למותג היוקרה האמריקאי קאדילק יש מורשת ארוכה ומפוארת של יותר מ-120 שנים. ברובן מדובר היה במותג מצליח ונחשק, אך בעשורים האחרונים משהו קצת התפספס. הניסיון להתרחב לשווקים חדשים, מבלי להבין את הסגנון הנדרש בהם, גרם לדעיכה מסוימת. בשנים האחרונות, קאדילק רוצה ומקווה לרתום את המהפכה החשמלית לטובתה, לפתוח דף חדש ולחזור לימי הזוהר שלה – הן מבחינת המעמד שיתקרב לאזורי רולס רויס ובנטלי, גם מבחינת נפח המכירות מסביב לעולם.

הדגם הראשון שפתח את המעבר של קאדילק לחשמל הוא ליריק – רכב פנאי גדול, חזק ומאובזר. לארץ הוא הגיע לא מזמן, אך בעולם הוא כבר חוגג 3 שנים להצגת הדגם הסדרתי ו-5 לחשיפת הקונספט שקדם לו. איך הוא מול המתחרים? והאם הגיל הוא יתרון או חיסרון? בחנו לעומק.

עיצוב

מאז ומעולם העיצוב מלא הנוכחות של קאדילק לא התאים לאנשים שנחבאים אל הכלים, וליריק מגדיל לעשות. החזית שומרת על יחידות התאורה האנכיות המוכרות, ומשלבת אותן עם מבנה רחב ונמוך יחסית לרכב פנאי מגודל. בפרופיל אי אפשר לפספס את חישוקי ה-21" הגדולים והשמשה האחורית שמשתפלת בסגנון פנאי-קופה, אך מעל הכל – את יחידות התאורה האחוריות שחודרות עמוק לתוך קורה C. החלק האחורי נראה דרמטי, עם פס לד ש"עוטף" את השמשה, ובצידי הפגוש פנסים ניצבים נוספים.

אם נוסיף לכל אלו את המידות הנדיבות (5 מטר אורך וכמעט 2 מטר רוחב), אינסוף הניקלים הכסופים ובלילה גם מופע אורות מרהיב – אפשר להבין איך ומדוע ננעצו בנו כל כך הרבה מבטים סקרנים. רכב המבחן הגיע בצבע שחור שמוסיף למראה היוקרתי, אך מעבר להשפעה בקיץ לטעמי הוא גם "בולע" חלק מקווי העיצוב.

תא הנוסעים

סביבת הנהג

הכניסה לשורה הקדמית נוחה, למעט הרצפה הגבוהה מהצפוי – תלונה קבועה שלנו ברכבים חשמליים שצריכים לאכלס סוללה. כאשר אנחנו מתמקמים, מתגלה עיצוב נאה שמשלב בין הקווים הקלאסיים של קאדילק לבין טכנולוגיה עדכנית – מסך ענק (33") וקמור. המושבים גדולים ומספקים תמיכה מעולה, פחות בהקשר הספורטיבי ויותר כמו כורסאות רכות ונעימות. המרווח מעולה לכל הכיוונים, קל למצוא תנוחת נהיגה נוחה למרות שלהגה טווח תנועה מוגבל, ויש המון מקום לאחסון – בדלתות, בתא הכפפות, מתחת למשענת היד, בקונסולה הפתוחה וגם במגירה קטנה במרכז הדשבורד.

רשימת האבזור ארוכה מאוד, ולכן נציין רק את ראשי הפרקים. כאמור, מסך קמור בגודל 33" ובאיכות 9K המחולק לשלושה אזורים: במרכז לוח מחוונים, מימינו מערכת מולטימדיה ומשמאלו מחשב דרך. מערכת שמע מדהימה שגם בווליום מחריש אוזניים שומרת על איכות צליל נדירה, ריפוד עור נאפה איכותי, גג פנורמי גדול עם וילון אטום, אנדרואיד אוטו שעובד נהדר ומתחבר אלחוטית והמון מערכות בטיחות.

אבל לא הכל מושלם. איכות החומרים לא אחידה, כאשר בחלק מהמקרים היא גבוהה ומרשימה אך לצד זאת יש גם יותר מדי מקומות עם פלסטיק זול וחלול. איכות ההרכבה מרשימה אף פחות, ובמעבר על כביש משובש שמענו יותר מדי קרקושים וזמזומים – ובמחיר הזה זה לא לעניין. הראות החוצה טובה רק קדימה, אבל לצדדים לא בגלל המראות הקטנות, ואחורה גם לא בגלל זווית השמשה. לכן טוב שהמראה המרכזית היא בעצם מצלמה, אבל זו מעוותת את אומדן המרחק.

לפעולות החשובות יש לחצנים פיזיים ברורים, ולמולטימדיה יש אייקונים גדולים במסך וגלגלת פיזית שאחרי שמתרגלים אליה היא נוחה. הלחצן הפיזי היחיד שנתלונן עליו הוא זה שעל הדלת להפעלת העיסוי. עם זאת, יש לנו תלונות גם על הנדסת האנוש. המסך מאוד איכותי מבחינת התצוגה החדה, אך הרקע כהה וביום זה קצת מפריע, חלק מההגדרות מסתתרות במיקום לא צפוי ושיקוף הטלפון נראה כאילו ומדובר בהתקנה מקומית. כמותו, גם מצלמות החניה לא מנצלות את כל גודל המסך, הן נפתחות בהיסטריה בכל הזדמנות – ואז לא ניתן לסגור אותן בקלות.

מערכות הבטיחות עובדות בצורה חלקה ונעימה, רק חבל שאין שמירה על מרכז הנתיב ושניטור השטח המת מפספס מדי פעם ומתריע על רכב במרחק של שני נתיבים. בנוסף, במקום צפצופים שמעצבנים את כל הנוסעים, ההתרעות מגיעות על ידי רטט במושב הנהג. בעיקרון זה רעיון נחמד, אבל תנסו לעמוד ככה בפקק כאשר הרכב מחליט שאתם קרובים מדי לרכב שמלפנים והמצלמות כאמור מסרבות לשחרר את המסך – כך שאי אפשר לכבות את הרטט. כיף!

ומה עם הבוס?

הכניסה לשורה השניה נוחה, ותנאי המחיה מעולים. מרווח הראש "רק" טוב, אך לברכיים ולרגליים עצום. הרצפה השטוחה מאפשרת להכניס כאן בקלות שלושה נוסעים, אך לאמצעי תהיה משענת זקופה וקצת צפוף ברגליים בגלל הקונסולה המרכזית שבולטת לכיוונו. יש פתחי מיזוג עם שליטה מלאה, חימום למושבים החיצוניים ואפילו שקע ביתי לטעינה – אך שטחי האחסון קצת קטנים.

דלת תא המטען חשמלית, וכדי לפתוח אותה נדרשת לחיצה חזקה מדי על סמל המותג. סף הטעינה גבוה ומקשה על הכנסת חפצים כבדים, אך מעבר לכך יש כמעט כל מה שצריך: גישה נוחה בזכות דלת רחבה, נפח גדול מאוד ומבנה יעיל שמאפשר לנצל את כולו, שקע טעינה, נקודות עיגון, תאורה ותא נוסף מתחת לרצפה בשביל כבל הטעינה וערכת הניפוח. קיפול שורה שניה יוצר רצפה שטוחה. מה בכל זאת חסר? ווי תליה ותא מטען קדמי.

מנוע וביצועים

כמו המידות והאבזור, גם כאן קאדילק ליריק מאמץ את הגישה האמריקאית – המון, ואז עוד. מי שמזיז את הרכב הכבד (2,648 ק"ג) הם צמד מנועים חשמליים, שיוצרים הנעה כפולה עם 515 כ"ס ו-62.2 קג"מ. הודות לאלו, ולמרות המשקל, הליריק מזנק למאה קמ"ש תוך 5.3 שניות ומגיע עד ל-210 קמ"ש.

כל זה על הנייר, ומה בפועל? לא רחוק. לבורר מצבי הנהיגה אין הרבה אפשרויות, תיור וספורט, וגם מצב אישי שבו ניתן להגדיר תאוצה רגועה עוד יותר. ואם אתם חוששים מתחושה עצלה, אין מה לדאוג. גם במצב הרגוע ביותר התגובות מיידיות והביצועים מעולים בכל מצב – בתוך העיר, מחוצה לה וגם במצבים מאתגרים כמו עקיפה בעלייה תלולה. רוצים עוד יותר? מצב ספורט מביא את כל הטררם – כולל צליל המדמה מנוע בנזין, הטחה של הגוף למשענת, חיוך מרוח על פני הנהג ומבט המום ומבוהל אצל שאר הנוסעים.

הבעיה? לכל זה יש תשלום בעמדת הטעינה. על פי נתוני היצרן, לליריק יש סוללה בנפח 102 קוט"ש שמבטיחה טווח של 513 קילומטרים לפי התקן האמריקאי הריאלי יותר. בפועל, בנהיגה נמרצת צריכת החשמל היתה יותר מ-30 קוט"ש ל-100 קילומטרים, והטווח רק 310-320 ק"מ. בנהיגה רגועה יותר הגענו גם לצריכה של 21 קוט"ש, ובסיכום ימי המבחן הצריכה עמדה על 24.8 קוט"ש ל-100 ק"מ והטווח הגיע לכ-420 קילומטרים.

מה שמביא אותנו לעוד פרק בנושא סימני הגיל של הרכב. מחשב הדרך לא מפורט ולא ניתן לשנות את תצוגת הצריכה. את אחוז הסוללה ניתן לראות רק כאשר מכבים את הרכב, וביניהם יש פער. כלומר, מחשב הדרך פסימי, ובמבחן הציג כאמור טווח של כ-410-420 קילומטרים. לעומת זאת, כאשר השווינו את המרחק שעברנו מול אחוזי הסוללה הטווח היה כ-450-460 קילומטרים וזה נתון נאה וקרוב יותר להבטחת היצרן.

לבלימה הרגנרטיבית יש שני מצבים, החלש שבהם מרגיש כמו החזק ברכבים אחרים ומגיע עד לעצירה מלאה והשני אלים מדי. באופן אישי אני אוהב את התפקוד של נהיגה בדוושה אחת וכאן השתמשתי באופן קבוע במצב החלש, אך אם אתם פחות מתחברים – יש גם מנוף מאחורי ההגה להפעלה רגעית של הרגנרציה לפני בלימה. פשוט ונוח. ועוד בענייני טעינה: בעמדת AC הליריק תומך בהספק גבוה מהמקובל של 22 קו"ט – ועם סוללה בגודל כזה לא ציפינו לפחות. בעמדה מהירה הקצב המובטח הוא 190 קו"ט, אך בפועל ניסינו כמה וכמה פעמים ולא קיבלנו יותר מ-170 קו"ט – אך יתכן שמזג האוויר השפיע. בקצב כזה המתנו 40 דקות כדי להגיע מ-15 ל-80 אחוזים.

נוחות והתנהגות

עם משקל גבוה וצמיגים בחתך נמוך – האמת שלא הגענו עם הרבה ציפיות בתחום הנוחות. והופתענו לטובה. לליריק יש מתלים רגילים לחלוטין, לא אדפטיביים ולא כריות אוויר, אבל הם מכוילים היטב.

בתוך העיר מעבר על כביש משובש אמנם גורם לרטט קל, ולתזכורת לגבי איכות ההרכבה, אך בכל תוואי אחר המצב נהדר. בתוך העיר שברים גדולים ופסי האטה מגוהצים כראוי, ומחוץ לעיר הרכב מרגיש מרוסן ויציב – אבל לא נוקשה מדי אלא שומר על הרכות המאפיינת רכבים אמריקאים. מחוץ לעיר גם בידוד הרעשים מרשים במיוחד. רעשי הכביש מתחילים להישמע בעדינות סביב ה-70-80 קמ"ש, כי בכל זאת יש כאן המון גומי (275 מ"מ בכל פינה), ורעשי הרוח מצטרפים ב-100 קמ"ש. אבל גם במהירות גבוהה יותר מדובר באוושה עדינה ולא ברעש חודר ומציק.

ומה קורה בכביש המפותל? ההנעה הכפולה והצמיגים הרחבים מספקים אחיזה מעולה, והכוח הרב מאפשר להגיע למהירות ממש גבוהה בישורת בין העיקולים. מצד שני, הבלמים והמתלים מתקשים להתמודד עם המשקל הגבוה, ההגה אמנם כבד (יהיו שיגידו מדי) אבל לא מספק מידע לנהג, ועם המידות הגדולות הרגשתי בכבישי הרי ירושלים האהובים כמו פיל בחנות חרסינה.

סיכום

קאדילק מצטרפת באיחור לתחום רכבי הפנאי הגדולים-יוקרתיים-חשמליים, אך כדרכה עושה זאת בצורה מיוחדת ועם המון אופי. ברשימת היתרונות הליריק מביא עיצוב מיוחד, אבזור עשיר, מרווח וביצועים מעולים, טווח טוב, נוחות טובה ברוב הזמן ובידוד רעשים מרשים.

בצד החסרונות, נוחות הנסיעה בתוך העיר פחות מושלמת, להנדסת האנוש יש כמה גליצ'ים קטנים וסימני הגיל מורגשים בעיקר בתחום ההנעה – היעילות האנרגטית לא מרשימה ותצוגת הטווח, האחוזים והצריכה דורשים רענון. ומעל הכל – איכות החומרים וההרכבה לא הולמות את תג המחיר הגבוה.

מה שמוביל אותנו לשאלת הסיום – האם התמורה למחיר ראויה? ככל הנראה ניתן למצוא אבזור דומה במחיר זול משמעותית, אבל מי שרוכש דגמים כאלו מחפש גם את התדמית והנראות. המתחרים מבית ב.מ.וו (iX) ואאודי (Q8 אי-טרון) אמנם זולים יותר (604-630 אלף ש"ח, לעומת 680 בקאדילק) אך גם הם שייכים לדור הקודם של ההנעה החשמלית; רק מרצדס EQE SUV מתקדם אך גם יקר יותר (החל מ-707 אלף ש"ח). מה שמוביל אותנו למסקנה שהליריק אולי לא יהפוך ללהיט מכירות, אך בהחלט יכול לתפוס מקום מכובד בקטגוריה שלו.