צ'רי הסינית השיקה את פעילותה בארץ בסוף השנה שעברה, ובניגוד לשלל מותגים אחרים שהגיעו בשנתיים האחרונות ממדינת הענק – בשלב זה לא תוכלו למצוא באולמות התצוגה דגמים חשמליים. אז מה כן? בצ'רי מזכירים שעם כל הכבוד לחשמל, 90% ממסירות הרכבים החדשים עדיין שייכים ללוגמי הדלק, ועל מנת להיכנס לשוק ולתפוס נתח משמעותי הם הביאו שלושה דגמי פנאי עם אותו מנוע בנזין.

בשלב זה בצ'רי בונים על בעיות האספקה של המתחרים, שמחמיר ככל שמדובר בדגמים בעלי שבעה מקומות ישיבה. הדגם הבכיר של החברה, טיגו 8 פרו, מתחרה ברבי מכר כמו מיצובישי אאוטלנדר וסקודה קודיאק, ובניגוד אליהם לטיגו 8 של צ'רי יש זמן אספקה כמעט מיידי. ואכן, בחודשיים האחרונים של השנה צ'רי הפתיעו ומסרו 527 יחידות מהטיגו 8 פרו – יותר מקודיאק שהעלה 341 יחידות ומיצובישי אאוטלנדר שמסר 300 עותקים. חלק מההצלחה ניתן לשייך למכרזי ליסינג בהם הוא זכה, הן בתור רכב צמוד לקציני הקבע בצה"ל והן בחברות גדולות במשק, אך גם בשוק הפרטי הרכב זכה לאהדה.

לקחנו את הטיגו 8 פרו למבחן ובו בדקנו מה יש לו להציע מעבר לאספקה מהירה, ואיך הוא מתנהג מחוץ לסביבה הסטרילית של אולם התצוגה.

עיצוב

העיצוב החיצוני של צ'רי טיגו 8 פרו מרשים, וגם אם אינו מקורי במיוחד הוא כולל את כל המרכיבים הנדרשים כדי להראות רכב שטח קשוח. החזית זקופה, יחידות התאורה קטנות יחסית וכוללות לד מלא, השבכה הגדולה וכונסי אוויר מדומים כוללים עיטורי כרום לא מוגזמים, ומכסה המנוע אנכי ומסייע לנהג לזהות היכן הרכב נגמר. גם הסמל הגדול שדומה מאוד לאינפיניטי מסייע בנראות. בפרופיל מצאנו חישוקי 18" נאים אך נראים מעט קטנים ביחס לרכב, ואהבנו את הקו הכסוף שסביב החלונות וממשיך בחלקו העליון לקורה C. החלק האחורי קובייתי יותר ומקורי פחות, וכולל את כיתוב שם המותג לרוחב דלת תא המטען, שתי יציאות אגזוז גדולות שנמצאים בתוך דמוי מגן גחון, וגם כאן תאורת לד נאה. הצבע השחור של רכב המבחן מוסיף לנראות היוקרתית, אך מעלים את קווי העיצוב.

בתא הנוסעים העיצוב נאה ועדכני, ואהבנו את שילובי החומרים והצבעים בדשבורד עם הפס הכסוף דמוי האלומיניום. ברמת הגימור הגבוהה שנבחנה יש גם ריפוד דמוי-עור למושבים ודיפון הדלתות בצבע קאמל מהמם, והוא הוסיף רבות לתחושת העושר ברכב. נציין גם את בורר ההילוכים הקטן שכולל אלמנט עיצובי שבלילה גם מואר, ואת ההגה הקטום והנאה (למעט הפלסטיק הנוקשה בחלקו התחתון). הקונסולה המרכזית כוללת שימוש רב בגימור שחור פסנתר מבריק, שזה נאה מאוד כשהרכב בתצוגה אך צובר טביעות אצבעות ואבק במהירות מטרידה.

אבזור ושימושיות

הכניסה למושב הנהג נוחה, הוא מציע תנוחת נהיגה גבוהה כנדרש ונוחה בדרך כלל, אך התמיכה לגב התחתון מעט חסרה. המרווח טוב לכל הכיוונים ודי קל למצוא תנוחת נהיגה מתאימה, אך יחד עם זאת יש לציין כי ההגה לא יוצא מספיק החוצה. שדה הראייה קדימה והצידה טובים ומכסה המנוע מסייע כאמור לזהות את מידות הרכב, אך הראות אחורה כמעט שאינה קיימת; באופן תמוה המראה המרכזית הפנורמית מגיעה מקורית מהיצרן ומעוותת את המרחק מהרכב מאחור, ואם זה לא מספיק – היא מתכהה אוטומטית ובלילה לא שמישה כלל.

מסך המולטימדיה גדול (12.3") ואיכותי, אך הנדסת האנוש דורשת שיפור קל וישנן פונקציית שדורשות חיטוט ביותר מדי תתי תפריטים. בקטלוג מופיע שישנה קישוריות לאנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, אך בשלב זה רק האחרון אכן פעיל. לדברי היבואן נמצא הפיתרון גם למכשירי אנדרואיד ועדכון תוכנה מתבצע למערכת המולטימדיה לדגמי טיגו 7 פרו. FX הקטן ממנו וטיגו 8 יקבלו את העדכון בהמשך. לוח המחוונים הדיגיטלי (בגודל זהה) מציע סגנון תצוגה אחד בלבד, תצוגת הסל"ד בו מוזרה והמעבר בין המסכים לא תמיד אינטואיטיבי מספיק. מתחת למסך המולטימדיה ישנו מסך נוסף לשליטה על בקרת האקלים וחימום/קירור המושבים, וגם השליטה בו לא נוחה ובשמש ישירה הוא לא קריא. סביב בורר ההילוכים ישנם לחצני מגע רבים. חלקם לא שימושיים והיה עדיף להחליפם בפונקציות יותר נפוצות, וכולם לא מספקים משוב ללחיצה ודורשים לעתים מספר לחיצות חוזרות – ואז תגלו שבורר מצבי הנהיגה למשל חזר למצב ממנו רציתם לצאת.

הכניסה לשורה השניה נוחה מאוד, הודות לדלת עם מפתח רחב במיוחד. המושב רחב ונוח לשניים, והמרווח טוב מאוד לראש (למרות הגג הפנורמי הענק) ולברכיים. לכפות הרגליים פחות, בגלל מבנה המושבים הקדמיים. נוסע שלישי יהנה פחות בגלל מושב צר ונוקשה, ולמרות שתעלת ההינע קטנה ואינה גוזלת מקום רב. ליושבים כאן פתחי מיזוג ללא שליטה על הטמפרטורה או העוצמה, חיבור USB יחיד לטעינה ומשענת יד עם מחזיקי כוסות.

הכניסה לשורה השלישית נוחה, וישנה ידית לקיפול מהיר של השורה השניה והזחת המושב קדימה – אבל רק בצד ימין. עם הכניסה מתגלה כי שורה זו מיועדת לילדים בלבד וגבוהים שינסו ישפשפו את ראשם בתקרה. המשענת זקופה מדי והמושב נמוך ביחס לרצפה. מרווח הברכיים סביר, וניתן לשפר את המצב באמצעות הזזת השורה השניה שנעה על מסילה – על חשבון המרחב שם. ליושבים בשורה השלישית מחזיקי כוסות, וברמת הגימור הגבוהה שנבחנה גם פתחי מיזוג עם שליטה על העוצמה. תא המטען מציע דלת חשמלית הנפתחת ללא מגע ופתח גדול ונוח, אך הוא קטן כאשר כל המושבים בשימוש ונפחו עומד על 193 ליטרים בלבד. יש בו שקע 12V, אבל אינו כולל תאורה או פתרונות עיגון. עם קיפול השורה השלישית הוא גדל משמעותית כמובן, והמבנה רבוע ושימושי.

איכות ההרכבה טובה, אך איכות החומרים סבירה ופגשנו פלסטיקים שמרגישים נוקשים וחלולים. שטחי האחסון לא רבים וכוללים תאים קטנים בדלתות ותא כפפות קטן שאינו מואר. מנגד, מתחת למשענת היד המרכזית ישנו תא עמוק עם שקעי טעינה, מתחת לקונסולה ישנו שטח נוסף עם משטח טעינה אלחוטית לנייד במיקום לא נוח, ולפני מחזיקי הכוסות ישנו חריץ מיותר להנחת הטלפון; אם תשתמשו בממשקי השיקוף הוא לא נצרך, ואם לא – מיקומו לא נוח ואין בו פתרונות טעינה.

רשימת האבזור כוללת בנוסף לנאמר לעיל גם מצלמות 360 מעלות באיכות סבירה וחיישני חניה קדמיים ואחוריים, מפתח חכם, בלם יד חשמלי עם אוטו-הולד, מנופי העברת הילוכים מההגה עם תפעול לא נוח, ורמת הגימור הגבוהה שנבחנה מוסיפה מושב נוסע חשמלי עם שליטה מהשורה השניה, זכרונות למושב הנהג וגימיק חביב אך לא שימושי של תפעול קולי. מערכת השמע עם 8 רמקולים (6 בבסיסית) לא הרשימה באיכותה. אבזור הבטיחות כולל 6 כריות אוויר, בלימה אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ודו-גלגלי, תיקון סטייה מנתיב ושמירה על מרכזו, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מתים עם התרעה על תנועה חוצה מאחור והתרעה על רכב חולף בעת פתיחת דלת וברמת הגימור הגבוהה גם אורות גבוהים אוטומטיים. כאן המקום לציין כי הרכב לא עבר מבחני ריסוק מערביים, ותפקוד מערכות הבטיחות אינו רהוט. לרשימת התלונות שלנו נוסיף את ההתרעה על הנוסעים מאחור שלא חגורים, שמצפצפת באופן מטריד בכל תחילת נסיעה עם או בלי קשר, וגם המערכת שמפעילה את אורות המצוקה בכל בלימת חירום. הבעיה איתה שהיא מופעלת בכל בלימה שהיא מעבר לגלישה עדינה, ובאופן אירוני דווקא בפעם היחידה במהלך המבחן שנאלצנו לבצע בלימת חירום – היא לא פעלה.

מנוע וביצועים

יחידת ההנעה שנמצאת כאן משרתת את כל דגמי צ'רי המשווקים בישראל. מדובר במנוע טורבו בנזין בנפח 1.6 ליטר עם הספק של 186 כ"ס ו-28 קג"מ. תיבת ההילוכים דו-מצמדית עם 7 יחסי העברה, וההנעה קדמית. על הנייר כל אלו מספקים תאוצה של 9.1 שניות, מהירות מרבית של 190 קמ"ש וצריכת דלק של 12.3 ק"מ לליטר.

ההתנעה מלווה בצליל שמעט מזכיר מנועי דיזל, והוא ממשיך להישמע במצבי סרק. בתוך העיר ההתנהלות אינה רהוטה, בגלל תיבת ההילוכים האיטית. שילוב ההילוך ביציאה מהמקום לוקח זמן רב מהרצוי, וברוב המקרים ספרנו שניה לפחות מרגע הלחיצה על דוושת הגז ועד שהרכב התחיל לנסוע, וכך גם בזחילה בפקקים ובתמרוני חניה. אם תוסיפו לכך את מערכת הדימום/התנעה או פונקציית האוטו-הולד של בלם היד המצב יחמיר, ולמרבה המזל בהתנעה מחדש הרכב "זוכר" את המצב הקודם.

מחוץ לעיר המצב משתפר, והאצות ביניים מתנהלות באופן מוצלח יותר. גם כאן תיבת ההילוכים איטית ו"מהססת" לעתים בהורדת הילוכים, אך שילוב ההילוך נעשה באופן חלק וללא חבטות וניתן להרגיש בכוח של המנוע.

צריכת הדלק עמדה על כ-9 ק"מ לליטר בנסיעה עירונית וכך גם בחלק הדינמי של המבחן, ובשיוט בינעירוני נינוח הגענו גם לכמעט 13 ק"מ לליטר. בסיכום ימי המבחן צריכת הדלק הממוצעת היתה 12 ק"מ לליטר, לא מרשים אבל סביר.

נוחות והתנהגות

המתלים של הטיגו 8 פרו רכים מאוד, מדי, והמרכב לא מרוסן מספיק. בתוך העיר שיבושים קטנים משוככים, אך גורמים לרעד קל. שיבושים גדולים יותר, כמו פסי האטה או שברים רוחביים, מטופלים כראוי אך לאחריהם הרכב מתנדנד יותר מדי.

מחוץ לעיר הנוחות טובה על כבישים חלקים, אך על כאלו גליים שוב מורגש אותו נדנוד מוגזם. בידוד הרעשים סביר; רעש המנוע חודר לתא הנוסעים גם בסרק ונשמע מעט דיזלי, אך תחת עומס יהיו שיאהבו את הצליל. רעשי כביש תלויים בסוג האספלט – על כזה טוב כמעט ולא יחדרו, אך על אחד פחות מוצלח יהיו נוכחים מדי. רעשי הרוח מצטרפים במהירות של כ-110 קמ"ש, והם לא מפריעים מדי.

בכביש המפותל הרכב רוכן מדי בכל האצה, בלימה או עיקול, תת ההיגוי מגיע מוקדם מהצפוי והאחיזה לא מספיק טובה. הצמיגים ממותג סיני לא מוכר ודאי שלא מסייעים. ההגה מרגיש מלאכותי, במצבי אקו ונורמל הוא רך מדי, ובספורט קשיח הרבה יותר. בנוסף, הוא גם מתקשה לפי מהירות הנסיעה, אך באופן לא לינארי. דוושת הבלמים נוקשה ומקשה על מינון הבלימה כנדרש, אך הבלמים החזיקו מעמד תחת עומס לא מוגזם.

סיכום

צ'רי טיגו 8 פרו מביא חבילה שעל פניו נראית מאוד מעניינת. המרחב לשבעה טוב, העיצוב והאבזור (במיוחד ברמת הגימור שנבחנה) מספקים את תחושת העושר, וכל אלו תמורת מחיר שזול בעשרות אלפי שקלים מהמתחרים שזמן האספקה שלהם רחוק – לעומת הצ'רי שמגיעה מהר יותר.

מנגד, ככל שנצברו הקילומטרים במהלך המבחן, המינוסים בלטו יותר ויותר. הנדסת האנוש והשליטה על המערכות, תפקוד מערכות הבטיחות, ובעיקר – תיבת ההילוכים והמתלים פשוט לא שם. טיגו 8 יכול להצליח בשוק הנוכחי עם כל מגרעותיו, אבל כדי להפוך ללהיט מכירות גם בשוק שלא סובל מבעיות אספקה ומחירים שהולכים ועולים מיום ליום – בצ'רי יצטרכו לעבוד קשה לקראת מתיחת הפנים או הדור הבא של הדגם.