כשנה וחצי לאחר שדיווחנו על כך לראשונה, וכשנה אחרי ההכרזה הרשמית (במעמד הצגת הדור השני של טי-רוק), פולקסווגן מתחילה לשווק דגמים היברידיים "רגילים". לא מדובר בסוג הנעה חדש; טויוטה עושה בה שימוש נרחב כ-20 שנה והקוריאנים הצטרפו לפני כעשור. לעומתם, רוב היצרנים האירופאיים נמנעו עד כה משימוש בדגמים כאלו, והתמקדו בהנעת פלאג-אין או בהוספת סיוע מיקרו היברידי למנועי בנזין.
בהנעה היברידית "רגילה", בשונה מדגמי פלאג-אין, הסוללה נטענת באמצעות מנוע הבנזין והבלימה הרגנרטיבית בלבד, ואין לה שקע לטעינה מעמדה חיצונית. הנסיעה בה על חשמל בלבד גם מוגבלת למרחקים קצרים ולמהירות של עד כ-50-70 קמ"ש, לעומת דגמי הפלאג-אין שיכולים לנסוע עשרות (ולעתים אף מאות בודדות) של קילומטרים גם במהירות בין עירונית. מנגד, הסוללה קטנה יותר ולכן זולה וקלה יותר, ומשפרת באופן משמעותי את צריכת הדלק ופליטת המזהמים – בעיקר בתוך העיר.
במקרה של פולקסווגן, יחידת הכוח ההיברידית מתבססת על מנוע ה-1.5 ליטר טורבו בנזין המוכר של היצרן, ולצידו מנוע חשמלי הניזון מסוללה בקיבולת של 1.6 קוט"ש. ההספק המשולב עומד על 170 כ"ס ו-31.5 קג"מ, ובהמשך תוצג גרסה בסיסית יותר עם 136 כ"ס. ההנעה קדמית, ובמקום תיבת DSG הדו-מצמדית הידועה של הקונצרן יש תיבת הפחתה עם הילוך יחיד.
בשלב זה פולקסווגן מציעה את ההנעה ההיברידית בשוק הבית הגרמני עם גולף המשפחתית ורכב הפנאי הקומפקטי טי-רוק. החברה מדווחת על שיפור של בין 10 ל-15 אחוזים בצריכת הדלק ופליטת המזהמים בהתאם לדגם ורמת הגימור, וכן על שיפור לביצועים – בזכות תוספת הכוח (גרסאות הבנזין מסתפקות ב-150 כ"ס) והזמינות המיידית שלו. עם זאת, נתונים מדויקים טרם פורסמו.
מעבר לכיתוב "הייבריד" על דלת תא המטען ותצוגה של זרימת האנרגיה במסכי לוח המחוונים והמולטימדיה, אין הבדלים בין הגרסה ההיברידית לשאר גרסאות ההנעה של הדגמים – רמות האבזור וחבילות העיצוב נותרו זהות.
בחודשים הקרובים השיווק יתרחב בהדרגה למדינות נוספות באירופה, אך בשלב זה לא פורסם באופן רשמי האם גם לדגמים אחרים של המותג או של הקונצרן כולו. אנחנו מניחים שכן.
