כארבע שנים לאחר שהוצג הדור השני, קיה מבצעת מתיחת פנים מקיפה לרכב הפנאי הקומפקטי נירו. במסגרת החידוש, הרכב מקבל עיצוב עדכני ותא נוסעים איכותי יותר, ובגרסה ההיברידית נעשו שיפורים. לעומת זאת, גרסאות הפלאג-אין והחשמל שהיו עד כה לא יהיו זמינות יותר. בשלב זה לא ידוע מתי נירו המחודש יגיע לישראל.
העיצוב החיצוני כולל חזית חדשה, עם שפת העיצוב העדכנית של המותג. החזית אטומה יותר והפנסים הפכו למלבניים, ובצד הרכב יש חישוקי גלגלים חדשים וקורה C האחורית שהיתה צבועה בשחור תהיה כעת בצבע המרכב. מאחור, דלת תא המטען והפגוש קיבלו עיצוב חדש, ויחידות התאורה צרות וכהות מבעבר. התוצאה היא מראה חלק והרמוני יותר, לעומת הדגם לפני החידוש.
בפנים, חלקו העליון של הדשבורד קיבל עיצוב חדש, וכמו בשאר דגמי קיה הוא מאכלס מסגרת אחת עם שני מסכי 12.3" ללוח המחוונים ומערכת המולטימדיה – שגם זכו לגרפיקה עדכנית. מעבר לכך העיצוב נותר ללא שינוי, אך קיה מדווחת על שיפור לאיכות החומרים ואופציה לגוונים חדשים. לרשימת האבזור נוספו אוורור למושבים הקדמיים (בנוסף לכיוון חשמלי וחימום שכבר היו), שקע חשמל ביתי (230V) לשורה השניה, ומערכות בטיחות מתקדמות יותר.
מתחת למכסה המנוע, הגרסה ההיברידית נותרה עם מנוע בנזין אטמוספרי 1.6 ליטר ומנוע חשמלי, אך שניהם יעילים יותר. כעת מנוע הבנזין מפיק 100 כ"ס (במקום 92), המנוע החשמלי מספק 47 כ"ס (עד כה 43), וההספק המשולב עלה מ-129 ל-139 כ"ס. השאר ללא שינוי עם תיבה דו-מצמדית בעלת 6 הילוכים והנעה קדמית, התאוצה 0-100 קמ"ש נותרה כבעבר על 11.3 שניות והמהירות המרבית צומחת מ-160 ל-170 קמ"ש. קיה לא פרסמה את נתון צריכת הדלק, אך טוענת כי ישנו שיפור קל.
לסיום, הנירו כאמור מוותר על הגרסאות בעלות שקע הטעינה. בנוגע לגרסה החשמלית המלאה מדובר בצעד מתבקש, מכיוון שקיה מציעה את הדגם הייעודי והמוצלח EV3 המקביל בגודלו לנירו. לעומת זאת, ההחלטה לוותר על גרסת הפלאג-אין פחות מובנת בתקופה בה הביקוש לדגמים כאלו נמצא בעליה.
