כדי להתמודד עם הטלטלה שעולם הרכב עובר בשנים האחרונות, יצרנים רבים מחשבים מסלול מחדש, זהירים יותר בהקצאת תקציבי פיתוח, ומתמקדים בייצור הדגמים הרווחיים יותר.

הסעיף האחרון בולט במיוחד אצל שלושת מותגי היוקרה הגרמניים, שעד לאחרונה הציעו מגוון גדול של דגמים, ולכל אחד מהם מגוון גדול של גרסאות הנעה ורמות גימור, ליצירת מאות שילובים אפשריים. זה אולי חשוב להציע לכל לקוח, ובמיוחד בשוק היוקרה, את האפשרות להתאמה אישית רבה ככל הניתן, אך מגוון כל כך עצום יוצר אתגרים רבים בפס הייצור, ולא לכל תת-נישה יש ביקוש מספק כדי להצדיק אותה מבחינה כלכלית.

אחד הצעדים שמרצדס ביצעה כדי לפשט את המצב הוא הצגת דגם חדש המחליף שני דגמים במקביל, אותו אנו בוחנים כעת. מכונית הקופה CLE מחליפה את C קלאס קופה הספורטיבית, אך גם את E קלאס קופה הנינוחה יותר. מיותר לציין כי לכל שלושת הדגמים ישנן גם גרסאות קבריולט עם גג בד נפתח. לא מיותר לציין כי הגענו למבחן קצת ספקנים, האם הדגם יצליח לשלב בין הדרישות הנוגדות של נוחות וספורטיביות?

עיצוב

קשה מאוד למצוא מכונית קופה שאינה נאה ומרהיבה, זה הרי חלק מדרישות התפקיד. אם נוסיף לכך את הניסיון רב השנים של מרצדס בעיצוב דגמים כאלו, ואת שפת העיצוב הנוכחית שלה שאני באופן אישי מחבב, התוצאה הסופית מדהימה.

זה מתחיל כמובן בקווי המרכב, עם מכסה מנוע ארוך, מאחוריו תא נוסעים עגלגל, וחלקו האחורי משתפל לעבר הזנב הקצרצר. ההמשך הוא כאמור שפת העיצוב של מרצדס, שמשלבת בין יוקרה אלגנטית לכוחנות ספורטיבית. יחידות התאורה הצרות והשבכה הרחבה, ניפוחי המרכב מעל הגלגלים האחוריים ושני הקווים השריריים על מכסה המנוע. בגרסה שקיבלנו התוצאה יותר יוקרתית מאשר ספורטיבית, למרות שרכב ההדגמה הגיע עם חבילת העיצוב AMG-ליין ובגלל שהוא הגיע בשילוב של צבע שחור עם הדגשים כסופים.

סביבת הנהג מהווה המשך ישיר לחלק החיצוני. שפת העיצוב המוכרת של מרצדס נמצאת גם כאן, עם מסך המולטימדיה האנכי במרכז הדשבורד, לוח המחוונים ש"מונח" מאחורי ההגה ופתחי המיזוג הנאים והרבים. על החלק היוקרתי אחראים ריפוד עור חום בשילוב עם גימורי אלומיניום, ואת הפרק הספורטיבי חותמים מושבים תומכים ונוחים וגלגל ההגה של AMG. בסך הכל זהו אזור מחיה נאה ונעים מאוד.

תא הנוסעים

מה שקצת פחות נעים אך המבנה המיוחד מחייב, הוא תהליך הכניסה לרכב שיוצר "נפילה" אל המושב. למרות העיצוב, המרווח לברכיים ולרגליים טוב, ולראש קצת פחות אבל בהחלט סביר. קו חלונות הצד גבוה והשמשה האחורית משתפלת, ולמרות זאת הראות החוצה טובה וקל להבין היכן הרכב נמצא – גם בזכות התפיחות במכסה המנוע. מי שכן מפריעות בתחום זה הן הקורות הקדמיות, שיוצרות שטח מת בפניות. קל למצוא תנוחת נהיגה נוחה, אהבתי את הזרוע האדיבה שמגישה את חגורת הבטיחות, והשימושיות טובה בזכות מגוון גדול של תאי אחסון. תא הכפפות ממש גדול, מואר, ומפוצל לשתי קומות, התאים בדלתות סבירים בגודלם, ויש שני תאים קטנים – בקונסולה המרכזית ומתחת למשענת היד.

איכות החומרים וההרכבה מעולות ברוב הרכב. הנקודה היחידה שהפריעה לנו בנושא זה היא החלק הקדמי של הקונסולה. שם יש משטח גדול של פלסטיק שחור מבריק שצובר אבק וטביעות אצבע בקצב מהיר, וממנו נשמעו גם הזמזומים היחידים במהלך המבחן.

רשימת האבזור כוללת, בין היתר, כיוון חשמלי למושבים הקדמיים עם שלל אפשרויות שלוקח זמן ללמוד, לוח מחוונים דיגיטלי (בגודל 12.3") עם מידע רב, אינסוף אפשרויות לתצוגה בהתאמה אישית, ולמרות הכל הוא גם ברור ונוח. מערכת המולטימדיה הידועה של מרצדס MBUX מציעה מסך 11.9", ממשק ברור ונוח, ודוברת עברית רהוטה. יש גם מערכת ניווט מקורית שפועלת היטב, אך שם העברית נכתבת משמאל לימין. גם כאן יש את תאורת האווירה המרשימה של מרצדס, שעוטפת אזורים רבים אך לא נופלת למחוזות הצעצוע הסיניים. והיא גם מפנה את תשומת הלב שלכם כאשר משנים את הטמפרטורה במזגן היעיל. מי שמנסה להקשות עליו זהו הגג הפנורמי הגדול (יחסית), שהכיסוי שלו אינו אטום לחלוטין.

לצד אלו, ה-CLE מציעה 10 כריות אוויר וכל מערכת בטיחות אקטיבית שתוכלו לחשוב עליה. אבל זה לא רק מה יש, אלא גם ובעיקר איך זה עובד. זו ללא ספק אחת מהמכוניות היותר מוצלחות שפגשנו, אולי אפילו הטובה ביותר. בקרת השיוט האדפטיבית ושמירת הנתיב מגיבות בצורה חלקה כמו נהג אנושי, צפצופים כמעט שאין ואלו שכן עדינים ולא מציקים.

מה בכל זאת הפריע לנו ב-CLE? יש רק מצלמה אחורית ולא ב-360 מעלות, למושבים יש רק חימום אך לא קירור ואחרי חניה של כמה שעות בשמש ריפוד העור מתחמם, והאורות הגבוהים אוטומטיים אך לא מדובר במטריקס-לד – ובמחיר הזה כל אלו מתבקשים. בנוסף, החניה האוטונומית סירבה לפעול למרות שניסיתי אותה בשלל מצבים ומקומות שונים, ומעבר הנתיב האוטונומי קצת מהוסס.

יש סיכוי לשימושיות?

אולי תרימו גבה, אבל למרצדס CLE יש שורת מושבים נוספת. ההשתחלות אליה (ובעיקר ממנה) מאתגרת בגלל השילוב של קו הגג הנמוך והצורך להידחף בין הדלת למושב הקדמי, אך כאשר מצאתי את עצמי בפנים הופתעתי לטובה. יש כאן שני מושבים, והמרווח יחסית סביר. ל-190 הס"מ שלי היה די גבולי אבל יכולתי להסתדר בנסיעה קצרה, ולאנשים בגובה ממוצע יהיה פה נוח גם בנסיעות ארוכות יותר. תאורת האווירה הנאה זולגת לכאן, ומונעת את התחושה החשוכה והצפופה שחלונות הצד הזעירים עלולים לגרום. יש גם תאי אחסון קטנים, מחזיקי כוסות בין המושבים ופתחי מיזוג (בלי שליטה נפרדת) – אך לא מצאנו שקעי טעינה.

דלת תא המטען אינה חשמלית, ובעקבות העיצוב גם אינה גדולה. סף הטעינה גבוה יחסית והפתח צר ונמוך, מה שמקשה על הגישה לחפצים בפנים. אם תצליחו לעבור את המכשול הזה, תגלו נפח נאה של 420 ליטר ומבנה מלבני שמאפשר לנצל את כולו. יש תאורה, נקודות עיגון, רשת קטנה לחפצים קטנים ותא קטן מתחת לרצפה עבור ערכת הניפוח, אבל אין ווי תליה ושקע טעינה.

מנוע וביצועים

למבחן קיבלנו את הרכב בגרסת "300", עם מנוע טורבו בנזין בנפח 2 ליטר וסיוע מיקרו היברידי 48V. אלו מפיקים יחד 258 כ"ס ו-40 קג"מ, שעוברים דרך תיבה אוטומטית עם 9 הילוכים אל הנעה כפולה. בגרסה זו ה-CLE מזנקת מהמקום למאה קמ"ש תוך 6.2 שניות, מגיעה עד להגבלה אלקטרונית של 250 קמ"ש, וצריכת הדלק המוצהרת עומדת על 13.8 ק"מ לליטר.

היציאה מהמקום מעט מהוססת, דורשת לחיצה הגונה על הדוושה, ושלושת ההילוכים הראשונים עוברים בצורה לא מספיק חלקה. שילוב של כל אלו גורם לכך שבתנועה עירונית הרכב מעט פחות נוח מהרצוי, אך דווקא תמרוני חניה או זחילה בפקקים כבדים חלקים יותר בזכות הסיוע החשמלי העדין.

בסביבות ה-50 קמ"ש המצב משתפר משמעותית, העברות ההילוכים חלקות בהרבה ולנהג קל יותר למנן את תגובות הדוושה. ההבדל בין מצבי הנהיגה מורגש מאוד, ועל אקו ויתרנו די מהר. במצב קומפורט שיוט בינעירוני מתבצע בנינוחות מרשימה, וב-120 קמ"ש בכביש 6 המנוע מנמנם על 1,500 סל"ד בלבד. במצב זה התיבה לא מהירה בתגובותיה, ובלחיצה הגונה על הדוושה לוקח 2-3 שניות עד שהיא מורידה חמישה הילוכים (באופן די חלק) ורק אז הכוח מגיע – צריך לקחת את זה בחשבון לפני עקיפה בחלון הזדמנויות קצר.

מעבר למצב ספורט מחדד את תגובות הדוושה, גורם לתיבה להישאר מלכתחילה בהילוך או שניים נמוך יותר, וגם להחליף הילוכים מהר יותר (על חשבון השילוב החלק). התוצאה: גם אם 258 כ"ס אינם מרשימים כיום, התחושה בהחלט טובה והתגובה מיידית. גם בעליות ארוכות ותלולות ה-CLE לא מתקשה להאיץ עוד ועוד, ועקיפה בחלון הזדמנויות קצר מתבצעת בקלילות.

במהלך המבחן שלנו, צריכת הדלק עמדה על 9.5 ק"מ לליטר בתוך העיר, ובנהיגה ספורטיבית תובענית ירדה לכ-8.5 ק"מ לליטר. מנגד, בנסיעה בינעירונית רגועה אפשר להגיע גם ל-14.5 ק"מ לליטר, ובסיכום ימי המבחן המגוונים הצריכה הממוצעת עמדה על 11.4 ק"מ לליטר סבירים לחלוטין.

נוחות והתנהגות

כצפוי, המתלים של הרכב נוקשים יחסית. בתוך העיר הוא רוטט על כביש משובש ושבור, ועלול לחבוט במעבר על שברים גדולים ובמיוחד במפגש עם בליטות חדות כמו מכסי ביוב. מחוץ לעיר הנוחות משתפרת, ואותה נוקשות מספקת ריסון טוב גם במהירות גבוהה. עם זאת, בתוואי כזה בידוד הרעשים פחות מרשים ממה שציפינו. רעשי הכביש מתחילים להישמע ב-60 קמ"ש, ורעשי הרוח מצטרפים מעט לאחר מכן, סביב ה-70-80 קמ"ש. למרבה המזל גם במהירות גבוהה יותר הם שומרים על עוצמה דומה ולא מתגברים יותר מדי. המנוע אינו נשמע בשיוט רגוע, אך תחת עומס יש לו רעש מתאמץ שלא כולם יאהבו, ובמצב ספורט מערכת השמע הופכת אותו לקצת יותר מיוחד ונעים.

בכביש המפותל ה-CLE היא שותפה נהדרת לחובבי הנהיגה, למרות שהמנוע כאמור לא מהחזקים שפגשנו. להגה יש רק 2 סיבובים בדיוק בין נעילות, והוא מדויק ומספק לנהג מידע וביטחון. המתלים הנוקשים יוצרים רכינת מרכב עדינה ומאוחרת, ותת ההיגוי העדין מגיע באופן צפוי ולא מבהיל. קל וברור למנן את עוצמת הבלימה, התגובה הראשונית שלה חדה, ורק אחרי נהיגה ספורטיבית ממושכת הבלמים התחממו ודעכו. מאחורי ההגה יש מנופים לשליטה על ההילוכים, אם תגובות התיבה לא מספיק מהירות לטעמכם. במסך המולטימדיה ניתן להגדיר שהשליטה תהיה ידנית לחלוטין, וגם במצבים קיצוניים יותר המחשב לא מתערב להחלטות הנהג. זוהי מכונית שבהחלט מהנה לנהיגה, גם אם  ברור שהשלדה מסוגלת להרבה יותר – והיינו שמחים לפגוש את גרסאות AMG הקיצוניות.

סיכום

מרצדס CLE היא לא מכונית לכל אחד, וזה לא רק בגלל תג המחיר. מבנה הקופה מרהיב למראה אך לא שימושי ומרווח כמו רכבי פנאי (ומי מדבר על מיניוואן), והיא בהחלט מושכת מבטים – ולא כולם אוהבים שנועצים בהם עיניים מלאות קנאה.

יחידי הסגולה שכן ירכשו אותה יהנו מרכב איכותי במיוחד, גם אם לא מושלם. במחיר כזה ציפינו למספר פריטי אבזור נוספים, בידוד רעשים טוב יותר, ובתוך העיר הנוחות ויחידת ההנעה לא מספיק רהוטות. לזכותה: המרווח הפנימי מפתיע יחסית, איכות החומרים וההרכבה מרשימות, האבזור נדיב ומערכות הבטיחות פועלות היטב. ומעל הכל, המכונית מתאימה את עצמה לנהג, ובשינוי מספר הגדרות הופכת משותפה נינוחה בנסיעה ארוכה לשטן הקטן שדוחק את הנהג לקצוות בכביש המפותל.

מאוד נהנתי לפגוש את מרצדס CLE, גם בגרסה היחסית בסיסית הזאת. למי שרוצה יותר, הקבריו תהיה נינוחה ומושכת למראה אף יותר, וגרסאות AMG יעלו את הרף הגבוה גם כך של היכולת הדינמית.