בשנים האחרונות פרצו לחיינו אינספור מותגים סיניים, ואחת הדרכים שלהם למשוך לקוחות היא שילוב של המון אבזור במחיר זול יחסית – מה שיוצר בעיה עבור מותגי היוקרה המסורתיים. כי עם כל הכבוד למסורת וניסיון של מאה שנים, לקוחות רבים שואלים את עצמם מדוע לשלם הרבה אם אפשר לקבל את אותו האבזור במחיר שזול בעשרות אחוזים.

המשפחתית הגדולה של מותג היוקרה אאודי נקראה תמיד A4, אך בדור החדש שנחשף בשנה שעברה שמה השתנה ל-A5. במקור מדובר היה בסימול החדש של החברה, עם ספרות זוגיות לדגמים חשמליים ואי-זוגיות לדגמי בעירה פנימית. מאז אאודי הספיקה לחזור בה, וכעת השם המשודרג לא מסמל דבר על סוג ההנעה, אך כן משדרג את מעמדה – כדי לשמור על תוכן למיתוג והמחיר הגבוהים יותר מהסינים. האם זה עדיין עובד לה? כדי לענות על כך, לקחנו את אאודי A5 למבחן.

עיצוב

אין מה לומר, באאודי עשו עבודה פשוט טובה. שילוב של שפת העיצוב המוכרת של המותג עם אלמנטים מקוריים, ושל חלקים ספורטיביים לצד אזורים יוקרתיים ואלגנטיים. ובניגוד למקרים בהם הכל נראה כמו ערבוב לא קשור, כאן ההרמוניה נשמרת והתוצאה מוצלחת מאוד.

ובפירוט: החזית נמצאת בחלק הספורטיבי של המשוואה, עם יחידות תאורה צרות, שבכה גדולה ופגושים עם פתחי אוורור בולטים. הפרופיל בדיוק הפוך – אלגנטי, נקי ועם פרופורציות מעולות. החלק האחורי משלב בין השניים עם צמד אגזוזים וספוילר צנוע בקצה דלת תא המטען, אך גם עיצוב חלק באזור הפנסים הנאים. רכב המבחן הגיע עם צבע מבלבל, שמשתנה בין שחור, אפור וכחול בהתאם לזווית התאורה. ולמרות שבדרך כלל אני לא אוהב צבעים כהים, כאן זה נראה טוב.

בסביבת הנהג ממשיך אותו שילוב מוצלח. לצמד המסכים הגדולים, שיוצרים מראה אלגנטי וטכנולוגי, יש מסגרת קמורה ש"עוטפת" את הנהג באווירה ספורטיבית, שמועצמת על ידי ההגה המתומן. אהבנו מאוד את הצבע החום בהיר שעטף את תא הנוסעים בטוב טעם, ופחות את השטחים הנרחבים שמגיעים ב"שחור פסנתר" מבריק. באולם התצוגה זה נראה נהדר, אך מהר מאוד תופס אבק וטביעות אצבעות.

תא הנוסעים

סביבת הנהג

הכניסה לרכב נוחה, אבל גבוהים צריכים לשים לב לגג ולהיזהר על הראש. המרווח טוב, הראות החוצה טובה בעיקר קדימה – אבל מראות הצד והשמשה האחורית קטנות ולכן הערכנו את המצלמות ההיקפיות האיכותיות. אציין כי לי אישית המושב לא היה נוח, התקשיתי למצוא תנוחת נהיגה נוחה ונסיעה ארוכה הסתיימה עם כאבי גב. תאי האחסון גדולים ושימושיים, ואיכות ההרכבה מעולה.

מה עוד כמעט מעולה? הנדסת האנוש. לחצני קיצור הדרך אמנם מעטים, אך הם נוחים ושימושיים, וגם מה שנמצא במסך מאוד ברור היכן צריך לחפש אותו. למה רק כמעט? כי לחצני המגע על ההגה גורמים לפעולות לא רצוניות, והיינו שמחים שתהיה אופציה לרקע בהיר במסכים. מערכת השמע איכותית, החניה האוטונומית מעולה, והגג הפנורמי מקורי – במקום וילון יש לו הכהייה אלקטרונית. זה אמנם פתרון פחות טוב מוילון קשיח ואטום ועדיין נכנס חום לתא הנוסעים, אבל עדיף בהרבה מדגמים בהם יש וילון דקיק שלא עושה הרבה או גרוע מכך – מדגמים בהם אין וילון כלל. אם תרצו, יש גם אופציה להשתזף כמו זברה.

אך יש גם סעיפים שבהם מורגש ש-A5 היא מהדגמים היותר זולים בהיצע של אאודי. איכות החומרים טובה ברובה, אך ישנם אזורים בהם מתחת לציפוי הרך יש פלסטיק נוקשה וחלול. מכיוון שקיבלנו למבחן את גרסת הכניסה, רשימת האבזור טובה אך לא מפנקת כמו בבכירות יותר או בסיניות רבות. הזכרנו את המצלמות האיכותיות, אך התצוגה שלהן פשוטה יחסית. בגרסה זו נעדר המסך מול הנוסע, ובמקומו יש משטח שחור מבריק נוסף שצובר לכלוך. אם במסכים עסקינן, חבל שאנדרואיד אוטו אינו אלחוטי. ותלונה אחרונה, ובה נצא בקריאה לכל יבואני הרכב באשר הם: אל תביאו לארץ ריפוד עור בלי אוורור למושב!

לצד ציון של חמישה כוכבים, מערכות הבטיחות רבות ופועלות בצורה טובה ומרשימה, עם שתי הערות – אחת על מה שיש והשניה על מה שבמפתיע אין. זאת שיש: הבלימה האוטונומית בכניסה לצומת היסטרית, ומונעת מהנהג מצב של "גלישה". זאת שאין, באופן מאוד תמוה, היא השמירה על מרכז הנתיב. תיקון הסטייה מנתיב כן קיים כמובן, ועובד בצורה טובה ויעילה.

בתפוסה מלאה

הכניסה לשורה השניה מעט מאתגרת ויוצרת תחושה שצריך "להשתחל" לתוך הרכב. שילוב של גודל וזווית הדלת, סף הרצפה הגבוה והרחב, ולגבוהים נוסף גם הגג המשתפל. בפנים המצב טוב – אבל רק לשניים, כי תעלת ההינע גבוהה ורחבה במיוחד ומונעת כניסה לנוסע שלישי שאינו ילד. בכל אופן, לשניים האחרים יש מרווח טוב לברכיים ולרגליים, אך מרווח הראש די גבולי לגבוהים. המושב נוח אבל הבסיס שלו קצר ולא תומך מספיק בירכיים, ויש פתחי מיזוג עם שליטה על הטמפרטורה, שקעי טעינה, תאורה, תאי אחסון בגודל סביר ורשתות בגב המושבים הקדמיים.

כמו בדגמים רבים, דלת תא המטען חשמלית ונפתחת בהנפת רגל. בניגוד לרובם, שמחנו לראות פה רעיון מקורי, והוא הקרנה על הרצפה מול מיקום החיישן. גאוני! ההעמסה נוחה הודות לפתח הרחב שנוצר בזכות השמשה שעולה יחד עם הדלת (בניגוד לדגמי סדאן רגילים), וסף הטעינה בגובה סביר לחלוטין ולא מקשה על הכנסת חפצים כבדים. נפח האחסון גדול, המבנה שימושי, ואם אתם צריכים יותר – קיפול השורה השניה יוצר רצפה שטוחה. יש תאורה חזקה, ווים לתלייה וטבעות עיגון, שקע טעינה ורשת לחפצים קטנים. כרגיל, אין גלגל חלופי אלא רק ערכת ניפוח.

מנוע וביצועים

כאמור, למבחן הגיעה ה-A5 בגרסת הבסיס. לזו יש מנוע טורבו בנזין בנפח 2 ליטר, עם 204 כ"ס ו-34.6 קג"מ. ההמשך מוכר מאינספור דגמים של קונצרן פולקסווגן – תיבה דו-מצמדית עם 7 הילוכים והנעה קדמית, והתוצאה המתקבלת היא תאוצה של 7.8 שניות ומהירות מרבית של 248 קמ"ש.

בתוך העיר, היציאה מהמקום או תמרוני חניה טיפה מהוססים, התיבה לא מהירה אבל כן חלקה ועדינה. תחושת ההיסוס מתגברת כאשר מערכת הדימום-התנעה פועלת – היא רועשת ורועדת מדי, ולא מהירה בהתנעת המנוע. בכל סוג אחר של נסיעה, בתוך העיר ובמיוחד בכביש המהיר, יש מספיק כוח שמגיע ביעילות וניתן להאיץ ולעקוף גם בעליות תלולות. היכולת והכוח שם, אבל מורגש ונשמע שהמנוע מתאמץ. זה לא רכב חלש, אבל כן כזה שמיועד יותר לשיוט נינוח מאשר להאצות חזקות בכל הזדמנות. רוצים קצת יותר? מצב ספורט משפר את המצב באופן מורגש. רוצים הרבה יותר? גרסת S5 מחכה לכם.

על פי נתוני היצרן, צריכת הדלק של ה-A5 עומדת על 14.4 ק"מ לליטר בנהיגה משולבת. אנחנו קיבלנו בימי המבחן צריכה של כ-8 ק"מ לליטר בתוך העיר, 9.5 ק"מ/ל בנהיגה ספורטיבית הררית, ובשיוט בינעירוני רגוע ראינו גם קרוב ל-16 ק"מ לליטר. בסיכום המבחן, שנערך בימים שרביים שהעמיסו על המזגן, הנתון הממוצע היה 11.6 ק"מ לליטר.

נוחות והתנהגות

לאאודי A5 יש מתלים רגילים, בלי חוכמות אדפטיביות, כריות אוויר או איזשהו קסם אחר. ומכיוון שמדובר בחברה גרמנית ותיקה, ניתן לדעת מראש שהכיול נמצא על הצד הנוקשה של הסקאלה. בתוך העיר הרכב מתקשה לסנן את הרעידות במעבר על כביש משובש ושבור, אך מטפל היטב בפסי האטה ושברים גדולים.

מחוץ לעיר הוא מרוסן ויציב מאוד, ורעשי המנוע שקטים יחסית בנהיגה רגועה. רעשי הרוח מתחילים להישמע סביב ה-100 קמ"ש, אך גם במהירות גבוהה יותר הם עדינים. ביכולת המרשימה לשייט בנינוחות למרחקים גדולים עלולים לפגוע רק רעשי הכביש. באזור ה-70 קמ"ש הם מתחילים להישמע בעדינות, ועל אספלט איכותי הם חרישיים גם במהירות גבוהה. לעומת זאת, בכביש פחות טוב הם חודרים ונוכחים בתא הנוסעים.

נוקשות המתלים הביאה אותנו עם ציפיות לכביש המפותל, ואכן התרשמנו מאוד. השלדה טובה ומגיבה, להגה משקל ראוי והוא משדר לנהג לאן בדיוק הרכב יגיע, והתוצאה הסופית מאפשרת לנהוג מהר וגם להנות מזה. נקודת התורפה היחידה היא הבלמים. במצב רגיל הם שותפים ראויים ומגיבים כנדרש, אך מתחממים מהר יחסית ואז מאבדים מהדיוק. במצב כזה אתם גם עלולים להגיע במהירות גבוהה מהרצוי לפיתול, ואז מגיע תת היגוי באופן מפתיע ומלחיץ. יש לזכור שמזג האוויר הלוהט גרם גם הוא לחימום המואץ.

סיכום

אאודי A5 החדשה בהחלט מציגה קפיצת מדרגה ביחס לדור היוצא של A4, שבסוף ימיו היה מיושן. הרכב הזה פשוט נראה נהדר, בחוץ ובפנים, הוא מרווח לארבעה, נוחות הנסיעה הבינעירונית טובה מאוד והיכולת הדינמית ראויה. בצד החסרונות נציין את איכות החומרים ורשימת האבזור שלא תמיד עומדים בציפיות שלנו ממותג יוקרה, הנסיעה בתוך העיר לא מספיק חלקה מבחינת המנוע והנוחות, וצריכת הדלק לא גרועה באופן חריג אך גם לא טובה במיוחד. ממש במהלך ימי המבחן, צ'מפיון מוטורס הוסיפה להיצע את גרסאות הפלאג-אין שמטפלות בעניין הכוח, צריכת הדלק והאבזור.

ביחס למתחרות הישירות, מרצדס C קלאס וב.מ.וו סדרה 3, ה-A5 זולה בעשרות אלפי שקלים בזמן שהכוח והאבזור רחוקים פחות – כך שמדובר בעסקה טובה. לא כל הסינים-חשמליים זהים, ויש דגמים פחות מוצלחים. אך האיכותיים שבהם, כמו למשל אקספנג P7, בהחלט גורמים למחשבה שניה בנוגע ל-A5. או אם אתם לא רוצים או יכולים לעבור לחשמל, גם סקודה סופרב L&K שנבחנה אצלנו לאחרונה. בכל המקרים האלו מדובר בדגמים איכותיים  ומומלצים, והבחירה תהיה בעיקר בנראות – האם אתם רוצים להיחבא אל הכלים במותג עממי, או לבלוט עם רכב יוקרה.