למרות ההעדפה הידועה של לקוחות פרטיים לרכבי הפנאי, משפחתיות הסדאן נותרו חשובות גם כיום. זאת הודות לציי הרכב וחברות הליסינג, שגם גרמו לתדמית האפורה והמשעממת שדבקה במכוניות כאלו. התחושה היא שאין מה לחדש במכוניות שכל מטרתן לשנע משפחה ביעילות, וגם רשימת הדגמים כמעט לא השתנתה במהלך השנים. למעשה, הטלטלה הגדולה ביותר שידעה הקטגוריה היא לא השקת דגם חדש אלא דווקא להיפך, היעלמות הקורולה בעקבות החרם הטורקי.

גם הסינים וההנעה החשמלית, שתי מגמות שנכנסו בסערה בשנים האחרונות ולא יעזבו בקרוב, דילגו על הקטגוריה האפרורית. עד עכשיו. צ'רי, שבשנתיים האחרונות בנתה את שמה ומעמדה עם רכבי פנאי, רוצה להרחיב את עיסוקיה בתחום המחושמל – אך החשמליות המלאות מתמודדות עם עליית מיסים ומחיר ולכן עם האטה בביקושים. הפיתרון? אריזו 8, משפחתית סדאן עם הנעת פלאג-אין שמבטיחה חיסכון בדלק מבלי ליצור חרדת טווח.

השקת הדגם היתה ממש בסוף השנה שעברה, אך המסירות בפועל החלו בינואר. מאז עלו לכבישים כמעט 1,000 מכוניות, ושמירה על קצב מרשים שכזה תכניס אותה לרשימת הדגמים המובילים. מקבלי הרכב הצמוד התלהבו כנראה מהטבת שווי השימוש של ההנעה הירוקה, אך האם היא יכולה לעמוד מול המוצלחות שבמתחרות גם מעבר לשיקול הכלכלי? לקחנו אותה למבחן ארוך, התשובות לפניכם.

עיצוב

המידות החיצוניות גדולות במעט מהמתחרות והפרופורציות טובות – כבר התחלה טובה. העיצוב משלב בין קווים ישרים ואלגנטיים עם נגיעות ספורטיביות שיוצרות עניין. למשל הפגושים, השבכה הגדולה ועיצוב המעט קופה בחלק האחורי. במבט מאחור, ובמיוחד בפנסים, נזכרתי בניסאן מקסימה. אם אתם לא מצליחים להיזכר בה זה לא בגלל הדמיון המפותח שלי, אלא בגלל המכירות הנמוכות שלה – שהצ'רי כבר הספיקה לעקוף. בכל אופן, התוצאה הסופית טובה ונאה, גם אם לא מסובבת ראשים בפליאה.

בתוך הרכב העיצוב סיני קלאסי, עם מסגרת אחת "צפה" לשני המסכים ושילוב גוונים וחומרים שאנחנו לא רגילים לראות ברכבי ליסינג. בחלק העליון של הדלתות הקדמיות יש רמקול עגול ולצידו לחצנים לכיוון המושב החשמלי – זה נראה כמו במרצדס, וגם זה כמובן מהלך סיני קלאסי. מה שפחות סיני קלאסי ושמחנו לפגוש כאן הם הכיוון הידני והנורמלי לפתחי המיזוג, ולחצנים מחוץ למסך לתפעול המזגן והמולטימדיה.

תא הנוסעים

למושב הנוסע אין כיוון גובה ולכן גבוהים צריכים להיזהר על הראש בכניסה אליו, אך למושב הנהג יש וכאשר הוא נמוך הכניסה נוחה יחסית. הבעיה מתחילה לאחר מכן. מרווח הברכיים והרגליים בין סביר לטוב, אבל המרווח לראש ממש גבולי לגבוהים – מה שחייב אותי (190 ס"מ) להוריד את המושב למינימום האפשרי ואז התקשיתי למצוא תנוחת נהיגה נוחה וההגה הסתיר את לוח המחוונים. גם המושב עצמו לא נוח, עם בסיס קצר שלא תומך בירכיים ונוטה לאחור יותר מדי.

הראות החוצה טובה יחסית, אך בפניה ימינה השילוב בין הקורה הקדמית למראה החיצונית שצמודה אליה יוצר שטח מת. איכות החומרים, כמקובל באזור המחירים הזה, טובה ורכה היכן שהידיים נמצאות, אך ככל שיורדים מטה מדובר בפלסטיק קשה ופשוט יותר. איכות ההרכבה סבירה מינוס, ובמעבר על כביש משובש נשמעו צקצוקים יותר מהרצוי והצפוי. תאי האחסון רבים, גדולים ושימושיים, לתא מתחת למשענת היד המרכזית יש קירור יעיל ובתא הכפפות אין תאורה.

האריזו 8 משווקת בשתי רמות גימור, וכבר בבסיסית "קומפורט" יש כמעט כל מה שצריך. רכב המבחן הגיע ברמת הגימור הגבוהה "נובל", שמשלימה את החסר (חיישני חניה קדמיים, שמשות אחוריות כהות, עוד 4 כריות אוויר ובסה"כ 10) ומוסיפה את השפע שהתרגלנו לקבל מתוצרת סין: מצלמות היקפיות, תאורת אווירה עשירה, מערכת שמע של סוני עם 12 רמקולים ועוד היד נטויה. מה פחות טוב? בעיקר מסך המולטימדיה, שדרכו מתופעל כמעט כל הרכב. התפריטים רבים ולא תמיד מסודרים, הלחצנים קטנים ולא נוחים לשימוש בנהיגה, שינוי הבהירות האוטומטית לא תואמת את הצורך, אנדרואיד אוטו לא תמיד הסכים לעבוד והסייעת הקולית (הלא שימושית) מתעוררת לחיים מבלי שהתבקשה. מתחת למסך יש שורת לחצני מגע לתפעול מהיר של המיזוג, ובכל לחיצה עליהם נפתח התפריט במסך לזמן ממושך ומסתיר את התצוגה הרצויה. אותם לחצנים לא נועדו לייתר את המסך?… אותם לחצנים (וגם על ההגה ומשמאל ללוח המחוונים) מגיעים בגימור שחור מבריק. בשמש ישירה הם לא קריאים, ובכל מצב אחר טביעות האצבע עליהם נראות כמו משטח עבודה של מז"פ. לסיום התלונות, גלגלת עוצמת השמע וקיצורי הדרך שסביבה נמצאים במיקום לא נוח ומאלצים לשלוח את היד אחורה.

מערכות הבטיחות כוללות הכל מהכל, ולמעט שמירת הנתיב האגרסיבית הן פועלות טוב. רק חבל שכמות הצפצופים בלתי נסבלת, ושאין מבחן ריסוק אירופאי.

דלת הכניסה לשורה השניה נפתחת בזווית לא מאוד רחבה, ולכן הכניסה מעט מאתגרת. בפנים מרווח הראש סביר, המרווח לברכיים טוב מאוד אך לכפות הרגליים פחות בגלל מבנה המושב הקדמי. גם כאן המושב נוטה אחורה ולא לכולם זה היה נוח, והתמיכה לירכיים לא מספיקה. נוסע שלישי יכול להיכנס, אך אם מדובר באדם בוגר יהיה לו פחות מרווח. המושב שלו זקוף יותר (שזה טוב), אבל גם צר ונוקשה יותר (פחות טוב). התאים בדלתות גדולים, ויש גם כיסים בגב המושבים הקדמיים. יש גם תאורה, שקע טעינה (בודד), פתחי מיזוג (אבל בלי שליטה נפרדת) וברמת הגימור הזו חימום למושבים החיצוניים.

דלת תא המטען ידנית, וכרגיל ברכבי סדאן היא לא גדולה. הפתח קצת צר, וגם סף הטעינה גבוה – מקשה על הכנסת חפצים כבדים. במבט ראשון הוא לא נראה גדול ותואם את הנתון הממוצע של 402 ליטר, אך בפועל הוא שימושי ויעיל. יש כאן רק תאורה וערכת ניפוח, לא ווים, מטען או מקום ייעודי לכבל הטעינה.

מנוע וביצועים

לאריזו 8 יש מנוע טורבו בנזין 1.5 ליטר שמפיק 143 כ"ס, אך ברוב הזמן הוא משמש רק כגנרטור. מי שאחראי על ההנעה בפועל הוא מנוע חשמלי עם 204 כ"ס ו-31.6 קג"מ, וסוללה בקיבולת של 18.3 קוט"ש מבטיחה טווח חשמלי מכובד של 105 קילומטרים.

נתון ההספק של שני המנועים יחד עומד על 347 כ"ס ו-53.5 קג"מ אימתניים יחסית לקטגוריה, אך נתוני הביצועים בקטלוג וגם התחושות בפועל קרובות יותר למנוע החשמלי לבדו. מה זה אומר? כאשר הסוללה מלאה תחילת הנסיעה מתבצעת על חשמל בלבד, ומכיוון שההספק כאן דומה לדגמים חשמליים לחלוטין (ולא נמוך יותר כמו בחלק מדגמי הפלאג-אין) התאוצה מיידית אך לא דרמטית, והביצועים מספיקים בקלות לכל צורך. גם בעליות ארוכות, גם במהירות גבוהה, גם ביציאה לעקיפה בכביש מפותל.

לאחר שהסוללה מגיעה לאזור ה-20-30% מנוע הבנזין מתעורר, בדרך כלל הוא פועל כגנרטור בלבד ובדרך כלל הוא לא מעביר רעשים או רעידות לתא הנוסעים. במהירות ממש נמוכה הוא רועד קלות, ותחת עומס קולו נשמע אך לא באופן מציק מדי. בניגוד לרכבי פלאג-אין אחרים שפגשנו, כאן כמעט ולא הרגשנו הבדל בביצועים כאשר הסוללה מתרוקנת – חוץ מצריכת הדלק כמובן.

את הרכב קיבלנו בחניית היבואן עם סוללה מלאה, ועד שמנוע הבנזין התעורר לראשונה עברנו קצת יותר מ-80 ק"מ. קצת רחוק מהבטחת היצרן, אבל חשוב להדגיש כי מדובר היה בנסיעה בינעירונית בקצב זריז שכללה את העליות לירושלים – תוואי מאתגר להנעה חשמלית, שאינו מייצג את השימוש היומיומי של רוב הלקוחות. אלו ישתמשו בחשמל בנסיעות שגרתיות בתוך העיר, ושם יקבלו בוודאות טווח ארוך יותר. בסיכום ימי המבחן הארוכים, צריכת הדלק עמדה על 17 ק"מ לליטר נאים, שיכולים להיות נאים אף יותר אם תנהגו עם רגל עדינה יותר.

נוחות והתנהגות

בתחום זה לסינים יש עוד מה ללמוד, ולשפר במתיחת הפנים. האריזו 8 רכה, אך למרות זאת בתוך העיר היא לא מרגישה בנוח עם כבישים שבורים ומשובשים. מחוץ לעיר הרכות הזו גורמת לרכב להתנדנד אחרי מעבר על כביש גלי או קצת פחות טוב, והיינו שמחים שיהיה מרוסן ויציב יותר.

בכביש המפותל האריזו 8 לא מספקת ביטחון רב לנהג. תוכלו לנסוע בקצב סביר, אך לא במהירות גבוהה ולא בהנאה רבה. אמנם המרכב הנמוך לא רוכן יותר מדי, אבל ההגה רך גם במצב ספורט (ובכלל ההבדל בין המצבים לא בולט), תת היגוי עלול להיווצר מוקדם וחזק, והבלמים מגיבים בנינוחות והתחושה לא חזקה מספיק.

גם בידוד הרעשים לא טוב. רעשי כביש נשמעים כבר בכ-60 קמ"ש, ורעשי הרוח מצטרפים מעט מאוחר יותר ובמהירות המותרת בכביש 6 מתקבל תא נוסעים רועש למדי. לעומתם, ואולי בגללם, כאשר מנוע הבנזין פועל הוא לא מפריע יותר מדי. נציין כי רעשי הרוח וגם צקצוקים במעבר על כביש משובש נשמעו מכיוון דלת הנהג יותר משאר האזורים. יתכן שאיכות ההרכבה שלה פחות טובה, השאלה היא האם מדובר ברכב המבחן הספציפי או בכל מכוניות האריזו 8.

סיכום

עם מחיר דומה למתחרות, מידות גדולות יותר וחיסכון בהוצאות דלק ושווי שימוש לרכב צמוד, האריזו 8 כבר זוכה להצלחה – וככל הנראה תמשיך כך. הנהגים (לא בהכרח הרוכשים) יהנו מעיצוב נאה, אבזור נדיב, ביצועים טובים לצד חיסכון בדלק ומרווח מספיק למשפחה ומטענה. לחובתה בעיקר הנדסת האנוש, שאת רובה ניתן לפתור בעדכון תוכנה, ונוחות הנסיעה. אותה קשה יותר לפתור, אך בחלק מהנושאים מדובר בעניין אישי ולכן (כרגיל) חשוב שתלכו לנסיעת מבחן.

נסיים בזווית אישית. ראשית, יחידת ההנעה יותר טובה, "חלקה" וצפויה מדגמי פלאג-אין אחרים שפגשנו לאחרונה. בנושא אחר: את חלק מהלחצנים, הגרפיקה במסכים ואפילו השגיאות בתרגום לעברית הכרנו מג'אקו, חברת הבת של צ'רי. זה העלה לנו שוב את התהייה מדוע הסינים צריכים כל כך הרבה מותגים שרובם המכריע מציע "עוד מאותו דבר". את דעתכם נשמח כמובן לשמוע בתגובות.