את טויוטה קורולה אין צורך להציג. היא נחשפה לראשונה בשנת 1966, ומאז נמכרת ב-12 דורות ויותר מ-50 מיליון עותקים. בשנת 1997 זכתה הקורולה בתואר הנחשב "הרכב הנמכר ביותר בעולם" (ובהמשך גם בתואר הרכב הנמכר ביותר מאז ומעולם), בו החזיקה עד לשנה שעברה ברציפות. אלא שלפני שלושה חודשים, בסיכום הרבעון הראשון של 2023, התברר שהמתכון המוכר של קורולה כבר לא מספיק אטרקטיבי, והזוכה החדש בתואר הוא דגם שמייצג במו גלגליו את שתי ההעדפות החדשות של רוכשי הרכבים: קרוסאוברים וחשמל. הכירו את טסלה מודל Y.

היפנים לא מתכוונים לוותר, והעבירו את הדור ה-12/הנוכחי מתיחת פנים מקיפה שתנסה להחזיר אותה למרכז הבמה. את העדכון ספק אם תצליחו לזהות בחניון של העבודה, אך בטויוטה מבטיחים כי מתחת לפני השטח השינויים רבים. לקחנו למבחן מקיף את הקורולה 12.5, ובו בדקנו האם יש לה עוד מקום בעולם שעובר, ובכן, לקרוסאוברים וחשמל.

עיצוב

מאז שהגיע הדור הנוכחי לארץ ב-2019 הוא הפך לכל כך נפוץ אצל ציי רכב, נהגי מוניות וגם ניידות משטרה, כך שהעיצוב הוא לא ממש הנקודה כאן. בכל מקרה תיעלמו בנוף הפקוק, ובמיוחד בצבע אפור-ליסינג של רכב המבחן. נציין רק שלארץ מתיחת הפנים מגיעה בגרסת הסדאן בלבד, בעוד ההאצ'בק והסטיישן נותרו מעבר לים וחבל.

לגרסה זו עיצוב אלגנטי עם שילוב של קווים ישרים וארוכים יחד עם נגיעות כסופות, והחזית משלבת עניין ספורטיבי עם שבכה גדולה. אהבנו את חישוקי ה-17" הנאים, והתאכזבנו מכך שגם ברמת הגימור הגבוהה שנבחנה תאורת לד מלאה אינה קיימת. בחניה ליד קורולה אחרת ניסינו למצוא את ההבדלים במתיחת הפנים, והיחיד היה שבכה עם טקסטורה פנימית בצורת כוורת במקום פסים אופקיים. כאן המקום להזכיר את הפגוש הקדמי, שמבנהו די נמוך ומצריך זהירות במפגש עם מדרכות.

תא הנוסעים

הכניסה למושב הנהג נוחה למרות שמבנה הרכב מחייב איזושהי "נפילה" אליו. התאכזבנו לגלות שמושב הנהג אינו חשמלי, קל למצוא תנוחת נהיגה נוחה, והראות החוצה טובה לכל הכיוונים. המרווח טוב לראש אך פחות לרגליים, למרות קונסולה מרכזית נמוכה שלא מפריעה לברך. העיצוב הנאה ברובו נותר ללא שינוי עם קו כסוף שחוצה את הדשבורד לכל אורכו ומקיף את פתחי המיזוג הצידיים. ברובו, כי ידית ההילוכים נראית מיושנת, השחור-פסנתר סביבה צובר אבק ולכלוך, והריפודים והדיפונים בשילוב שחור ואפור יוצרים אווירה חשוכה.

במסגרת העדכון קיבלה הקורולה לוח מחוונים דיגיטלי בגודל 12.3" עם המון מידע ולפעמים זה מעט מבלבל, מערכת מולטימדיה חדשה עם מסך 10.5", חיבור לאנדרואיד ואפל וממשק גרפי חדש (שעדיין נראה מעט פשוט ומיושן) ושניהם דוברים עברית רהוטה. כמו כן, כל שקעי הטעינה הוחלפו ב-Type-C, שימו לב להביא מתאמים. אלו מצטרפים אל מפתח חכם, בלם יד חשמלי עם אוטו-הולד, בורר מצבי נהיגה במיקום ותפעול לא נוחים, בקרת אקלים עם שני אזורים נפרדים, חלון גג קטן, מצלמת רוורס באיכות נמוכה עם חיישנים קדמיים ואחוריים מעט היסטריים, משטח טעינה אלחוטית במיקום מרוחק ומאתגר ותאורת אווירה סמלית. אבזור הבטיחות כולל 7 כריות אוויר, בלימה אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ודו-גלגלי ותמיכה בחציית צומת, תיקון סטייה מנתיב ושמירה על מרכזו, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מתים עם התרעה על תנועה חוצה מאחור והתרעה על רכב חולף בעת פתיחת דלת, אורות גבוהים אוטומטיים וזיהוי תמרורים. כאן המקום לציין כי בימי המבחן המערכות פעלו באופן יעיל וטוב.

כמקובל בקטגוריה, איכות החומרים טובה בחלקו העליון של הדשבורד, היכן שהידיים נמצאות, ויורדת ככל שמדובר בחלקו התחתון ובדלתות. איכות ההרכבה טובה, והנדסת האנוש טובה ויעילה בדרך כלל.

הכניסה לשורה השניה נוחה הודות לדלת עם מפתח וזווית פתיחה רחבים, אך גבוהים יצטרכו להרכין ראש ולהיזהר מהגג. מרווח הראש גבולי לגבוהים וסביר לשאר, ומרווח הברכיים והרגליים סביר. הרוחב מספיק לשניים ברווח, אך לנוסע שלישי יהיה די צפוף. זווית המשענת מעט זקופה, ולנוסעים כאן יש פתחי מיזוג, שקע טעינה יחיד ומשענת מרכזית עם מחזיקי כוסות.

תא המטען מציע דלת עם מפתח רחב ומעט מפתיע בהתחשב במבנה הסדאן, סף הטעינה נמוך, והמבנה העמוק עלול להקשות על הוצאת חפצים אך מאפשר נפח ראוי של 471 ליטרים. יש כאן תאורה ונקודות עיגון, אך לא שקע טעינה או ווי תליה. מתחת לתא המטען שוכנת ערכת ניפוח, וכאן המקום לציין כי בגרסת הבסיס כן קיים גלגל חלופי.

תאי האחסון לנוסעים לא רבים, וכוללים תא כפפות לא מאוד גדול, תא מקורר מתחת למשענת היד, תאים שימושיים בדלתות הקדמיות, וסמליים באחוריות.

מנוע וביצועים

החלק המשמעותי ביותר במתיחת הפנים נמצא כאן. הקורולה ממשיכה להציע מערכת היברידית המבוססת על מנוע בנזין אטמוספרי 1.8 ליטר, אך שורת שיפורים זיכתה את יחידת ההנעה בתואר "הדור החמישי של המערכת ההיברידית של טויוטה" וההספק עלה מ-122 ל-140 כ"ס. ההמשך מוכר עם תיבה רציפה והנעה קדמית, ודפי הקטלוג מספרים לנו על תאוצה של 9.3 שניות, מהירות מרבית של 180 קמ"ש וצריכת דלק מוצהרת שעומדת על 21.7 ק"מ לליטר.

בתוך העיר ההתנהלות נינוחה, ולא מורגש מחסור בכוח. במצב "אקו" הרכב מתנהל על חשמל ככל האפשר, והתוצאה שקטה ונעימה. למרות תוספת הכוח, מחוץ לעיר הרכב יספק כל צורך בשיוט רגוע, אך בתאוצות חזקות התיבה הרציפה תזניק את המנוע לסל"ד גבוה ושם הוא יוצר רעש לא נעים מחד, ומתקשה לספק דחף מאידך. במצב "ספורט" הדוושה רגישה יותר, ויחד עם התיבה שששה לעלות לסל"ד גבוה נוצר קושי במינון התאוצה. בימי המבחן צריכת הדלק עמדה על כ-20 ק"מ לליטר בנסיעה עירונית, ירדה ל-17 בחלקו האגרסיבי, והממוצע התייצב על 18.3 ק"מ לליטר בסיכום מאות רבות של קילומטרים. נאה בהחלט!

נוחות והתנהגות

לקורולה כיול מוצלח מאוד של המתלים, עם איזון בין הרכות הנדרשת בעיר לבין ריסון של הרכב בנסיעה מהירה ובכביש המפותל. דווקא שברים קטנים ואבנים משתלבות מעבירים רטט לתא הנוסעים, ואת האשמה ניתן להפיל על הצמיגים בעלי החתך הנמוך.

כאמור, בכביש המפותל הרכב מרגיש מרוסן ויציב, ולביטחון הנהג תורמים הגה במשקל נכון (במצב ספורט) ודוושת בלם ברורה שמאפשרת להאט כרצוי. מה שפוגם ביכולת הספורטיבית הוא שוב אותו מנוע שתחת עומס רועש ובמקביל אינו מייצר את תחושת הדחף. וכאן אנחנו מגיעים לבידוד הרעשים, שלמעט עניין המנוע הוא טוב. רעשי רוח מתחילים להישמע באזור 90-100 קמ"ש, ובשיוט מהיר בכביש 6 נוכחים יותר אך לא באופן מציק. רעשי הכביש תלויים בסוג האספלט ונעים בין "עדינים" ל"סבירים מינוס", ורעש המנוע – אוקיי, דיברנו עליו מספיק.

סיכום

כבעבר, טויוטה קורולה מציעה מרווח טוב למשפחה, תא מטען יעיל, חיסכון בדלק ונוחות גבוהה. מנגד, החיסרון העיקרי שלה הוא העידון החסר של יחידת ההנעה. במסגרת מתיחת הפנים שופרה איכות ההגשה בתא הנוסעים, ותוספת הכוח של המנוע הרחיקה את חסרונותיו לאזורים בהם הלקוח הממוצע לא יפגוש אותם בנסיעה יומיומית פקוקה. כך שעל פניו, מדובר במכונית ראויה בהחלט.

אלא שמתיחת הפנים הביאה חיסרון חדש ומאוד משמעותי: המחיר. הוא עומד על 158 אלף שקלים לגרסת הבסיס עם אבזור מקוצץ, ומגיע עד ל-168 אלף ש"ח לגרסת הבכירה שנבחנה. כך או כך, התמורה למחיר נפגעה, וקשה לנו לראות את הקורולה משחזרת את ההצלחה של קודמותיה בשושלת.