סיטרואן מציגה דגם קונספט בשם Oli, עיוות של All E, שלדברי החברה מציג חזון בו דגמים חשמליים יהיו נגישים כלכלית גם למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה. בסיטרואן אומרים כי רכבים חשמליים הפכו לגדולים, כבדים ובעלי ביצועים ספורטיביים, ובשל כך חייבים להיות עם סוללה גדולה וכבדה על מנת לספק טווח נסיעה ראוי, וזו הופכת את הרכב ליקר ולא נגיש לאנשים רבים. לעומת זאת, ל-Oli משקל עצמי של טון אחד בלבד, וזה מאפשר טווח נסיעה ראוי של 400 ק"מ גם עם סוללת 40 קוט"ש קטנה מהמקובל, כלומר צריכת אנרגיה מרשימה של 10 קוט"ש ל-100 ק"מ.
על מנת להפחית את עלויות הייצור, ובכך להנגיש את הרכבים לקהל רחב יותר של לקוחות, נעשו מהלכים רבים וביניהם שימוש נרחב בחומרים ממוחזרים ובעיקר קרטונים שעברו תהליך מיוחד לחיזוקם, במקום מערכת מולטימדיה ישנו מתקן לסמארטפון שיריץ אפליקציה ייעודית, ולצד זה את מערכת השמע מחליפים מקומות אחסון יעודיים לרמקולים ניידים.
לצד אלו, חלקים רבים מהרכב סימטריים כמו למשל דלתות הצד שזהות בין ימין לשמאל, והפגושים מלפנים ומאחור גם הם זהים, דבר שמאפשר להוזיל את עלויות הייצור והאחזקה של הרכב. חישוקי הגלגלים מיוצרים משילוב של אלומיניום בחלקם החיצוני ופלדה בחלק הפנימי; זה פיתרון ביניים בין החיסכון במשקל אך מצד שני העלויות הגבוהות של חישוקי סגסוגת מלאים לבין עלויות הייצור הנמוכות של חישוקי פלדה כבדים. הצמיגים הם עדיין בשלבי פיתוח של סיטרואן יחד עם GoodYear, ועשויים משרף עצים, שמן חמניות וחומרים טבעיים נוספים. לדברי סיטרואן, לצמיגים אלו סוליה עבה במיוחד והם צפויים להחזיק מעמד למשך חצי מיליון קילומטרים.
לסיום, עם דגם הקונספט סיטרואן הציגה את הסמל החדש שילווה את דגמי המותג בשנים הבאות. הסמל ממשיך עם אלמנט שני החיצים, שמקורו בגלגלי השיניים אותם ייצר אנדרה סיטרואן לפני שהקים את יצרנית הרכב ב-1919, ולדברי סיטרואן עד לאמצע השנה הבאה כל דגמי החברה ישאו אותו.
