את הקודיאק אתם ודאי מכירים. זהו הדוב החום הגדול ביותר בעולם, שחי באי בשם זהה הסמוך לאלסקה. מי שהפך אותו לכה מוכר ופופולארי הוא רכב הפנאי הבכיר של סקודה, שנקרא על שם שני אלו – ומיד עם הצגתו זכה להצלחה בכל העולם עם יותר מ-866 אלף מסירות.

גם בישראל הקטנה זכה הקודיאק להצלחה, ובמשך 7 שנים מכר כ-25 אלף עותקים. להצלחה אבות רבים, אותם מכירים כל מי שנהג בקודיאק דור ראשון. המרווח והשימושיות הידועים של סקודה, האיכות הגבוהה שנלקחה מחברת האם הגרמנית, והאבזור הנדיב (בעיקר) בגרסאות הבכירות. כאשר הוצג הדור השני, סקודה כדרכה בחרה לבצע אבולוציה קלה ולא מהפכה גדולה – וניתן בהחלט להבין מדוע. כעת הגיע הזמן לבחון את השינויים שבכל זאת נעשו, ולברר האם למרות השינויים הרבים בשוק הרכב הקודיאק עדיין רלוונטי ומוצלח.

עיצוב

המילה אבולוציה תלווה אותנו במשך כל המבחן, והיא מתחילה כבר כאן. אתם תזהו בקלות במי מדובר, אך למרות זאת יש הבדלים. הקודיאק מעט יותר גדול מקודמו, ובסקודה גם ניסו להקנות לו מראה קצת יותר ספורטיבי – בזכות חזית עם פנסים צרים יותר ושבכה מובלטת שברכב המבחן היא גם מוארת. בפרופיל תפגשו בקורה D משופעת וכסופה שקו החלונות עולה כלפיה, וחישוקי ה-18" נאים ועדיין משאירים מקום לצמיג שמנמן. גם מאחור יש שילוב מוצלח בין המוכר לחדש והשונה. התוצאה הסופית, שמאוד אהבתי אותה, משלבת בין מראה מכובד, עדכני ונאה, ורק הקו האדום בין הפנסים האחוריים נראה כאילו היה אמור להיות מואר כצו האופנה וברגע האחרון מישהו החליט לחסוך עלינו.

גם בסביבת הנהג יש אותו שילוב מוצלח בין המוכר לחדש. פתחי המיזוג הניצבים בצידי הדשבורד ושלושת החוגות השולטות על בקרת האקלים יראו מוכרים לכל מי שנהג בסקודה מהשנים האחרונות, ובמיוחד בקודיאק הקודם. מנגד, מסך המולטימדיה הגדול, בורר ההילוכים האלקטרוני מאחורי ההגה והדרך המקורית לכיוון פתחי המיזוג מספקים את התחושה העדכנית. ריפוד העור החום ברכב המבחן נראה נהדר והוסיף נקודות זכות רבות.

אבזור ושימושיות

לנהג והנוסע

הכניסה למושבי הנהג והנוסע נוחה, ומסייע לכך התפעול החשמלי עם מערכת כניסה/יציאה נוחה (ויש גם זכרונות). המרווח טוב לכל כיוון, אך אם אתם אוהבים תנוחת נהיגה גבוהה וקרובה מרווח הראש יהיה קצת יותר גבולי. המושב עצמו מאוד נוח ותומך, יש אפשרות להאריך ידנית את בסיס המושב, וגם אחרי נסיעה מאוד ארוכה לא נרשמו כאבי גב או עייפות חריגה. הראות החוצה טובה בסך הכל, למעט השמשה האחורית הקטנה. לטובת האחסון יש תאים גדולים בדלתות, תאים גדולים גם בקונסולה המרכזית בזכות העברת ידית ההילוכים אל מאחורי ההגה, תא עמוק מתחת למשענת היד המרכזית ושני תאי כפפות – התחתון כרגיל וכמקובל וכולל גם תאורה, העליון קטן יותר ויתאים בעיקר לניירת או חבילת טישו.

למבחן הגיע הקודיאק ברמת הגימור סטייל הגבוהה יותר, שמציעה בין היתר תאורת לד מלאה עם מטריקס-לד שאני כל כך מעריך, גג פנורמי ענק עם וילון שלא מספיק אטום, מערכת שמע באיכות מרשימה, מצלמות 360 מעלות באיכות סבירה וחניה אוטונומית שפועלת באופן מרשים וגם נותנת לנהג תחושה בטוחה (בניגוד לרכבים רבים בהם החסרנו פעימה). גם מערכות הבטיחות הרבות פועלות באותו אופן – מרשים, חלק ונוסך ביטחון, ותשמחו לשמוע שהקודיאק קיבל ציון של חמישה כוכבים ביורו NCAP. יש גם מסך 10.25" ללוח המחוונים ומסך נוסף בגודל 13" למערכת המולטימדיה, ושניהם מציעים תרגום מוצלח לעברית, אפשרויות רבות להתאמה אישית, מידע רב וממשק ברור ונוח לתפעול. התלונה היחידה היא טביעות האצבע שמשתקפות בשמש ישירה.

ובכלל, הנדסת האנוש טובה למרות המספר המועט של הלחצנים הפיזיים. הבולטים שבהם הם שלושת ה"חוגות החכמות" החדשות של סקודה, עם תפעול רב-תפקודי. זו המרכזית, למשל, שולטת על עוצמת השמע, אך בנגיעה קלה משנה את עוצמת או כיוון יציאות המיזוג, ובאופן עקרוני גם את בורר מצבי הנהיגה – שמופיע במפרט הטכני אך משום מה נעדר מרכב המבחן. החוגות החיצוניות שולטות על הטמפרטורה, אך גם על חימום המושבים (ובחו"ל גם על האוורור והעיסוי). איכות ההרכבה מעולה, ואיכות החומרים – כמקובל בסקודה ובקטגוריה – טובה בחלק העליון והופכת לפלסטיק פשוט ונוקשה ככל שיורדים למטה. כחלק מפתרונות "פשוט חכם" של סקודה, אהבנו את פסי הגומי שנשלפים מהדלתות כדי שלא תדפקו את הרכב בחניה, את התאים בדלתות הקדמיות הייעודיים למטריה עם ניקוז ומחזיקי הכוסות בשורה הקדמית שיכולים להכפיל את עצמם. החשיבה הסקודאית הגיעה עד מתחת למכסה המנוע, שם למיכל המים לשמשות יש פקק גומי שהופך למשפך עם פתיחתו.

לשאר המשפחה

לשורה השניה יש דלת גדולה שנפתחת בזווית רחבה, מה שמקל גם על הכניסה וגם על קשירת ילדים במושבי בטיחות. המושבים החיצוניים נוחים ותומכים, אך האמצעי נוקשה וזקוף יותר. תעלת ההינע בגודל סביר ותפריע רק קצת, והתוצאה היא שלרוחב יש מקום עצום לשניים או סביר לשלושה. מרווח הראש טוב, לכפות הרגליים מעולה ולברכיים תלוי: אם לא משתמשים בשורה השלישית הוא מעולה, אך אם צריך להתחשב בנוסעי 6-7 הספסל האמצעי נע על מסילה ואז המרווח איפשהו בין סביר לגבולי. לרשות היושבים כאן יש פתחי מיזוג עם שליטה נפרדת לטמפרטורה, שקעי טעינה רבים, תאורה אישית חזקה, תאים גדולים בדלתות, כיסים מפוצלים בגב המושבים הקדמיים וברמת הגימור הזו גם וילונות בחלונות הצד.

הכניסה לשורה השלישית נוחה אפילו למבוגרים, בזכות שילוב של הדלת הגדולה יחד עם שורה שניה שמתקפלת בחדות קדימה. היציאה לעומת זאת קצת יותר מאתגרת, בעיקר בגלל סף הדלת הרחב. אבל מה שבאמת מאתגר כאן זה מבנה ומרחב המושבים המוגבל. המושב עצמו נמוך מאוד וקצר, המשענת זקופה והמרווח כצפוי קטן. בהשוואה לקודיאק הקודם כן יש שיפור קל וילדים יסתדרו פה, אך מתבגרים ישרדו רק נסיעות קצרות ועבור מבוגרים יהיה מדובר בעינוי. יש כאן תאורה ותאים קטנים שיכולים להפוך למחזיקי כוסות, אך לא שקעי טעינה או פתחי מיזוג.

דלת תא המטען חשמלית, סף הטעינה סביר והפתח רחב ושימושי. כאשר כל המושבים בשימוש התא קטן יחסית, אך לא מדובר בעניין חריג ביחס למתחרים. יש בו תאורה חזקה מאוד, ווים לעיגון ותליה, שקע טעינה, תאים קטנים בצדדים לחפצים שונים, ושמחנו לפגוש גם גלגל חלופי. קיפול השורה השלישית והשניה נוח ופשוט, יוצר רצפה שטוחה, והנפח גדול מאוד במקרה הראשון או ענק בשני.

מנוע וביצועים

למבחן קיבלנו את גרסת הבנזין של הקודיאק, עם מנוע המוכר מהדור הקודם: 1.5 טורבו, המפיק 150 כ"ס ו-25.5 קג"מ ומשודך לתיבה דו-מצמדית עם 7 הילוכים ולהנעה קדמית. כחלק מהאבולוציה נוספה לו מערכת מיקרו היברידית 48V, המסייעת מעט ביציאה מהמקום וטוענת לחיסכון קל בדלק. נתוני הביצועים הרשמיים עומדים על תאוצה של 9.9 שניות, מהירות מרבית שמגיעה ל-205 קמ"ש וצריכת הדלק המוצהרת עומדת על 16.3 ק"מ לליטר.

בנסיעה עירונית היציאה מהמקום לא מספיק מעודנת, בגלל השילוב בין תגובת התיבה להשהיית הטורבו שיוצרת פרץ כוח קל. במהירות זחילה התיבה מרגישה מהוססת ומגיבה באיטיות קלה, אך מעבר לכך הנסיעה נעימה וחלקה. מחוץ לעיר המצב משתפר, ואמנם לא מדובר ברכב ספורטיבי, אך הוא כן מעביר את הכוח באופן חלק, לינארי ו"רגוע". זה יספיק לכל צורך שגרתי, גם במהירות גבוהה לא מורגש מחסור בכוח, וניתן לעקוף בקלות גם בעליות. בכביש הררי מומלץ להעביר את ידית ההילוכים למצב ספורט, ששומר על המנוע בסל"ד גבוה כדי להאיץ ביעילות בין הפיתולים. בעקיפה בתוואי כזה כן היינו רוצים קצת יותר כוח, ובחלון הזדמנויות קצר צריך לתכנן את העקיפה. התפעול הידני נוח ויוצר בלימת מנוע מורגשת, אך הוא לא ידני לחלוטין ומדי פעם המחשב מתערב בהחלטות.

הודות למערכת המיקרו היברידית, שהתגלתה כיעילה מהרגיל, צריכת הדלק הפתיעה אותנו לטובה. בתוואי הררי אגרסיבי המד נעמד על כ-12.3 ק"מ לליטר, ובתוך העיר המצב היה קצת יותר טוב עם כ-12.7 ק"מ לליטר. בנהיגה בינעירונית רגועה הגענו בקלות לצריכה מכובדת של 16.5 ק"מ לליטר, ובסיכום ימי המבחן המגוונים התייצבנו על 14.7 ק"מ לליטר. יפה מאוד!

נוחות והתנהגות

הקודיאק החדש מעט רך יותר מקודמו, כדי לשפר את נוחות הנסיעה בתוך העיר. זה אכן קורה, ומעבר על שברים קטנים או אספלט מחוטט עדיין גורם לרטט אך מורגש פחות מבעבר. במעבר על שברים גדולים או פסי האטה הוא עדיין מרוסן ונוקשה, ויורד מהם מבלי לחבוט או "להתרסק". מחוץ לעיר הרכות נשמרת, ומעט פוגעת בריסון במעבר על כביש גלי. יחד עם זאת, ברוב הזמן ובשאר המקרים הקודיאק כן ירגיש יציב ובטוח.

בכביש המפותל הקודיאק מספק לנהג ביטחון, ברור מתי הוא מגיע למגבלות וכאשר נוצר תת היגוי הוא מגיע באופן עדין ולא מפתיע. להגה משקל טוב, ולדוושת הבלמים תגובה ראשונית חדה אך לאחר מכן היא קצת לא ברורה.

בידוד הרעשים טוב מאוד, ובמיוחד רעשי הרוח שנשמעים רק במהירות תלת ספרתית גבוהה. רעשי הכביש תלויים בסוג האספלט, על כזה פחות מוצלח הם מתחילים להישמע באזור 90-100 קמ"ש באופן עדין, וגם במהירות גבוהה יותר הם לא מציקים מדי; על אספלט איכותי יותר הם חרישיים כמעט לגמרי, והמנוע נשמע רק תחת עומס – וגם אז לא באופן בולט. התוצאה? בנסיעה בינעירונית מדובר באחד הרכבים היותר שקטים שפגשנו, שמאפשר לגמוע מאות קילומטרים מבלי להתעייף.

סיכום

הדור הראשון של קודיאק הפך ללהיט כמעט מיד, ובסקודה היו צריכים להיזהר בתכנון הדור השני שלא לפגוע בנוסחה המוצלחת. קודיאק החדש בהחלט מצליח להיכנס לנעליים הגדולות, עם שימושיות מרשימה לשבעה נוסעים ויחידת הנעה יעילה. לכך הוא מוסיף עיצוב עדכני יותר, סביבת נהג טכנולוגית מבעבר, ואפילו משפר קלות את נקודות החוזק של קודמו – השורה השלישית ותא המטען מעט מרווחים יותר, וצריכת הדלק טובה יותר.

נכון, הוא לא מושלם. היינו שמחים לאיכות חומרים קצת יותר גבוהה, למנוע יותר חזק – בעיקר בתוואי הררי אותו רוב הרוכשים יפגשו רק לעיתים רחוקות – ולתג מחיר יותר נגיש. כי בכל זאת, עבור הגרסה שנבחנה נדרשים כ-242 אלף ש"ח שהם לא מעט כסף – וגם המתחרים דורשים מחירים דומים. ולמרות זאת, קודיאק היה וממשיך להיות אחד מדגמי הפנאי-7-מושבים המוצלחים והאיכותיים שתוכלו למצוא, ולדעתי הוא יכול להצליח לא פחות מקודמו.