בשנים האחרונות הצטרפו עשרות דגמים חדשים לשוק הישראלי, בעיקר ממוצא סיני. אך לא כל הסינים נולדו שווים, ובחלוקה גסה ניתן לשייך אותם לשתי קבוצות: האחת היא מותגי סטארט-אפ צעירים, עם דגש רב על טכנולוגיה ואבזור, אך בלי היסטוריה ארוכת שנים של ייצור רכב ופעמים רבות בלי גב כלכלי מספיק חזק. בקבוצה השניה יש תאגידי ענק שמייצרים כבר עשרות (חשוב להדגיש: בודדות) שנים מיליוני מכוניות. בדרך כלל הם שייכים באופן ישיר יותר או עוד יותר לממשל הקומוניסטי, ולגביהם הלקוחות לא צריכים לחשוש מקריסה כלכלית.

לאחרונה הגיע לארץ דיפאל S07. על פניו, מדובר בעוד רכב-פנאי-סיני-חשמלי. עם זאת, הוא מנסה לשלב בין היתרונות של שתי הקבוצות המוזכרות. דיפאל הוא מותג צעיר שהושק רק לפני 3 שנים, ומתמקד ברכבים חשמליים עמוסים בטכנולוגיה ואבזור. הבעלות על דיפאל מתחלקת בין ענקית הטכנולוגיה וואווי, יצרנית הסוללות הגדולה בעולם CATL – ויצרנית הרכב הממשלתית צ'אנגן שב-2023 מכרה 2.1 מיליון מכוניות.

האם מדובר בטוב מכל העולמות או בשילוב כל החסרונות? כדי לענות על כך לקחנו אותו למבחן. התשובה הקצרה: מדובר ברכב איכותי ומרשים, התשובה הארוכה במבחן שלפניכם.

עיצוב

נכון, יש כאן את כל מה שעושה רכב פנאי ובמיוחד כזה ממוצא סיני: חזית אטומה, פנסים מפוצלים, חגורת פלסטיק שחורה בתחתית המרכב שמדגישה את היותו גבוה וקשוח. מצד שני, יש פה גם המון אלמנטים ייחודיים שנותנים לדיפאל מראה מיוחד יותר וספורטיבי. תאורת היום הצרה מלפנים, פגוש קדמי עם כנפונים קטנים ומכסה המנוע הארוך. בפרופיל יש חישוקי 19" נאים ואטומים, וסביבם צמיגים שמנמנים יחסית שרומזים על נוחות נסיעה טובה. נגיע לזה בהמשך.

זווית הדלת האחורית נמצאת איפשהו באמצע הדרך בין SUV זקוף וקשוח לפנאי-קופה ספורטיבי, אך בחלק האחורי של הרכב מגיעה ההופעה הספורטיבית המלאה. במרכז הספוילר יש פנס בלימה גדול שנראה שנלקח ממכונית מירוץ, ובחלקו התחתון של הפגוש דיפיוזר מדומה. רכב המבחן הגיע עם שתי תוספות – האחת פחות טובה והשניה יותר. הפחות טובה: מדבקות עם הכיתוב צ'אנגן מלפנים, מאחור ובתחתית הדלתות, ומורגש שהן לא מקוריות. התוספת השניה טובה בהחלט – צבע כתום מהפנט שמאוד אהבתי ומשתלב נהדר עם קווי העיצוב הספורטיביים. עם זאת, סביר להניח ש-99% מהלקוחות לא יבחרו בו אלא בצבעים סולידיים יותר. למשל תכלת מטאלי או ירוק זורח כפי שפגשנו באולם התצוגה. אה, יש גם שחור, לבן ואפור.

בשורה התחתונה, הדיפאל S07 נראה טוב מאוד, ובמיוחד בצבע הכתום של רכב המבחן. יעידו על כך עשרות האנשים שהסתכלו עלינו, חלקם אף פנו אלינו ושאלו במה מדובר.

תא הנוסעים

עיצוב סביבת הנהג כבר שגרתי יותר, וכמו (כמעט) כל רכב סיני יש פה מסך גדול, קווים ישרים בשני מפלסים, וזהו. בניגוד לחלק החיצוני, כאן הכל שחור ומעט קודר מדי, למרות נגיעות קלות של דמוי עץ בדלתות ותפרים כתומים במושבים. תשמחו לשמוע שיש אפשרות לגוונים בהירים יותר. תשמחו עוד יותר לשמוע שגם איכות החומרים וגם איכות ההרכבה פשוט נהדרות. צ'אנגן/דיפאל – כל הכבוד!

הכניסה למושבים הקדמיים קלה, והמושב נוח ותומך אך מעט קשה למצוא תנוחת נהיגה נוחה – למרות שאין לוח מחוונים שצריך להתחשב בו ובגלל שמרווח הראש גבולי לגבוהים גם כאשר המושב במצב הנמוך ביותר. מרווח הברכיים והרגליים טוב יותר, ואחרי שהתרגלנו אין תלונות. בסעיף האחסון יש בדלתות תאים גדולים אך צרים, מתחת למשענת היד יש תא ענק ומקורר, מתחת לקונסולה המרכזית יש תא גדול נוסף עם שקעי טעינה, אך כמו בהרבה מקרים גם כאן הגישה אליו לא ממש נוחה. תא הכפפות גדול ושימושי, אבל אין בו תאורה. הראות החוצה טובה, אך קו החלונות מעט גבוה ועלול להפריע לנהגים (ונוסעים) פחות גבוהים, ובפניה ימינה השילוב של הקורה הקדמית עם המראה הימנית יוצר שטח מת.

את רשימת האבזור המלאה תמצאו בקישור כאן, אך נציין את מסך המולטימדיה הגדול (15.6") עם תצוגה חדה ואיכותית, גג פנורמי ענק עם וילון חשמלי שאטום כמעט לחלוטין, חימום למושבים ולהגה – בימי המבחן הקרים זה היה כיף גדול, ברוב השנה תשתמשו בעיקר באוורור המושב, מצלמות היקפיות באיכות מרשימה עם אפשרות לשמירת הצילומים (לשימוש כמצלמת דרך), במקום לוח מחוונים יש תצוגה עילית עם מציאות רבודה, מערכת שמע איכותית ועוד.

אך לא הכל מושלם. הנדסת האנוש עדיין "סינית", עם התבססות מוחלטת על מסך המולטימדיה שבו יש תפריטים רבים, פונטים קטנים, וחלק מהמידע ניתן לראות רק בווידג'טים על מסך הבית שניתן להגדיר בהתאמה אישית – ומה אם בחרתם להסיר אותם? לזכות הדיפאל נציין שעל ההגה יש שני לחצנים להגדרה אישית של פונקציות לגישה מהירה (לכל אחד לחיצה קצרה או ארוכה). בנוסף, התצוגה העילית אמורה להחליף את לוח המחוונים, אך המידע מחולק בינה לבין חלקו העליון של מסך המולטימדיה – ושם יש עומס של אייקונים. במסך המולטימדיה עוצמת הבהירות אוטומטית, אך למצב בהיר/חשוך תיאלצו להחליף לבד בכל פעם מחדש כדי לא להסתנוור.

מה עוד? תצוגת הצריכה הממוצעת מתחבאת בתוך תתי תפריטים, הטווח הנותר מוצג רק על פי התקן בתנאי מעבדה ולא תואם את הצריכה הממוצעת שלכם, לחצן פתיחת הדלתות לא ברור ולא נוח, ומצלמות ה-360 מעלות נפתחות כחלון במרכז המסך בכל הזדמנות אפשרית, לא תמיד עם סיבה נראית לעין, ומסתירות את הניווט. אגב, גם בחניה הן לא מתפרסות על כל המסך וחבל. אגב 2, כאשר החיבור האלחוטי לאנדרואיד אוטו עבד הוא עבד נהדר, אך היו לנו פעמיים או שלוש שהרכב לא הצליח להתחבר לטלפון. ונסיים עם גימיק סיני: למסך המולטימדיה יש הטיה חשמלית לכיוון הנהג או הנוסע; כאשר הוא פונה לכיוון הנהג חלקו השמאלי מוסתר מאחורי ההגה, וכאשר פונה לצד הנוסע הוא עדיין נראה על ידי הנהג ולכן לא מאפשר לצפות בתכנים בזמן הנהיגה – אז מה העניין?

בתחום הבטיחות, הדיפאל מרשים מאוד עם ציון של חמישה כוכבים במבחן הריסוק האירופאי וציוני משנה מעולים. כמובן שקיימות כל מערכות הבטיחות האקטיביות, אך פעולתן לא רהוטה. בקרת השיוט האדפטיבית מגיבה לעתים בהיסוס קל, שמירת הנתיב אגרסיבית ו"נלחמת" בנהג, וכולן יחד זועקות ומצפצפות בלי סוף.

לשורה השניה יש דלת גדולה שנפתחת בזווית רחבה, אך בגלל רצפה גבוהה הכניסה פחות נוחה מהרצוי. בפנים, המרווח לכל כיוון פשוט מעולה, ובזכות רצפה שטוחה גם לנוסע שלישי יש מקום. מרווח, אבל פחות נוח כי המושב שלו זקוף ונוקשה יותר מהשניים החיצוניים. יש כאן תאורה, תאים קטנים בדלתות, כיסים בגב המושבים הקדמיים ומשענת יד מרכזית עם מחזיקי כוסות – כאשר הנוסע השלישי נעדר. קצת פחות טוב שמזגן (עם שליטה נפרדת) ושקע טעינה יש רק אחד – והנוסעים יצטרכו לריב עליהם.

דלת תא המטען חשמלית, וסף הטעינה גבוה ומעט מקשה על העמסת חפצים כבדים. מבנה התא רחב ועמוק, אבל לא גבוה וגם הנפח המוצהר לא גדול כפי שניתן לצפות מהמידות החיצוניות: 435 ליטר. יש כאן כיסוי נגלל, תאורה, ווים לעיגון ותליה ומתחת לרצפה גם מקום למערכת ניפוח. עם זאת, אין שקע טעינה ומקום ייעודי לכבל הטעינה.

מתחת ל"מכסה המנוע" יש תא מטען נוסף, ובניגוד לכל מיני דגמים שבהם מדובר בתא זעיר, כאן הוא בנפח מרשים ושימושי של 125 ליטר. לכן קצת חבל שהפתיחה (והסגירה) שלו נעשים כמו במכסה מנוע רגיל ודיפאל לא טרחה למצוא דרך נוחה ונגישה יותר.

מנוע וביצועים

בארץ הדיפאל S07 נמכר בגרסה אחת, עם מנוע חשמלי אחורי המפיק 218 כ"ס ו-32.6 קג"מ וסוללה בגודל 79.9 קוט"ש. נתוני הביצועים: תאוצה של 7.9 שניות מעמידה למאה קמ"ש, מהירות מרבית שמגיעה ל-180 קמ"ש וטווח של 475 ק"מ בין טעינות.

כמו בכל רכב חשמלי, ביציאה מהמקום ובמהירות שגרתית התגובות מיידיות וחזקות, וגם מצב אקו יספיק בכל מצב שגרתי. במהירות גבוהה יותר, כמו ביציאה לעקיפה בכביש מהיר, התגובות רגועות ולינאריות. מצב ספורט מחדד את התגובות, והוא נצרך בעיקר בכביש מפותל והררי – שם עקיפה של מכונית אחת תתבצע בקלילות אך אם יש לפניכם שיירה תצטרכו לחשב האם ניתן לעקוף אותה. כי אמנם מדובר ברכב חשמלי, אך 218 כ"ס לא מספקים תאוצה מסעירה ולא מדביקים את הגוף למושב.

בסיכום ימי המבחן, אחרי יותר מ-700 קילומטרים במגוון דרכים, צריכת החשמל התייצבה על 18.9 קוט"ש ל-100 ק"מ. עם הסוללה הנתונה מתקבל טווח נאה של כ-420 ק"מ.

הטעינה המהירה לא מאוד מהירה, עם קצב מרבי של 92 קו"ט. בתנאים אופטימליים, המתנו 40 דקות בדיוק כדי להגיע מ-29 ל-80 אחוזי סוללה. כאן נציין את הרגנרציה, שמשתנה בהתאם למצב הנהיגה הנבחר (אקו/נורמל/ספורט), אך חבל שאי אפשר לשנות אותה בנפרד. רק במצב הנהיגה "מותאם אישית" ניתן לבחור בין מצב רגיל, חזק, או בסליידר בין 0 ל-100, ורק במצב זה היא חזקה באמת ומגיעה כמעט עד לעצירה מלאה.

נוחות והתנהגות

ה-S07 די נוקשה, ולכן בתוך העיר הוא נע ונד בחוסר נוחות על שברים קטנים וכביש משובש. לעומת זאת, במעבר על פסי האטה ושברים גדולים הוא מטפל בהם היטב ויורד מהם בצורה מרוסנת ונוחה. מחוץ לעיר הנוקשות הנ"ל מספקת נוחות מעולה, והרכב מרגיש יציב ומרוסן גם במהירות גבוהה, גם במעבר על כביש גלי, גם בשילוב של שניהם יחד. בזכות שמשות אקוסטיות בידוד רעשי הרוח פשוט טוב, ורק במהירות גבוהה ממש הם נשמעים בעדינות. לעומת זאת, רעשי הכביש מתחילים להישמע כבר ב-60-70 קמ"ש, ובמהירות גבוהה יותר הם תלויים בסוג האספלט: על איכותי הם כמעט ולא נשמעים, אך על אחד פחות שקט הם חודרים ונוכחים.

בכביש המפותל הדיפאל S07 זורח, וממש הפתיע אותנו לטובה. המתלים הנוקשים גורמים לו להיות יציב ובטוח, רכינת המרכב כמעט ואינה קיימת, ותת ההיגוי מגיע מאוד מאוחר ובצורה מאוד עדינה ובטוחה – ולנהג קל לתקן אותו בזכות ההנעה האחורית. ההגה רך במצבים הרגילים אך בעל משקל טוב במצב ספורט, והוא מגיב טוב ומאוד ברור לנהג לאיפה הגלגלים מופנים. רק הבלמים לא עומדים בקצב, עם דוושה לא ברורה ותחושה שהם מעט מתקשים לעמוד בעומס מוגזם. 218 הסוסים לא קרובים לאתגר את יכולות ההיגוי והמתלים, ומדובר ברכב בטוח מאוד וצפוי מאוד. יודעים מה? כן, הוא גם מהנה לנהיגה. בהחלט.

סיכום

בתוך מבול הדגמים החשמליים, ובמיוחד אלו הסיניים, דיפאל S07 תפס לנו את העין. מדובר במשהו אחר, מיוחד ואיכותי יותר. ברשימת הדברים הטובים שבו: הוא נראה פשוט נהדר, מרווח, איכותי ומאובזר. נוחות הנסיעה טובה מאוד, הוא בהחלט מהנה לנהיגה ומערכת ההנעה מספקת כל צורך גם אם אינה מתבלטת – הן מבחינת הכוח והן מבחינת הטווח. רשימת המינוסים שלו קצרה בהרבה, וכוללת בעיקר רעשי כביש וטעינה לא מאוד מהירה שמצד אחד יותר קשה לתקן אך זה גם לא דיל ברייקר. את הנדסת האנוש הבעייתית ופעולת מערכות הבטיחות ניתן לפתור בעדכון תוכנה, ואנחנו מאוד מקווים שכך באמת יעשה היצרן/היבואן.

דיפאל S07 הוא אחד הרכבים החשמליים האיכותיים והמגובשים שיצא לנו לפגוש בתקופה האחרונה. בנוסף לכך, עם תג מחיר של כ-202 אלף ש"ח (בזמן כתיבת שורות אלו), התמורה למחיר שלו פשוט מצויינת. לסיכום: אם אתם מחפשים קרוסאובר חשמלי חדש ולא מחרימים את תוצרת סין – לכו לנסיעת מבחן, יש לכם הרבה ממה להתרשם.