עם תחילת המהפכה החשמלית נהיה ברור שעיצוב המכוניות אליו התרגלנו במשך שנים הולך להשתנות. החופש ההנדסי שמאפשרות פלטפורמות ייעודיות לצד דרישה לטווח ארוך המתקבל גם בזכות התנגדות נמוכה לזרימת האוויר מפיקים מהמעצבים יכולות חדשות.

וכך, מרכב הכלאיים פנאי-קופה שנוצר ב-2008 עם הצגת ב.מ.וו X6 נותר במשך שנים נחלת שוק היוקרה בלבד, אך בחסות המעבר לחשמל החל לזלוג למותגים עממיים. גם סקודה, שלא ידועה בעיצוב פורץ דרך או מושך באופן מיוחד, הציגה בתחילת 2022 את גרסת הקופה לקרוסאובר החשמלי והמוצלח אניאק עם בונוס של טווח ארוך יותר במחיר תא מטען שימושי פחות. אחרי שהגיע לארץ, לקחנו למבחן את סקודה אניאק קופה ובדקנו איך השימושיות שלו, מה עם טווח הנסיעה והאם הוא מוצלח כמו אחיו הרגיל.

עיצוב

במבט מהחזית גרסת הקופה זהה לאניאק הרגיל, ששומר על קו סולידי ודומה לשאר דגמי המותג הצ'כי ולא צועק על היותו חשמלי. להיפך, נראה כאילו השבכה (האטומה כמובן) מנסה להסתיר את עובדה זו, וכאן נציין כי תאורת הלד בתוכה משדרגת את ההופעה בצורה משמעותית. כשעוברים לפרופיל החלק הקדמי עד לדלתות הקדמיות זהות, אך מכאן ואחורה הגג משתפל ויוצר הופעה נאה ביותר – ולכך מוסיפים חישוקי ה-20".

גם מאחור העיצוב משלב בין הקו הספורטיבי של מרכב הקופה לסולידיות המוכרת של סקודה, עם יחידות תאורה מחודדות וחלון אחורי שנראה כמו המשך של הגג הפנורמי. רכב המבחן הגיע ברמת הגימור "ספורטליין" שמוסיפה חבילת השחרה לכיתובים על דלת תא המטען, מסגרת החלונות והשבכה, ובצבע כחול מהמם שמוסיף המון לעיצוב. את סעיף זה נסכם שהרכב נראה מכובד, מושך יותר מאניאק הרגיל שנראה קצת כמו סטיישן מוגבהת אך לא מוקצן וצועק מדי.

תא הנוסעים

הכניסה לרכב קלה יחסית אך סף הדלת גבוה ומצריך להרים את הרגל. הישיבה גבוהה, קל למצוא תנוחת נהיגה נוחה הודות למושב עם כיוון חשמלי (וזכרונות) בטווח רחב והגה שגם הוא יוצא/נכנס ועולה/יורד לטווח ארוך. ברמת גימור זו המושבים הקדמיים ספורטיביים עם תמיכות בולטות לירכיים ולגוף, לי זה היה נוח גם בנסיעות ארוכות אך לבעלי גוף רחב זה עלול להרגיש מעט צפוף. הראות טובה קדימה ולצדדים, למעט קורות A שעלולות להסתיר בפניות. המבט לאחור ממש מוגבל בגלל זווית השמשה, ובימי המבחן החורפיים הורגש חסרונו של מגב אחורי. מבחינת אחסון יש כאן המון מקום, עם תאים גדולים בדלתות, תא כפפות מואר, תא עמוק מתחת למשענת היד ותא נוסף מתחת לקונסולה המרכזית. נעיר כי מיקום מחזיקי הכוסות מלפנים, ואם יש שם בקבוק חצי ליטר הוא מפריע לגישה ללחצני קיצורי הדרך של המולטימדיה.

עיצוב תא הנוסעים מוצלח מאוד לטעמנו, ורשימת האבזור מכובדת. בחלקו העליון של הדשבורד דיפון עור שמרגיש ונראה טוב, מאחורי ההגה לוח מחוונים דיגיטלי קטן (5" בלבד) אך יש בו את כל המידע הנצרך באופן ברור ונוח. למערכת המולטימדיה מסך גדול (13") עם תצוגה קבועה בחלקו התחתון לקיצורי דרך, בקרת האקלים המפוצלת ל-3 אזורים ולחימום המושבים היעיל והנעים.

בכלל, בתא הנוסעים של האניאק נעים לשהות, בזכות חומרים איכותיים, הרכבה ברמה טובה ורשימת אבזור ארוכה. ברמת הגימור ספורטליין של רכב המבחן היא כוללת ריפוד משולב עור ואלקנטרה, תאורת אווירה עשירה, גג פנורמי ענק עם כיסוי שניתן להתקין ידנית ולמען האמת התקשינו בכך וחיבור (עם כבל) לאנדרואיד אוטו שחווינו איתו ניתוקים מדי פעם. אבזור הבטיחות כולל 9 כריות אוויר, ואת כל המערכות האקטיביות המקובלות – בלימה אוטונומית מלפנים ומאחור, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מתים ואפילו תאורת מטריקס-לד. כאן המקום לציין כי כל המערכות פעלו באופן יעיל ומרשים, נסכו בנהג ביטחון והציגו באופן ברור את המידע על פעולתן.

אבל איך אפשר בלי תלונות. בסקודה ניסו להפוך את הרכב לטכנולוגי ומתקדם, ולטעמנו הלכו קצת מדי רחוק עם זה. אמנם יש כפתור התנעה, אך הוא לא נדרש ובלחיצה על דוושת הבלם הרכב מוכן לנסיעה. בבורר ההילוכים הזעיר (שאהבנו מאוד!) אין מצב חניה, והוא משולב אוטומטית כאשר מושכים את בלם היד החשמלי. אלא שאז גם נכבה הרכב ואם תרצו לשבת בו עם מיזוג או רדיו צריך להפעילו מחדש. זה מעט מסורבל, ונראה שלא הושקעה המחשבה עד הסוף. גם ההסתמכות על מסך המולטימדיה לכמעט כל עניין, כולל הפעלת וכיבוי האוטו-הולד ולמרות שיש מספר לחצני קיצור דרך, לא נוחה – ולכך מוסיפה הנקודה שהוא לא מהיר בתגובתו ולעתים נתקע למספר שניות. ונסיים בנימה קצת קטנונית: פס הפלסטיק דמוי הקרבון בדשבורד מרגיש חלול וזול ולא עומד ברמה של שאר חומרי הדיפון, התרגום לעברית טוב ברובו אך יש פה ושם שגיאות משעשעות, ועם תג מחיר של כמעט 290 אלף ש"ח היינו רוצים גם אוורור למושבים (ולא רק חימום) ומצלמות היקפיות בנוסף לזאת האחורית.

הכניסה לשורה השני נוחה, ומהרגע הראשון המרווח כאן מרשים. למרות מבנה הגג מרווח הראש טוב גם לגבוהים, וכך גם המרווח לברכיים ולרגליים. עם זאת, בסיס המושב נוטה לאחור אך המשענת זקופה יחסית והתוצאה לא נוחה לכולם. שני נוסעים יהנו משקעי טעינה, יציאות מיזוג עם שליטה על הטמפרטורה, תאורה חזקה, וילונות בחלונות הצד, תאים גדולים בדלתות ומחזיק כוסות במשענת המושב האמצעי. לנוסע שלישי יהיה די צפוף לרוחב, ולא נוח למרות רצפה שטוחה ובגלל פתחי המיזוג שתופסים מקום לרגליים ומבנה המושב הקשיח.

דלת תא המטען נפתחת באופן חשמלי וללא מגע, מפתח הדלת רחב וגבוה אבל סף הטעינה גבוה יחסית. הנפח הרשמי עומד על 570 ליטרים מכובדים, אבל המבנה העמוק והרדוד עלול להקשות על הובלת חפצים גדולים. יש ווים לעיגון ותליה, תאורה ושקע טעינה, ומתחת לתא המטען ערכת ניפוח ותאי אחסון קטנים נוספים; חבל שאין אפשרות לוותר עליהם וליצור רצפה עם שינוי גובה. קיפול המושבים יוצר רצפה שטוחה ויעילה להובלת חפצים ארוכים.

מנוע וביצועים

דפי הקטלוג של האניאק קופה מדווחים על מנוע והנעה אחוריים עם 204 כ"ס ו-31 קג"מ, המספקים תאוצה 0-100 קמ"ש של 8.7 שניות ומהירות מרבית שעומדת על 160 קמ"ש. לצד אלו, יש סוללה של 77 קוט"ש (82 ברוטו) עם טווח רשמי של עד 550 ק"מ וטעינה ב-11 קו"ט בעמדה רגילה ועד 135 קו"ט בעמדת DC מהירה.

ואיך כל אלה בפועל? לאניאק קופה ביצועים מרשימים, אך התחושה המתקבלת היא לא של זריזות ותזזיתיות אלא כוח המגיע באופן לינארי ומאופק. היציאה מהמקום החלטית ותאוצות ביניים מספקות כל צורך ואף מעבר לכך, אך את הקלישאות על ראש המוטח למשענת או גוף הנדבק למושב לא תמצאו כאן. ויודעים מה? בכלל לא בטוח שזה נצרך או חסר. בבורר מצבי הנהיגה ניתן לבחור ב"אקו" שמאחלש את תגובות הדוושה לטובת הארכת הטווח, ברוב הזמן השתמשנו במצב רגיל או נוחות (ונרחיב על כך תיכף) ומצב ספורט המחדד את העניינים לדעתנו לא נצרך.

לאניאק בלימה רגנרטיבית מוצלחת, עם שלוש רמות אותן ניתן לשנות באמצעות מנופים מאחורי ההגה. בנוסף, בבורר ההילוכים יש מצב B ולתחושתינו הוא זהה לעוצמה החזקה ביותר במנופים. לא ניתן להגיע לעצירה מלאה באמצעות הרגנרציה, אך הבלמים נצרכים רק בכ-7 קמ"ש האחרונים לפני עצירה ובכך תחסכו בבלאי הרפידות. גם בקרת השיוט מאטה ככל האפשר באמצעות הרגנרציה. חשוב לציין שהמבחן התבצע בימים חורפיים וקרים, שבהם הסוללה לא פועלת במיטבה. עם זאת, בחלק גדול מהזמן השתמשנו בחימום המושבים וההגה ולא במזגן, ובכך נחסכה אנרגיה (וכבונוס לא סבלנו מאדים על השמשות). בסיכום ימי המבחן צריכת החשמל נעה בין 16 קוט"ש ל-100 ק"מ בשיוט בינעירוני רגוע, ועד 22.5 קוט"ש בנהיגה תובענית – בתוואי הררי או בנהיגה מהירה. כשהחזרנו את הרכב לחניית היבואן הממוצע עמד על 18.5 קוט"ש ל-100 ק"מ, נתון המספק טווח ראוי של כ-415 ק"מ בין טעינות.

נוחות והתנהגות

אחת התוספות החשובות של רמת הגימור ספורטליין היא מערכת מתלים אדפטיביים. לזו שלושה מצבים קבועים – נוח, רגיל וספורטיבי – בהתאם לבורר מצבי הנהיגה, ובנוסף אפשרות להתאמה אישית באמצעות סליידר עם 15 רמות קשיחות שונות. למען האמת לא מצאנו מצב שמתאים לכל תוואי הדרך, ולכן ברוב ימי המבחן נסענו במצב "מותאם אישית" ושינינו את הקשיחות בהתאם לצורך. בנהיגה בינעירונית הרכב מרגיש לא מרוסן במצבים הרכים ולכן בחרנו בקשיחים יותר, ומנגד בתוך העיר שיבושים קטנים חדרו במצב הזה ועברנו למצב הרך ביותר. על שברים גדולים בתוך העיר, כמו פסי האטה או מכסי ביוב הרכב התקשה בכל מצב – באלו הקשיחים הוא לא שיכך אותם מספיק, וברכים הוא "התרסק" בירידה מהם. גם בנהיגת שבילים האניאק לא תמיד נוח, כאשר על אבנים קטנות הוא רוטט ועל שינויי גובה הוא מתנדנד ומיטלטל – וגם כאן נדרש משחק עם קשיחות המתלים.

בידוד הרעשים של האניאק פשוט מעולה. רעשי המנוע כמובן שאינם, אך גם הזמזום החשמלי ורעשים מכניים שונים נשמעים בקושי. רעשי רוח מתחילים להישמע רק באזור 110-120 קמ"ש, וגם במהירות גבוהה יותר הם חרישיים ולא מציקים. גם בידוד רעשי הכביש טוב בדרך כלל, ורק על אספלט לא מוצלח הם חודרים מעט יותר – וגם כאן לא מדובר באסון גדול.

היכולת הדינמית של אניאק קופה סבירה, ובחירה במצב הנוקשה של המתלים מביא לרכינת מרכב עדינה ולא משמעותית. ההיגוי טוב במצב ספורט, האופי הלינארי של המנוע לא מביא תאוצות חזקות מספיק  בין העיקולים – אך זה לא בהכרח גרוע כי דוושת הבלמים לא לגמרי ברורה וטוב שיש רנרציה טובה לגיבוי.

סיכום

האניאק קופה נראה פשוט מעולה, ובמיוחד בצבע הכחול שקיבלנו. אך ככל שהצטברו הקילומטרים במהלך המבחן, נהיה ברור יותר ויותר שזה ממש לא הדבר היחיד שיש לו למכור. הוא מרווח לארבעה ולמטען, נוטף אבזור, איכות החומרים והנסיעה גבוהות, והאיזון בין כוח וביצועים לטווח מעולה לשימוש יומיומי.

הוא לא מושלם, ועלול להיות טכנולוגי מדי ללקוחות שמרנים אך לא מספיק טכנולוגי ללקוחות המחפשים רכב כזה, למרות המתלים האדפטיביים הוא לא נוח בכל מצב ותג המחיר גבוה – בעיקר ברמת הגימור שנבחנה. אך למרות אלו, ואם יש לכם את הסכום הדרוש, סקודה אניאק קופה הוא רכב מוצלח, איכותי ומומלץ.