מבין שלל המותגים שנחתו בישראל בשנים האחרונות, יש כאלו שבולטים יותר ויש כאלו שפחות. צ'רי היא מאלו שיותר, וכמעט כל דגם שהיא משווקת כאן נמכר בכמויות נכבדות ומבוקש הן אצל ציי הרכב והן אצל לקוחות פרטיים.

טיגו 9 הוא סיפור קצת אחר. עם מחיר של כמעט רבע מיליון שקלים, הוא נכנס לקטגוריה פחות פופולרית שבה לא רק המחיר משחק. במחירים כאלו, הלקוחות דורשים איכות גבוהה יותר וביצוע מוצלח. האם הוא מסוגל להתמודד עם טויוטה היילנדר ויונדאי סנטה פה שיקרים ממנו בעשרות אלפי שקלים?

עיצוב

מצד אחד, המידות הגדולות יוצרות נוכחות רבה ומראה מכובד. מצד שני, הדמיון לשאר דגמי החברה ובמיוחד לטיגו 8 בולט. התוצאה היא שילוב שמדגיש כי מדובר בספינת הדגל של מותג עממי, אך עדיין לא ברכב יוקרה של ממש. השבכה הקדמית עצומה, בצידיה פנסים צרים, ובפגוש משולבת תאורת יום נאה. בצד בולט מראה ה-SUV הקשוח וחישוקי הגלגלים הגדולים, ואילו החלק האחורי מוסיף נופך ספורטיבי עם פס תאורה צר לכל הרוחב ופגוש המדמה דפיוזר עדין.

בפנים "נעלם" הייחוד, והעיצוב הוא סיני-גנרי: מסך גדול במרכז, לצד עיצוב נקי וקווים ישרים. עם זאת, ובהתאם למעמדו של הדגם כספינת הדגל, התחושה עשירה ויוקרתית יותר בזכות גוון חום בהיר נאה ודיפון דמוי-עץ לרוחב הדשבורד. אנחנו קצת גולשים לפרק הבא, אך איכות החומרים וההרכבה טובות ברוב האזורים ומוסיפות לתחושת האיכות והעושר.

תא הנוסעים

הכניסה לרכב נוחה, והמרווח בפנים נע בין סביר לטוב – תלוי מה הגובה שלכם ומה תנוחת הנהיגה שאתם אוהבים. נציין גם שלמושב הנוסע אין כיוון גובה, ולחלק מהאורחים שלנו הוא היה גבוה מדי. הצלחתי למצוא בקלות יחסית תנוחת נהיגה נוחה, למרות שההגה נע בטווח די מוגבל, ולמרות המידות הראות החוצה טובה לכל הכיוונים. גם שטח האחסון כאן מרשים, עם תאים גדולים ושימושיים בדלתות ומתחת למשענת היד, והשטח שמתחת לקונסולה המרכזית עדיין פחות נגיש מהרצוי אך יותר נוח מרכבים אחרים.

לאחרונה הגיעה לארץ רמת גימור בסיסית יותר, אך למבחן קיבלנו את "נובל" הבכירה. כרגיל אצל הסינים, יש בה כל מה שתוכלו לדמיין ואף יותר, אך כרגיל עוד אצל הסינים הביצוע לא תמיד מושלם. מסך המולטימדיה חד ומהיר והחיבור לשיקוף הטלפון עובד חלק, אך הוא גדול מדי (15.6") באופן שחלקו השמאלי מוסתר מאחורי ההגה וכולל יותר מדי תפריטים ותתי תפריטים שלא תמיד ברורים. מה שמחריף את הבעיה זו העובדה שאין הרבה לחצנים פיזיים, ואלו שכן קטנים וצפופים. מערכת השמע איכותית ומרשימה, אך התצוגה העילית פשוטה יותר ואין בה מידע רב.

בתחום הבטיחות יש 10 כריות אוויר, וכמעט כל מערכת אקטיבית מקובלת – חוץ מתמיכה בחציית צומת. אלו שכן נמצאות, לא מספיק רהוטות ומגיבות בחדות, וכך גם החניה האוטונומית שיש לה ביטחון עצמי מופרז שמחסיר פעימה מלב הנהג. ציון ממבחן ריסוק מערבי עדיין אין.

הכניסה לשורה השניה מעט מאתגרת, אמנם הדלת גדולה אך זווית הפתיחה שלה פחות והרצפה גבוהה. כל עוד לא צריך להתחשב בשורה השלישית, תרגישו כמו במחלקה ראשונה. מרווח הראש סביר גם לגבוהים, לברכיים ולרגליים טוב מאוד, ואבזור עשיר במיוחד הכולל כיוון חשמלי מלא למושבים, חימום ואוורור, פתחי מיזוג נוחים במיוחד (על קורות הצד, בנוסף לקונסולה המרכזית) עם שליטה נפרדת על עוצמת המאוורר (אך לא על הטמפרטורה) וגם וילונות בחלונות הצד ותאים די גדולים בדלתות. כאשר צריך להתחשב בשורה 3, מרווח הברכיים והרגליים כאן הופך לסביר לאנשים בגובה ממוצע, ודי גבולי לגבוהים.

הכניסה לשורה השלישית אפשרית רק מצד ימין, ומתאפשרת אחרי מופע פירוטכני ארוך מדי של המושבים החשמליים – עם ידית קטנה ובאופן ידני זה היה לוקח עשירית מהזמן. הכניסה (ובעיקר היציאה) לא נוחה בגלל השילוב שהוזכר קודם של זווית הדלת וגובה הרצפה, ובפנים מבוגרים ישרדו נסיעות קצרות בלבד. למרות המידות החיצוניות זה עדיין מקום לילדים, שיש להם מחזיקי כוסות, תאים קטנים ותאורה, אבל לא פתחי מיזוג ושקעי טעינה.

דלת תא המטען חשמלית כמובן, והפתח רחב אבל סף הטעינה מאוד גבוה – מה שמפריע בהכנסת חפצים כבדים. מאחורי השורה השלישית הנפח הרשמי צנום (143 ליטר), והמבנה צר ומלבני. יש וו תליה, טבעות עיגון ותאורה, אבל אין שקע טעינה וגרוע מכך – אין מקום לאחסן את ערכת הניפוח וכבל הטעינה שתופסים מקום יקר. בקיפול השורה השלישית הנפח גדל משמעותית ועם השורה השניה הוא כבר כמעט מסחרי, ובשני המקרים נוצרת רצפה שטוחה לחלוטין.

מנוע וביצועים

הזכרנו בסעיף האבזור כי לאחרונה הצטרפה גרסה בסיסית יותר, אך למבחן כאמור קיבלנו את זו הבכירה – עם הנעת פלאג-אין בעלת מנוע טורבו בנזין 1.5 ליטר ושלושה מנועים חשמליים. זו מערכת מורכבת עד כדי שהיבואן לא מפרסם את ההספק המשולב, אך נתונים שמצאנו בחו"ל נעים בין 430 ל-490 כ"ס, לצד מומנט של כ-92 קג"מ.

על הנייר זה בהחלט מכובד, אך מה קורה בפועל? ראשית חשוב לנו להבהיר שזה רכב מאוד חזק ומאוד מהיר, וגם במצב "אקו" עם רכב עמוס התאוצות היו מרשימות וסיפקו כל צורך שגרתי. מעבר לזה, המצב תלוי מאוד במצב הסוללה. כאשר היא מלאה, מצב ספורט מטיח את הנוסעים ומשגר את הרכב קדימה מיד אחרי שהצמיגים צווחים קצרות ומחפשים אחיזה. כאשר לא, התאוצה נחלשת משמעותית ולינארית בהרבה – אך עדיין כאמור מספיקה בהחלט. הבעיה? קשה לדעת מראש איך הרכב יתנהג, ואם תנסו לעקוף בכביש הררי בחלון הזדמנויות קצר אתם עלולים טיפה להתאכזב. אבל זה באמת מסוג המצבים שנהג שפוי לא אמור להגיע אליהם עם קרוסאובר משפחתי.

בגרסה זו יש לטיגו 9 סוללת LFP בקיבולת של 34.4 קוט"ש, המספקת טווח חשמלי של 148 קילומטרים. לצערנו הרב, רכב המבחן הגיע עם סוללה ריקה ולכן לא יכולנו לאמת את הבטחת היצרן. מאותה סיבה בדיוק, צריכת הדלק לא הרשימה ובסיכום ימי המבחן עמדה על 12 ק"מ לליטר. בשימוש נכון ברכב, סביר להניח כי הטווח החשמלי המעשי נע סביב ה-120 קילומטרים, וצריכת הדלק תהיה כ-14-15 ק"מ לליטר, שזה נתון נאה לרכב בגודל כזה.

נוחות והתנהגות

כיול המתלים של צ'רי טיגו 9 רך למדי, ובתוך העיר הוא נוח ומשכך את השברים הקטנים. שברים גדולים יותר ופסי האטה מטופלים גם הם כראוי, אך אם תגשו אליהם במהירות גבוהה יותר הרכב יתנדנד מעט בירידה. מחוץ לעיר הנוחות לא מספיק טובה, עם נדנוד עדין וחוסר ריסון במהירות גבוהה. בנוסף, ולמרות ההבטחה לשמשות אקוסטיות, בידוד רעשי הכביש והרוח סביר אך לא מרשים במיוחד. מנוע הבנזין שקט ברוב הזמן, ורק כשהוא נדלק כגנרטור במהירות נמוכה קולו נשמע.

היכולת הדינמית של הרכב סבירה, כאשר להגה יש משקל סביר במצב ספורט אך הוא עדיין מרגיש מלאכותי ומנותק, והבלמים מגיבים בחדות שעלולה להיות חדה מדי לנוסעים. המתלים הרכים גורמים לרכינת מרכב מורגשת ותת היגוי שמגיע מוקדם אך בעדינות, ובאופן מעט מפתיע ההנעה הכפולה לא משפרת את המצב. כאמור, הביצועים תלויים במצב הסוללה, וכאשר המנועים במלוא המרץ התחושה היא ששאר מכלולי הרכב מתקשים להתמודד איתם.

סיכום

טיגו 9 הוא ספינת הדגל של צ'רי, וכמו כל ספינת דגל הוא מייצג את החברה כולה – לטוב ולמוטב. במבחן הזה בלט לנו האופי הסיני – עם יתרונות רבים ומכובדים בתחומי האבזור, המרווח, העיצוב הנוכח ויחידת ההנעה החזקה מאוד ובעלת פוטנציאל החיסכון הגדול. מנגד, לסינים עוד נותרה דרך בתחומי נוחות הנסיעה והיכולת הדינמית, הנדסת האנוש ובידוד הרעשים.

עם מחיר של 245 אלף ש"ח (לגרסה זו, והחל מ-218) זהו לא רכב זול, אך הוא עדיין זול משמעותית מהמתחרים. ולכן, ולמרות שהוא לא מושלם, אם אתם צריכים את הגודל – זו אחת האופציות היותר טובות בהיבטי התמורה למחיר. וכדי לנצל את היתרון הזה, תקפידו על שגרת טעינה.