במשך שנים רבות אופל הגרמנית קצת נעלמה מעיני הלקוח הישראלי. למען האמת, גם באירופה היא לא ממש מצאה את מקומה. היא היתה שייכת לג'נרל מוטורס האמריקאית, וקיבלה גישה למכלולים קיימים שפעמים רבות לא התאימו לטעם הקהל האירופאי. לפני כעשור אופל החלה למצוא את דרך המלך. זה התחיל בשיתוף פעולה עם פיג'ו-סיטרואן, המשיך ברכישתה על ידי אותה פיג'ו-סיטרואן והמשיך עם יצירת תאגיד סטלנטיס הענק כאשר פיג'ו-סיטרואן (PSA) התאחדה עם פיאט-קרייזלר (FCA).

אחד הפרויקטים הראשונים והחשובים של תאגיד סטלנטיס היה פיתוח של STLA – משפחת פלטפורמות שמתאימה למגוון גדול של דגמים עם ייעוד, גודל ומיצוב שונים. לאחרונה הגיע לארץ הדור השני של אופל גרנדלנד, רכב פנאי קומפקטי שמתחרה בקטגוריה המבוקשת של יונדאי טוסון, קיה ספורטאז' וטויוטה ראב4. הוא מתבסס על אותה פלטפורמת STLA בגרסת מדיום, וחולק אותה עם פיג'ו 3008. האם הוא מספיק מוצלח כדי להפוך משחקן שולי לדגם דומיננטי?

עיצוב

אופל גרנדלנד החדש גדול משמעותית מהדור הקודם, האורך הכולל צמח ב-17.3 ס"מ, בסיס הגלגלים ב-10.9 ס"מ והרוחב והגובה בכ-5 ס"מ. ולכן, למרות שהעיצוב די חלק ואינו מתבלט, מתקבל רכב עם נוכחות מרשימה.

החזית כוללת את יחידות התאורה המוכרות של המותג, עם הפס השחור "משקף וייזור" ביניהן. בפרופיל יש פיסולים וקימורים מעל בתי הגלגלים ובחלק התחתון של הדלתות, ויחד עם חישוקי 19" נאים מתקבלת תוצאה מעניינת. מאחור יש יחידות תאורה צרות שמדגישות את מידות הרכב, במקום סמל יש כיתוב "אופל" תלת מימדי, ושם הדגם מוטבע על דלת תא המטען. צבע האפור בטון של רכב המבחן משדרג את ההופעה, ובלילה היא משתדרגת הרבה יותר עם מופע אורות שלם מלפנים ומאחור.

כמו בחלק החיצוני, גם בפנים הגרנדלנד משלב בין שפת העיצוב המוכרת של אופל לקווים נקיים ועדינים יותר. אהבתי את מסך המולטימדיה והקונסולה שפונים כלפי הנהג, ופה ושם תמצאו אזכור ל"צלב" הכוונת שמאפיין את אופל. רכב המבחן הגיע עם ריפודים כהים מדי, וטוב שיש אזורים עם בד אפור ששובר מעט את האווירה החשוכה. פתחי המיזוג הצידיים נמצאים בדלת במקום בדשבורד וזה לא רק נראה מיוחד אלא לדעתי גם מאוד נוח והצלחתי לכוון בקלות את כיוון הרוח. חלק מהנוסעים פחות אהבו את המיקום.

תא הנוסעים

הכניסה לרכב נוחה, אך גבוהים צריכים להיזהר על הראש. בפנים המצב זהה, עם מרווח טוב לברכיים ולרגליים, אך לראש יהיה מעט גבולי לגבוהים. בדרך כלל אני מכבה את מערכת הכניסה/יציאה נוחה, אך כאן לא כי בתנוחת הנהיגה שמצאתי עמוד ההגה מפריע לברכיים ביציאה מהרכב. הראות החוצה טובה בדרך כלל, חוץ מהקורות הקדמיות שעבות מהרצוי ומפריעות בפניות. גם השמשה האחורית קצת קטנה, אבל לא מדובר בעניין מפריע מדי.

מושב הנהג נוח מאוד, יש לו המון אפשרויות כיוון – כולל הארכה (ידנית) לבסיס המושב, וניפוח (חשמלי) לתמיכות הצד – וזה נהדר בכבישים מפותלים. תאי האחסון גדולים – בדלתות, בתא הכפפות (חבל שאין בו תאורה) ובתא המקורר מתחת למשענת היד. מתחת לקונסולה המרכזית יש תא נוסף, והגישה אליו מאוד לא נוחה. איכות החומרים סבירה בלבד, כאשר ראוי לציין את ההקפדה של אופל על דיפונים רכים היכן שהידיים נמצאות, אך בדשבורד ובחלק התחתון של הדלתות יש פלסטיק זול ונוקשה. איכות ההרכבה דומה – טובה היכן שהידיים נמצאות, אך גורמת לזמזומים ורעשים במעבר על כביש משובש.

רשימת האבזור נדיבה, במיוחד ברמת הגימור הגבוהה GS שאיתה הגיע רכב המבחן, והנדסת האנוש טובה בדרך כלל עם שמירה על לחצנים פיזיים למיזוג ולפעולות חשובות – אך יש כמה הסתייגויות שדורשות התייחסות. לוח המחוונים (בגודל 10"), לא עשיר במידע באופן כללי, ובמיוחד כאשר התצוגה העילית פעילה. אפרופו תצוגה עילית, אי אפשר לכוון את המיקום שלה וזה ממש לא לעניין. למצלמות ה-360 מעלות איכות סבירה, תאורת האווירה צנועה, והריפוד המשלב עור ואלקנטרה נראה נהדר אך מתחמם בשמש – וטוב שיש קירור למושבים. הגג הפנורמי ענק, רק חלק קטן ממנו נפתח והכיסוי שלו אטום וטוב.

למערכת המולטימדיה מגיעה פסקה נפרדת. היא מציעה מסך ממש גדול (16"), שבגלל המבנה הרחב והנמוך לא נראה כך. לזכותה עברית כמעט מלאה, לחצנים גדולים וברורים ואפשרות להגדיר את דף הבית עם ווידג'טים בהתאמה אישית, אך יש גם כמה נקודות חשובות שבהן היא פחות מוצלחת: החיבור לאנדרואיד אוטו התנתק שוב ושוב, גם בחיבור אלחוטי וגם בחיבור עם כבל, התגובות שלה איטיות – במיוחד בזמן ההדלקה אחרי התנעת הרכב, גם בשימוש רגיל, וחלק מהתפריטים פחות ברורים. למשל, כל נושא המושבים – חימום, קירור ועיסוי – נדרשת לחיצה על כפתור ההפעלה מתחת לציור המושב, אך כדי לשנות את העוצמה צריך ללחוץ על ציור המושב עצמו. בנוסף, היו כמה באגים תמוהים. השעון נעלם מדי פעם, מצלמות החניה לא תמיד נדלקו במעבר ל-R, וחימום המושבים האחוריים נדלק מבלי שהתבקש.

בתחום הבטיחות יש את כל המערכות המקובלות. רובן פעלו באופן חלק ומרשים, ובמיוחד תאורת המטריקס-לד המרשימה, אך זיהוי התמרורים מתקשה במחלפים ואם תסעו בנתיב הימני הוא יזהה את המהירות הנמוכה יותר המופיעה ביציאה מהכביש. למרות אלו, אופל גרנדלנד קיבל במבחן הריסוק האירופאי רק ארבעה כוכבים.

לשורה השניה יש דלת גדולה שנפתחת בזווית רחבה ומספקת גישה נוחה. וגם כאן, כמו בחלק הקדמי, גבוהים צריכים להיזהר על הראש. בפנים המצב זהה, עם מרווח טוב לברכיים ולרגליים ולראש סביר לבעלי גובה ממוצע או גבולי לגבוהים. המשענת קצת זקופה ולא לכולם תהיה נוחה, ולרוחב יש מקום לשלושה מבוגרים, אך האמצעי כרגיל סובל ממשענת זקופה מדי וכאן גם פתחי המיזוג חודרים למרווח הרגליים. יש פתחי מיזוג אך בלי שליטה נפרדת, שקעי טעינה, תאורה אישית ומאוד נוחה – היא חזקה, אך ממוקדת ולא מפריעה לנהג וחימום למושבים החיצוניים (שנדלק כאמור מבלי שהתבקש). תאי האחסון בדלתות והכיסים בגב המושבים הקדמיים קטנים מהמקובל ומשענת המושב האמצעי נפתחת למשענת יד עם מחזיקי כוסות. בדרך כלל איכות החומרים בשורה האחורית אינה זהה לחלק הקדמי, אך כאן כן – ואם מלפנים התלוננו עליה קצת כאן היא מרשימה ביחס למתחרים.

דלת תא המטען חשמלית, ובמפרט הטכני מופיעה פתיחה ללא מגע אך לנו היא משום מה לא עבדה. הפתח רחב ונוח, אך סף הטעינה גבוה וזה פחות נוח – במיוחד עם העמסת חפצים כבדים. לרצפה יש שני מצבים – העליון מספק גישה נוחה וחלקה ועם קיפול השורה השניה נוצרת רצפה שטוחה, בעוד המצב הנמוך יותר מגדיל משמעותית את נפח האחסון. האבזור כאן נדיב עם ווים לעיגון ותליה, שקע טעינה, תאורה, גומחות קטנות לאחסון חפצים קטנים, ולא תאמינו! אפילו גלגל חלופי!

מנוע וביצועים

בעולם יש גם גרסאות פלאג-אין וחשמל, אך לארץ מגיעה בשלב זה רק גרסת הבנזין הבסיסית. היא מצוידת במנוע טורבו בנזין 1.2 ליטר, עם סיוע מיקרו היברידי 48V. ההספק המשולב עומד על 145 כ"ס ו-23.4 קג"מ, שעוברים אל תיבת 6 הילוכים דו-מצמדית ולהנעה קדמית. נתוני הביצועים: תאוצה 0-100 קמ"ש של 10.2 שניות, המהירות המרבית היא 201 קמ"ש וצריכת הדלק המוצהרת 17.8 ק"מ לליטר.

כבר על הנייר הנתונים סבירים ולא מרשימים, ובחיים האמיתיים זו אחת הנקודות שפחות אהבנו באופל גרנדלנד. בתוך העיר יחידת ההנעה לא מספיק רהוטה, כאשר בפקקים המעבר בין הילוך ראשון לשני (ולהיפך) מלווה בניעור עדין. בזחילות חניה הרכב יכול לנסוע בכוח החשמל בלבד, אך כאשר מנוע הבנזין מתעורר ומתערב השילוב שלו לא חלק וגורם לקפיצה כזאת – בחניה צפופה זה מלחיץ.

בתוואי הררי או כאשר מנסים לנהוג באופן ספורטיבי, בוודאי בשילוב של שניהם יחד, מורגש מחסור בכוח וגם התיבה לא ממהרת להוריד הילוכים. מצב ספורט משפר קצת את המצב, ועדיין טוב שיש מנופים מאחורי ההגה. אגב, מעניין לציין שבשימוש באותם מנופים יש הבדל בין מצבי הנהיגה ברמת החופש שהרכב מעניק לנהג. בשיוט בינעירוני רגוע המצב טוב בהרבה, וגם בעליות לירושלים הרכב התמודד יפה.

צריכת הדלק עמדה על 10 ק"מ לליטר בתוואי מאומץ, וגם בתוך העיר – למרות פרקי הזמן הקצרים שבהם המנוע דמם והנסיעה היתה חשמלית. בשיוט בינעירוני רגוע הגעתי גם ל-16 ק"מ לליטר כאשר הייתי לבד, וסביב ה-15 ק"מ לליטר עם רכב עמוס ומזגן שפועל בעוצמה. בסיכום ימי המבחן צריכת הדלק היתה 12.3 ק"מ לליטר, רחוק מהבטחת היצרן אך סביר מול מתחרים שאינם היברידיים "מלאים".

נוחות והתנהגות

כיאה למוצאו הגרמני, הגרנדלנד נוקשה יחסית. בתוך העיר הוא רוטט ומקפץ על כביש שבור או משובש, ועלול לחבוט גם במעבר על פסי האטה – אם הם גבוהים מהרגיל. מחוץ לעיר הנוחות משתפרת באופן מורגש, והנוקשות הופכת ליתרון כאשר היא שומרת על הרכב יציב ומרוסן. בידוד הרעשים פשוט נהדר, עם רעשי כביש שמתחילים להישמע רק ב-70-80 קמ"ש ורעשי רוח שמצטרפים סביב ה-100 קמ"ש. גם במהירות כביש 6 הם עדינים במיוחד, ומתקבלת נסיעה שקטה באופן מרשים. רעש המנוע סביר לחלוטין בשיוט בינעירוני רגוע, אך בתוך העיר הוא נשמע קצת כמו מנוע דיזל ותחת עומס הוא רועש ויש לו צליל מציק.

בכביש המפותל הרכב נותן הרבה ביטחון לנהג, עם רכינת מרכב עדינה ממש והגה עם משקל טוב ותגובה מהירה. רק דוושת הבלמים פחות מרשימה, עם תגובה לא ברורה בתחילת מהלכה – מה שמחייב לחיצה הגונה יותר ואז קשה למנן את עוצמת הבלימה. כך או כך, המנוע לא מסוגל לאתגר את הרכב והנהג, והדגיש לנו את הרצון בגרסה חזקה יותר. בנסיעת שבילים הרכב מעביר רטט על אבנים קטנות, אך בשבילים כבושים וככל שהמהירות עולה המצב משתפר.

סיכום

הדור החדש של אופל גרנדלנד מציע גודל ומרווח ראויים ורשימת אבזור נדיבה, אך מנגד איכות החומרים, איכות ההרכבה ומערכת המולטימדיה לא מרשימות. בתחומי ההנעה ונוחות הנסיעה הוא מעדיף את הכבישים המהירים – על פני פקקי העיר או פיתולי ההרים.

אם זה תוואי הנסיעה העיקרי שלכם ואתם מחפשים רכב פנאי משפחתי ששונה מהעדר, לכו לבדוק את אופל גרנדלנד – יש ממה להתרשם. אם אתם נוסעים בעיקר בתוך העיר, ישנם מתחרים שירגישו שם יותר בנוח.