הרבה לפני שהגיע המבול הסיני וגרם לנו להרים ידיים ולשבור שיניים מול אינספור שמות לא מוכרים, היו מספר יצרני רכב שנמכרו בישראל מתחת לרדאר ובמספרים נמוכים. אחד מהם הוא סאנגיונג הקוריאני, שהנסיון האחרון שלו לפרוץ לשוק היה ב-2015 עם השקת קרוסאובר קטן בשם טיבולי.

בניגוד לשכנים יונדאי וקיה, ההצלחה לא האירה פנים לסאנגיונג – בארץ ובעולם. אחרי שנים של דשדוש והגעה אל סף פשיטת רגל, תאגיד הכימיקלים הענק KG רכש את החברה ושינה את שמה ל-KGM. לצד הצגת דגמים חדשים, כמו הטורס שהרשים אותנו, KGM חידשה גם את הדגמים הקיימים ושיגרה אותם חזרה למרכז השוק.

לאחרונה KGM טיבולי חזר לארץ עם מחיר נמוך מהמתחרים, ועם המון תקווה להצלחה גדולה. מה הוא מביא לזירה? ולמי הוא יכול להתאים? בדקנו.

עיצוב

גם אחרי עשור, לטעמי הטיבולי נראה ממש טוב. במסגרת המעבר מסאנגיונג ל-KGM נעשתה מתיחת פנים, שטיפלה בחזית. כעת היא נראית יותר עדכנית, עם חלק עליון אטום הדומה לדגמים חשמליים, בעוד החלק התחתון אגרסיבי למראה עם פתח אוורור גדול ומסגרת כסופה המדמה מגן גחון. הנגיעות באדום אמנם נראות מעט מצועצעות, וחבל שרכב המבחן הגיע בצבע שחור שמעלים את קווי העיצוב ואת כיתוב שם הדגם. מזוויות מסוימות החזית הזכירה לנו את קיה סטוניק, גם אתם רואים את הדמיון?

במבט מהצד הטיבולי נראה מיוחד. בסיס הגלגלים ארוך יחסית ולעומתו האורך הכללי קצר, כך שמתקבלות פרופורציות מוצלחות. הגובה והצללית הקובייתית מוסיפים למראה הקשוח, ואהבתי את התפיחות מעל בתי הגלגלים. מאחור, דלת תא המטען נראית כמו אף פחוס, ויחידות התאורה הגדולות מעט מוזרות. זה עדיין נראה מיוחד, אך לא כולם חשבו שזה יפה. אגב, סמל החברה? תמצאו אותו רק במרכז הגלגלים (הפשוטים למראה) ועל גלגל ההגה.

תא הנוסעים

סביבת הנהג

הכניסה לרכב נוחה, והמרווח יוצא נשכר מהעיצוב החיצוני: מרווח הברכיים והרגליים טוב, ולראש מפתיע לטובה גם לגבוהים. תנוחת הנהיגה גבוהה מהצפוי ומפתיעה בהתחשב במימדים, הראות החוצה טובה באופן כללי, והערה יחידה בנושא הזה יש לנו רק על הקורות הקדמיות שמעט עבות מהרצוי. גם המושב לא ארוך מספיק, ולא תומך בירכיים. תא הכפפות ענק ומואר, אך שאר אזורי האחסון קטנים יחסית.

לאחר שהתמקמנו העפנו מבט סביבנו, וכאן בולט גילו של הרכב. העיצוב מיושן יחסית עם גלגל הגה גדול, דשבורד פשוט למראה וידיות מכניות גדולות להעברת ההילוכים ולבלם היד. גם איכות החומרים בסיסית במיוחד ולא עומדת ברף המקובל כיום, והתא לפני ידית ההילוכים שמיועד לטלפון הנייד קטן מדי. אך לגילו של הרכב יש גם יתרונות – איכות ההרכבה מעולה, פתחי המיזוג הגדולים נמצאים במיקום גבוה ונוח, ובימי המבחן החמים הם הקפיאו אותנו ביעילות.

בניסיון להפוך את תא הנוסעים למתקדם יותר, אנשי KGM הוסיפו לוח מחוונים דיגיטלי עם תצוגות ברורות אך תגובות איטיות, ומערכת מולטימדיה שבולט (תרתי משמע) שלא היתה מלכתחילה. המסך עצמו לא גדול (9") וכולל גרפיקה מיושנת, והמסגרת העבה סביבו כוללת לחצני מגע פחות נוחים, סובלת מהשתקפויות וצוברת טביעות אצבעות לרוב.

מתחת למסך המולטימדיה יש פאנל עם לחצני מגע לבקרת האקלים המפוצלת, שאינו קריא בשמש ישירה. חבל, כי חוץ ממנו הנדסת האנוש טובה וברור מה עושה כל לחצן. האמת שזו לא חוכמה גדולה, רשימת האבזור לא ארוכה ואין הרבה מערכות לתפעל. נציין את ריפוד העור הסינטטי שמתחמם בחניה בשמש אך הגוון הבהיר מונע מהאווירה להיות קודרת וחיישני החניה מעט היסטריים. בתחום הבטיחות, שמירת הנתיב פועלת היטב והשליטה האוטומטית באורות הגבוהים יעילה. בולטת בחסרונה בקרת שיוט אדפטיבית, את ניטור עירנות הנהג אי אפשר לכבות, וההגדרות מתבצעות דרך לוח המחוונים – וחלק מהן אפשריות רק במצב חניה.

ולשאר המשפחה

דלת השורה השניה קטנה, ועלולה להפריע בכניסה לשם. בפנים מרווח הראש סביר, אך לברכיים ולכפות הרגליים גבולי לגבוהים. תנוחת הישיבה הגבוהה וקו החלונות הנמוך יוצר ראות מעולה החוצה, אך גם כאן המושב לא תומך מספיק בירכיים. לרוחב לא יכנסו שלושה מבוגרים, אך כן שניים וילד ביניהם. הרצפה כמעט שטוחה ולא תפריע לרגליו, אך כמו בדגמים רבים שפגשנו – המשענת שלו נוקשה וזקופה יותר וזה פחות נוח. יש תאורה והתאים בדלתות גדולים יחסית, אך כאן נגמרת רשימת האבזור. אין שקעי טעינה, אפילו לא כיסים בגב המושבים הקדמיים (במקומם יש רצועות גומי שתפקידן לא ברור), ועל פתחי מיזוג אין מה לדבר. קצת חבל.

דלת תא המטען חושפת פתח רחב, אבל גם מאוד גבוה – מה שמקשה על הכנסת חפצים כבדים. כאשר הרצפה בגובה הדלת מדובר בתא מטען זעיר, אך ניתן לפרק אותה ואז התא נמוך וגדול יותר. אגב, הרצפה מתפרקת לשניים, וניתן להשתמש בהם כדי לחלק את תא המטען לשני אזורים – גימיק חביב אך לא ברור כמה הוא נצרך ושימושי. בכל אופן, התאורה חלשה באופן בולט, ויש שקע טעינה אבל לא ווים לעיגון ותליה ולא גלגל חלופי אלא רק ערכת ניפוח. קיפול השורה השניה יוצר מדרגה קטנה.

מנוע וביצועים

לטיבולי יש מנוע טורבו בנזין בנפח 1.5 ליטר, שמפיק 163 כ"ס ו-26.5 קג"מ. עם משקל נמוך יחסית של 1,393 ק"ג, נשמע שמדובר בנתונים טובים וברכב זריז.

וכאן קצת התאכזבנו. התיבה מגיבה באיטיות, שלא לומר עצלות של ממש, ומונעת מהנהג לנצל את יכולות המנוע. בתוך העיר או בשיוט בינעירוני רגוע זה לא מפריע, אך כאשר רוצים לצאת לעקיפה או לשמור על מהירות הנסיעה בעליה תלולה מורגש מחסור בכוח. רוצים לצאת לעקיפה בתוואי הררי? זה כנראה לא הרכב בשבילכם. בידית ההילוכים יש מצב ידני שמשפר את המצב, אך התיבה לא תמיד נשמעת להוראות הנהג. יש גם בורר מצבי נהיגה עם מצב ספורט, אך חוץ מכיתוב זעיר בפינת לוח המחוונים לא הרגשנו בהבדל.

ואחרי כל זה, איך צריכת הדלק? בקצרה, לא מרשימה. בפירוט: בתוך העיר היא עומדת על כ-8.5 ק"מ לליטר, באזור הררי קיבלנו 9 ק"מ לליטר, בנסיעה בינעירונית רגועה גירדנו את ה-12.5 ק"מ לליטר ובסיכום ימי המבחן היא נעמדה על 11.1 ק"מ לליטר.

נוחות והתנהגות

הטיבולי נוקשה יחסית, ובתוך העיר הוא לא תמיד נוח. אמנם פסי האטה מטופלים טוב ובירידה מהם הרכב מרגיש מרוסן, אך על כביש משובש הוא רוטט ומקפץ ובמעבר על שברים חדים חובט בנוסעים. מחוץ לעיר הנוקשות הזאת טובה על כביש גלי, אך במעבר על חיבורי גשרים או שבר חד הוא שוב מעביר חבטה חזקה מהרצוי. בתוואי כזה בידוד הרעשים לא מרשים. המנוע נשמע נינוח בנסיעה רגועה, אך תחת עומס קולו לא נעים. רעשי הכביש נשמעים היטב כבר ב-50-60 קמ"ש, וסביב ה-100 קמ"ש הם נוכחים מדי ואז מצטרפים גם רעשי רוח. התוצאה הסופית רועשת ומעייפת בנסיעות ארוכות.

בכביש המפותל KGM טיבולי מבהיר במהירות שהוא לא מרגיש בנוח. אמנם אופי התיבה מונע מהנהג להביא אותו למהירות גבוהה ביציאה מהעיקולים, אך כבר במהירות סבירה לחלוטין תת ההיגוי בולט ורכינת המרכב מורגשת. תחת האצה חזקה הגלגלים הקדמיים מאבדים אחיזה, ובבלימה חדה הגלגלים האחוריים נותנים תחושה דומה. בשני המקרים, אם ההגה לא ישר התופעה מחריפה ומלחיצה. יאמר לזכות הבלמים כי בלחיצה עדינה הם מגיבים היטב ומיד. חשוב לציין שאלו נקודות שכל נהג צריך להכיר, ולא רק אלו החובבים נהיגה ספורטיבית. נהיגה כזאת מתארת את קצה יכולות הרכב, שכל נהג עלול לפגוש במצבי חירום.

סיכום

KGM טיבולי אמנם לא צעיר, וזה מורגש באיכות החומרים ורשימת האבזור. גם תא המטען קטן, יחידת ההנעה עצלה ולא חסכונית, והיכולת הדינמית לא מרשימה.

ככל הנראה, רוב לקוחות הטיבולי יהיו מבוגרים יחסית, שנוסעים למרחקים קצרים בתוך העיר וצריכת הדלק לא מאוד תפריע להם. הם יהנו גם ממראה חיצוני נהדר (טוב, נו, פחות מאחור), מרווח טוב והנדסת אנוש ברורה. וכמובן, חיסכון משמעותי במעמד הרכישה – מול המתחרים היקרים יותר.