לפני כמעט שנתיים הגיע לארץ זיקר, מותג הפרימיום-טק של תאגיד ג'ילי. בשלב ההשקה אולמות התצוגה הציעו שני דגמים – קרוסאובר קטן שאינו מתאים לשימוש משפחתי, ומכונית סלון יקרה עם מרכב שוטינג-ברייק ייחודי. למרות הפניה לקטגוריות נישתיות יותר, ההצלחה דווקא האירה פנים וזיקר מכרה מכוניות בכמויות נכבדות יחסית.

בקיץ האחרון הצטרף אליהם דגם שלישי, ומעתה ואילך הוא צפוי להיות זה שיוביל את מכירות המותג בישראל. הוא משתייך לקטגוריית D-SUV שמציעה שימושיות טובה ומרווח מספק למשפחה. האם הוא מספיק טוב כדי להתחרות באקספנג G6 וטסלה מודל Y המוערכים? כדי לענות על כך לקחנו אותו למבחן. התשובות לפניכם.

עיצוב

נפתח בחזית, שלטעמי היא החלק הפחות משכנע בזיקר 7X. אין בה כמעט כל ייחוד, ובקלות אפשר לטעות בינה לבין אינספור סינים אחרים. החלק הייחודי היחיד הוא הקו השחור העבה בחלק העליון, וקטונתי מלייעץ למעצבי זיקר אך לדעתי היה צריך לשלב את הפנסים בתוכו ולא מתחתיו.

מכאן ואילך המצב טוב בהרבה. מבט מהפרופיל מגלה כי זיקר ויתרו על מבנה הפנאי-קופה של מתחרים רבים, לטובת מראה מכובד ויוקרתי יותר. אם תתעקשו למצוא רמזים ספורטיביים, בחלק האחורי יש פס תאורה דקיק, כמה וכמה אנשים אמרו לנו שהוא מזכיר את אסטון מרטין DBX. אבל מה שהופך את הרכב הזה למיוחד אלו הפרטים הקטנים. החל מחישוקי ה-20" הנאים והקאליפרים הכתומים מאחוריהם, דרך הצורה הייחודית בה הקורה האחורית משתלבת בגוף הרכב, מראות הצד נטולות המסגרת ש"מונחות" על בליטה קטנה, כיתוב שם המותג בתוך השמשה האחורית וברכב המבחן גם צביעה דו גוונית של תכלת מט מיוחד עם גג אפור/כסוף. אהבנו בהחלט!

בסביבת הנהג העיצוב מיישר קו עם המקובל בסין, וכולל עיצוב מינימליסטי במיוחד ומסך גדול במרכז. לוח המחוונים הקמור מזכיר את פורשה טייקאן, ושמחנו לפגוש בשורת לחצנים פיזיים – זה לא מספיק אבל עדיף מכלום.

תא הנוסעים

תא הטייס

הכניסה לרכב נוחה, אך גבוהים צריכים לשמור על הראש שלא יפגע מקורת הגג. המרווח לכל הכיוונים טוב מאוד, תנוחת הנהיגה טובה והמושב נוח (אם כי הייתי שמח לקצת יותר תמיכת צד), והראות החוצה טובה לכל הכיוונים – חוץ מהשמשה האחורית הצרה. תאי האחסון רבים וגדולים, ויש גם הברקה עם תא נוסף במשענת היד בדלתות, אך יש גם פספוסים – תא הכפפות לא מואר, התא מתחת למשענת היד המרכזית לא מקורר (בתוספת תשלום ניתן להתקין בו תא עם קירור/חימום), והגישה אל שקעי הטעינה מתחת לקונסולה המרכזית לא נוחה. איכות החומרים וההרכבה גבוהות מאוד.

מכיוון שרשימת האבזור ארוכה מאוד, במיוחד בגרסת קריפטון הבכירה שאיתה הגיע רכב המבחן (פירוט מלא בקישור), נציין רק את הפריטים שיש לנו הערות עליהם – לטוב ולמוטב. לטוב: הגג הפנורמי מכניס הרבה אור ואווירה, והוילון החשמלי שלו אטום לחלוטין. ריפוד העור נאפה איכותי ונאה, ומערכת השמע עם 21 רמקולים פשוט מדהימה! למוטב: לוח המחוונים לא מנוצל במלואו וחלק מהפונטים קטנים, והרקע הכהה שלו לא נוח בשעות היום.

מסך המולטימדיה ששולט על כל מערכות הרכב מציע חדות מרהיבה ומעבד חזק שמגיב במהירות, אך כרגיל נתלונן על כך שהתפעול כולו עובר כאן – למרות שיש כמה לחצנים פיזיים. הממשק נוח ואינטואיטיבי בדרך כלל, ואת רוב הפעולות מצאנו בקלות גם תוך כדי נהיגה. ועדיין, זה פחות נוח מלחצנים פיזיים. ועדיין, יש כמה דברים שטעונים שיפור: כאשר שיקוף הטלפון פועל, לחצני קיצור הדרך בחלק העליון והתחתון של המסך נעלמים, ובמצבי הנהיגה יש אינסוף אפשרויות להתאמה אישית של כל פרמטר בנפרד. היינו שמחים גם למצבים מוגדרים מראש שישנו את כל אופי הרכב בלחיצה אחת. ולסיום: כיוון פתחי המיזוג מתבצע כמובן דרך המסך, וזה הדבר הכי מטופש ומעצבן שקיים, אך כאן שיפרו קצת את המצב עם לחצנים לבחירה מהירה של כיוון הרוח – ישירות על הפנים, מסביב לגוף וכדומה, וזה עובד לא רע.

לאחרונה ה-7X נבחן על ידי היורו NCAP, וקיבל חמישה כוכבים עם ציוני משנה טובים מאוד. לצד אלו, יש לו את כל מערכות הבטיחות המקובלות. הבלימה האוטונומית היסטרית מדי בפקקים, תאורת המטריקס-לד מגיבה באיחור בחלק מהמקרים, ושאר המערכות פועלות באופן חלק ומרשים. הערה קטנה: כאשר מופעלת השמירה על מרכז הנתיב, היא מתריעה ומנדנדת על כך שהנהג אינו מחזיק בהגה גם כשהוא כן.

הכניסה לשורה השניה מאוד נוחה, בזכות דלת גדולה עם פתיחה בזווית רחבה. גם בפנים מאוד נוח, עם המון מקום לברכיים ולרגליים – לראש טיפה פחות אבל עדיין טוב בפני עצמו. לרוחב יש מקום לשלושה, אבל לאמצעי המושב נוקשה יותר ופחות נוח. המושבים נוחים ויש להם כיוון חשמלי לזווית המשענת, אך בסיס המושב קצר ולא תומך בירכיים. היושבים כאן יהנו מפתחי מיזוג במיקום מצויין (על הקורות ליד הדלת), אך ללא שליטה על הטמפרטורה או העוצמה, וגם וילונות חשמליים בחלונות הצד. התאים בדלתות קטנים, בחלק האחורי של הקונסולה המרכזית יש מגירה נוספת, ומתחת למושב יש שתי מגירות נוספות – ניצול מקורי של מקום.

המגירות הנ"ל מרגישות זולות ושבירות, ובאופן כללי הפלסטיק כאן פשוט ונוקשה יותר. ותלונה אחרונה: כמקובל, משענת המושב האמצעי יכולה להפוך למשענת יד עם מחזיקי כוסות. ב-7X יש בה גם תא אחסון קטן, ובו שני שקעי טעינה. זה מיקום לא חכם, כי כאשר נוסעים בהרכב מלא אין גישה אליהם.

תא המטען נפתח כמובן חשמלית, וחושף נפח מכובד של 616 ליטרים עם מבנה קובייתי ועמוק שמאפשר לנצל את כולם. בגרסה שנבחנה יש מתלי אוויר, ויש כאן כפתורים לשינוי גובה הרכב על מנת להקל על העמסה של חפצים כבדים – אך אז גבוהים צריכים להיזהר על הראש. יש ווים לעיגון ותליה, שקע טעינה, תאורה, וגם תא מתחת לרצפה לכבל הטעינה, ערכת הניפוח ועוד כמה פריטים. קיפול השורה השניה יוצר רצפה שטוחה, וחבל שאין דרך לעשות זאת ישירות מתא המטען. מתחת למכסה המנוע יש תא מטען נוסף. בגרסה זו הוא קטן (44 ליטר) והמבנה הצר מגביל את השימוש בו, אך בגרסאות נטולות המנוע הקדמי הוא גדול ושימושי יותר.

מנוע וביצועים

הגענו לאחת מהנקודות הכי חזקות, תרתי משמע, של הזיקר 7X קריפטון. נתחיל עם הנתונים הטכניים: שני מנועים חשמליים מפיקים יחד 646 כ"ס ו-71 קג"מ, ומזניקים את הרכב מעמידה למאה קמ"ש תוך 3.8 שניות.

וזה לא רק נשמע מדהים. כן, אם תרצו אפשר לנסוע במצבים הרגועים יותר שבהם התאוצה לינארית וניתן למנן את הכוח בקלות. במצב ספורט כל ליטוף של הדוושה מקפיץ את הרכב קדימה, והנוסעים עלולים לא לאהוב את זה. כאשר מצמידים את הדוושה לרצפה, מגיעות בבת אחת כל הקלישאות על הגוף שנדבק למשענת, הראש שמוטח לאחור, ומד המהירות שדוהר קדימה. ביציאה מהמקום זה פשוט מדהים, אך בתאוצות ביניים זה מפתיע הרבה יותר. עקיפה של שורה ארוכה של מכוניות בעליה מאוד תלולה מתבצעת כהרף עין, עליה מ-80 ל-120 קמ"ש לוקחת שבריר שניה, והתחושה היא שהרכב יגיע ממש מהר למהירות המרבית ואף יעבור אותה בקלילות. וכן, חשוב לומר בכנות שביומיום זה מיותר להחריד, וחשוב יותר – בידיים לא אחראיות או לא מיומנות זה ממש מסוכן.

עם סוללה בקיבולת של 100 קוט"ש וצריכה של 23 קוט"ש ל-100 ק"מ, בסיכום ימי המבחן הטווח נעמד על 430 קילומטרים. בתוואי הררי וספורטיבי ראינו גם 30 קוט"ש וכ-330 קילומטרים, ובשיוט בינעירוני רגוע הצריכה היתה 18 קוט"ש ל-100 ק"מ, מה שמספק טווח של 555 קילומטרים – ארוך יותר מהבטחת היצרן (544 ק"מ).

בזיקר 7X יש לבלימה הרגנרטיבית שתי עוצמות, ושתיהן מגיעות עד לעצירה מלאה, אך החזקה יותר עלולה לטלטל קצת את הנוסעים. בתחום הטעינה, לדגם הספק מכובד של 22 קו"ט ב-AC, ואת יכולת הטעינה המהירה ביותר בישראל נכון להיום: בגרסת הבסיס עד 450 קו"ט, ובבכירות יותר עד 420 קו"ט. לצערנו המבחן נערך ימים ספורים לפני שנפתחה העמדה שתתמוך בכך, אך כאשר התחברנו לעמדה של 180 קו"ט הרכב משך את ההספק המרבי לכל אורך הדרך והגיע מ-10 ל-80 אחוזים תוך 24 דקות. רבותי, זה מכובד!

נוחות והתנהגות

כפי שהזכרנו, בגרסה שנבחנה יש מתלי אוויר – עם ארבעה מצבי גובה ושלושה מצבי קשיחות. אם יש לכם סבלנות להתעסק עם זה, תוכלו ליצור נוחות מעולה כמעט בכל סוג דרך. עם זאת, בכל מצב ומקרה הרכב ירטוט על כביש משובש בתוך העיר – בגלל חתך הצמיגים הנמוך (265/45-20). אם אין לכם סבלנות, מצב הקשיחות הסטנדרטי יספק את האיזון הטוב ביותר ברוב המקרים, וטובה מאוד בפני עצמה.

בידוד רעשי הרוח פשוט מעולה, רעשי הכביש נשמעים יותר אך סבירים לגמרי בהתחשב בצמיגים הרחבים, ובתאוצות חזקות או בנסיעה עירונית איטית נשמע זמזום חשמלי. בשבילים הרכב רוטט על אבנים קטנות, ואם פה ושם יש אבנים גדולות יותר או חריצי מים חשוב להיות במצבים הגבוהים יותר של המתלים.

בכביש המפותל העברנו את כל הפרמטרים למצב ספורט, וגילינו רכב מגובש מאוד. הוא לא ספורטיבי בגלל המשקל המורגש והתחושה המלאכותית של ההגה, אבל כן נותן המון ביטחון לנהג. הבלמים עומדים בגבורה בעומס המטורף של המנוע (אך ה-ABS מתערב מוקדם מדי), רכינת המרכב עדינה מאוד, וההגה אולי קצת פלסטי אבל מגיב מהר וכמעט ללא תת היגוי. לכך עוזרים כמובן הצמיגים האיכותיים, שהיו צריכים פרובוקציה ממש מוגזמת כדי ליילל.

סיכום

זיקר 7X הוא רכב איכותי מאוד, ומתחרה ראוי בקטגוריה המכובדת. יש לו זכויות רבות – החל מהמרווח הנדיב לנוסעים ולמטען, דרך האבזור העשיר, ועד נוחות הנסיעה והיכולת הדינמית. וכן, בכל הקשור ליחידת ההנעה, הסוללה והטעינה הוא לא מיישר קו עם המתחרים, הוא מתעלה עליהם. מה פחות אהבנו? את איכות החומרים בשורה השניה, חלקים בהנדסת האנוש וכמה פינישים קטנים שצריך לסדר במערכות הבטיחות.

המפגש שלנו עם הרכב הדגיש את הקצב המהיר שבו הסינים סוגרים את הפערים מול מתחרים ותיקים, ואת השיפור שנעשה בממשק המשתמש ביחס לדגמים הקודמים של זיקר. אם אתם מחפשים רכב בגודל ובמחיר הזה, זיקר 7X הוא ללא ספק אחד הדגמים המובילים והחשובים. ובנימה אישית לסיום – תוותרו על גרסת הקריפטון, במיוחד אם יש לכם נהגים צעירים בבית.