בקיץ האחרון נחת בישראל המותג הסיני ג'אקו, שמציע דגם אחד בשלב זה עם מנוע בנזין – בדומה לחברת האם צ'רי ובניגוד למשוואה המקובלת שטוענת כי סיני=חשמלי. ביחס לחברת האם, ג'אקו 7 מבטיח מיצוב יוקרתי יותר שמתקבל גם בזכות יכולת שטח גבוהה מהמקובל בקטגוריה – הודות למערכות שנרכשו מלנד רובר הבריטית.

לקחנו את הדגם המסקרן למבחן מקיף, ובו גילינו כי לא רק יכולת השטח מבטיחה להידמות למותג היוקרה, אלא גם חלקים נוספים. אך האם מדובר בשיתוף פעולה עמוק שיוצר רכב ראוי ואיכותי, או רק קבלת "השראה" בעיצוב ולא מעבר?

עיצוב

קווי המתאר הישרים של ג'אקו 7 יוצרים מראה מכובד, והרכב נראה יותר גדול ממה שהוא באמת. בחזית יש שבכה גדולה שמבהירה שלא מדובר ברכב חשמלי, אך בפרופיל מתקבל מראה מטעה מבחינה זו – בגלל הידיות השקועות והגלגלים האטומים והמעט סתמיים למראה. מבט נוסף מאותה זווית הזכיר לנו את דגמי ריינג' רובר, ובמיוחד קו הגג ביחס לחלונות.

אהבנו גם את יחידות התאורה מלפנים ומאחור עם עיצוב של לוח שחמט, דגל מירוצים או כל הגדרה אחרת שתמצאו לקוביות הללו. פחות אהבנו את הניפוחים מאחורי הגלגלים האחוריים ואת מחזירי האור שם, שנראים לא קשורים ופוגעים לטעמנו במראה הכללי הנאה.

גם בתא הנוסעים העיצוב מתבסס על קווים ישרים וזקופים, שיוצרים את המראה ה"קשוח" של רכב שטח. הם נמצאים בדשבורד, בידיות הדלתות, בקונסולה המרכזית ובמסך האנכי. פה ושם יש אלמנטים דמויי ברגים חשופים. לחובבי הז'אנר זה נראה כמו העתקה בוטה מלנד רובר דיפנדר, אורח שלא מונח בתחום התפלא על איכות ההרכבה הנמוכה, ובכל מקרה זה נראה מקושקש וחסר טעם.

תא הנוסעים

בגלל מרווח הגחון של 20 ס"מ הכניסה למושב הנהג מצריכה להרים את הרגל באופן משמעותי, אך גודל הדלת וזווית הפתיחה לא מקשים עוד. המרווח טוב בדרך כלל, אך ברך ימין של הנהג ושמאל של הנוסע תפגוש את הקונסולה המרכזית. הראות החוצה סבירה בלבד בגלל קו החלונות הגבוה, ותנוחת הנהיגה נוחה – אך ההגה מסתיר חלק מלוח המחוונים והמושב לא תומך מספיק בגוף. התאים בדלתות גדולים ושימושיים, ולצידם יש גם תא גדול ומקורר מתחת למשענת היד, תא כפפות מואר אך קצת קטן ותא נוסף מתחת לקונסולה המרכזית שהגישה אליו בעייתית אך שקעי הטעינה בנויים באופן שמקל על הגישה – אנחנו מעריכים את זה. איכות ההרכבה טובה, ואיכות החומרים נעה בין "טוב" בחלק העליון של הדשבורד ל"סביר" מקו הקונסולה ומטה.

רכב המבחן הגיע ברמת הגימור "טיטניום", שבין היתר כוללת מולטימדיה עם מסך 13.2" שמגיב באיטיות וכולל תרגום ככה-ככה לעברית, חיבור אלחוטי לאנדרואיד אוטו שברוב המקרים עשה לנו בעיות ונאלצנו להשתמש בכבל, וזיהוי פקודות קוליות שהתקשו להבין אותנו – ומאידך התעוררו גם כאשר לא ביקשנו.

יש גם בלם יד חשמלי, אך תפעול האוטו-הולד מתבצע דרך קיצורי הדרך במסך שנגררים מהחלק העליון (כמו מסך ההתראות בטלפון הנייד) – ולאלו לא תמיד התחשק להופיע. ריפוד העור הטבעוני מתחמם מאוד אחרי כמה שעות בשמש, וחבל שיש רק חימום למושבים אך לא אוורור.

בתחום הבטיחות הרכב לא עבר מבחן ריסוק אירופאי, אך קיימות כל המערכות המקובלות ורובן פועלות כראוי. חבל רק ששמירת מרכז הנתיב יוצרת תחושה שהיא "נלחמת" בנהג, וכולן לוקות בצפצופי יתר.

הכניסה לשורה השניה דומה לקדמית – הדלת גדולה אך הרצפה הגבוהה מעט מקשה. המרווח סביר לכל הכיוונים, והרצפה הכמעט שטוחה תאפשר לנוסע שלישי להיכנס גם כן – אך לרוחב יהיה לו מעט צפוף. עם זאת, המושב לא נוח לכולם בגלל משענת זקופה ובסיס קצר שפוגע בתמיכה לירכיים. התאים בדלתות בגודל סביר, בגב המושבים הקדמיים יש שלושה כיסים – אהבנו את הפיתרון לחפצים קטנים, וכרגיל משענת המושב האמצעי נפתחת למשענת יד עם מחזיקי כוסות.

דלת תא המטען חשמלית והמפתח שלה רחב. יחד עם סף טעינה בגובה סביר – קל להכניס גם כבודה כבדה. כפי שמעיד נתון של 424 ליטר, התא גדול והמבנה הרבוע שלו מאפשר לנצל את כולו. יש בו תאורה, ווים לעיגון ותליה, שקע טעינה ושמחנו לפגוש אפילו גלגל חלופי!

 מנוע וביצועים

לג'אקו 7 יש מנוע טורבו בנזין, עם נפח של 1.6 ליטר והספק שעומד על 147 כ"ס ו-28.4 קג"מ. לתיבה הדו-מצמדית יש 7 הילוכים, בגרסה שקיבלנו ההנעה קדמית, וכל אלו מספקים ביצועים של 10.8 שניות מעמידה למאה קמ"ש, מהירות מרבית של 180 קמ"ש וצריכת הדלק המוצהרת עומדת בגרסה שנבחנה על 13.3 ק"מ לליטר.

על הנייר הכל טוב ויפה, אך בפועל המצב מורכב יותר. ביציאה מהמקום התיבה די מהוססת והרכב לא מגיב מיד, ואם האוטו-הולד או כיבוי המנוע בעצירה פועל המצב מחמיר. לאחר מכן נכנס הטורבו לפעולה ונוצר פרץ כוח שכזה, והתוצאה היא התנהלות תזזיתית ולא נוחה בתוך העיר – במיוחד במהירות נמוכה ובחניות. אגב, מערכת כיבוי המנוע לא צפויה ולא ניתנת לביטול. ביום הראשון של המבחן היא לא פעלה כלל, ובהמשך כיבתה את המנוע בכל הזדמנות. בפקק בשעות חמות זה פשוט מעיק.

מחוץ לעיר המנוע יספק כל צורך שגרתי של שיוט בכביש המהיר, גם עקיפה בעליה תלולה. עם זאת, בכביש הררי הוא מתקשה לצבור מהירות, התיבה לא ממהרת להעביר הילוכים, ועקיפה בתוואי כזה תצריך מחשבה שניה או שלישית. נציין כי לתיבה תפעול ידני, אך הוא לא נוח ולא מייצר את בלימת המנוע הרצויה. ההבדלים בין מצבי הנהיגה (חיסכון, רגיל, ספורט) מובחנים, והמנוע אנמי במצב החסכוני ומגיב מעט טוב יותר בספורט.

אחרי מספר ימים ומאות רבות של קילומטרים, הגענו לצריכה של 10.5 ק"מ לליטר בתוך העיר, סביב ה-11 ק"מ/ל בתוואי הררי, ובשיוט בינעירוני רגוע ראינו גם 14.7 ק"מ לליטר. בסיכום ימי המבחן הצריכה עמדה על 12.3 ק"מ לליטר, לא רחוקים מהבטחת היצרן וסבירים ביחס למתחרים הלא היברידיים.

נוחות והתנהגות

הג'אקו 7 נוח על כבישים תקינים. בתוך העיר הוא משכך את השברים הקטנים, ומחוצה לה הוא מרוסן על כביש גלי. עם זאת, בכל מצב פחות שגרתי הוא מטלטל וחובט. תפגשו את זה במעבר על שברים חדים כמו מכסי ביוב, בירידה מפסי האטה, או ברצף של שברים שגורמים לו לזוע באי נוחות.

בכביש הררי הרכב מבהיר שזה לא אזור הנוחות שלו, עם רכינת מרכב מורגשת שיוצרת תת היגוי מהיר. לכך מוסיף ההגה הקליל על-סף-המדי, גם במצב ספורט, והאחיזה הלא מאוד גבוהה של הצמיגים. לדוושת הבלם תגובה חדה בתחילת מהלכה, וזה טוב באזור כזה אך בשאר המצבים עלול לטלטל את הנוסעים, ולאחר זמן היא דועכת באופן מורגש.

בידוד הרעשים בג'אקו 7 לא טוב. על כל אספלט שאינו מושלם רעשי הכביש מתחילים להישמע כבר ב-60-70 קמ"ש, וקצת לפני 100 קמ"ש מצטרפים רעשי רוח. ב-110-120 קמ"ש, מהירות שגרתית לחלוטין בכביש מהיר, תא הנוסעים רועש ולא נעים. המנוע שקט בנסיעה עירונית או רגועה, ותחת עומס הרעש שלו נשמע אך לא מציק מדי.

סיכום

כמו רבים מדגמי סין המגיעים לישראל, גם ג'אקו 7 מפתה באולם התצוגה עם עיצוב מכובד ואבזור נדיב. לכך הוא מוסיף מרחב לנוסעים ולמטענם, צריכת דלק סבירה ואיכות חומרים והרכבה טובה בסך הכל.

מנגד, איכות הנסיעה לא טובה בגלל שילוב בין מנוע ותיבה לא רהוטים, מתלים שטעונים שיפור ובידוד רעשים לא מוצלח. גם הנדסת האנוש לא מספיק טובה, עם התבססות מוחלטת על מסך המולטימדיה – שמצידו מגיב באיטיות.

יתכן כי בגרסת ההנעה הכפולה יש לג'אקו 7 יתרון על פני המתחרים בדמות יכולת שטח גבוהה מהמקובל בקטגוריה, אך בגרסת ההנעה הקדמית שקיבלנו למבחן הוא מתקשה להתבלט מול המתחרים בעלי השם המוכח – למעט האבזור שדומה לרמות הגימור הגבוהות שלהם במחיר שדומה לגרסאות הכניסה שלהם.