סגמנט רכבי המיני הולך ומצטמצם בשנים האחרונות. הרכבים האלו היו במשך שנים אופציה בסיסית וזולה, אך בשנים האחרונות הלקוחות נוטשים אותם לטובת דגמי סופר-מיני גדולים ומרווחים יותר או רכבי פנאי קטנים. למעט קיה ויונדאי שעושים חיל עם פיקנטו ו-i10 שאר היצרנים גילו שהקטגוריה הקטנה לא ממש רווחית, ובחרו לנטוש אותה או לחשמל את הדגמים הותיקים.

טויוטה בחרה בכיוון אחר. בדור החדש של האייגו היא גדלה במידותיה, לשם נוספה האות X שאמורה לרמוז לכיוון רכבי הפנאי, וכך ניתן לפנות לקהל לקוחות שמחפש רכבי פנאי ולגבות על העיצוב פרמיה שתהפוך את האייגו לדגם רווחי יותר. אז לקחנו את האייגו X למבחן, במהלכו בדקנו האם מדובר במכונית מיני אפרורית או רכב פנאי מיוחד. בואו נצא לדרך.

עיצוב

כבר במבט ראשון האייגו X מקבל את התווית "חמוד". אהבנו את החזית ה"מחייכת", תאורת הלד מאחור, חישוקי ה-17" שממש גדולים ביחס לרכב ונמצאים בקצוות והקווים החדים בדלתות. ברמת הגימור הגבוהה אותה בחנו הרכב מגיע גם עם צביעה דו-גוונית לגג וקורה C בצבע שחור שגולש גם לפגוש האחורי והחלק התחתון של דלתות הצד. ובמה האייגו מזכירה רכבי שטח? בתי הגלגלים רבועים ומוקפים בפלסטיק שחור מט, אך מגיני גחון או פסי גגון נעדרו מהמפרט.

בתוך תא הנוסעים העיצוב ממשיך עם הקו הנאה. מסגרת אליפטית מקיפה את מערכת המולטימדיה, וחלקים בצבע החיצוני של הרכב מקיפים את פתחי המיזוג ונמצאים גם בדלתות.

אבזור ושימושיות

תנוחת הישיבה באייגו X גבוהה רק במעט מדגמי מיני סטנדרטיים, ולא גבוהה כמו ברכבי פנאי "מלאים". המושבים הקדמיים גם נראים מצויין עם משענות הראש האינטגרליות ושילוב הצבע החיצוני, וגם נוחים ותומכים לאורך זמן. מרווח הראש סביר, אך המרווח לברכיים לא מספק והן עלולות לפגוש את הקונסולה המרכזית והדלת. בנוסף, ההגה שמתכוון רק מעלה-מטה ולא יוצא החוצה הקשה על מציאת תנוחת נהיגה נוחה והסתיר חלק מלוח המחוונים. הראות החוצה טובה ברובה, אך מראות הצד שצמודות לקורות A יוצרות שטח מת בפניות, וקורות C עבות פוגעות בראות לאחור.

רשימת האבזור לא ארוכה ועיקרה מערכת המולטימדיה בגודל 8" שמוכרת משאר דגמי טויוטה. זו תומכת באנדרואיד אוטו ואפל קארפליי ומציעה לחצנים פיזיים שלא זוכים בפרסי עיצוב אך מאוד נוחים ושימושיים. המצלמה האחורית באיכות טובה, ולוח המחוונים משלב מד מהירות אנלוגי ומסך מידע שתומך בעברית מלאה (וכך גם מערכת המולטימדיה). מאידך, בתחום מערכות הבטיחות הרשימה ארוכה מאוד ביחס לקטגוריה וכוללת 6 כריות אוויר, בלימה אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ודו-גלגלי ותמיכה בחציית צומת, תיקון סטייה מנתיב ושמירה על מרכזו, בקרת שיוט אדפטיבית, זיהוי תמרורים, אורות גבוהים אוטומטיים והתרעה על שכחת ילדים. אם להיות קטנוניים לרגע, לרכב אין מערכת לניטור שטחים מתים ובקרת השיוט האדפטיבית לא כוללת מערכת זחילה בפקקים ומתנתקת במהירות של 25 קמ"ש. ברכב שנועד בעיקר לעיר זה היה די מתבקש.

איכות החומרים לא מרשימה אך גם לא שונה מדגמי מיני אחרים. בדלתות ישנם אזורים שצבועים בצבע הרכב שעשויים פח, ובאליפסה שסביב מערכת המולטימדיה פלסטיק שחור-פסנתר שעלול לצבור אבק וטביעות אצבע. שאר תא הנוסעים עטוף בפלסטיק שחור ונוקשה, ואפילו סוככי השמש שאין להם תאורה. לעומת זאת איכות ההרכבה טובה ולא נשמעו קרקושים וחריקות.

הכניסה למושב האחורי לא נוחה, בגלל הדלתות הקטנות שנפתחות בזווית צרה. אחרי הכניסה מתגלה כי מרווח הראש גבולי, הברכיים פוגשות את גב המושבים הקדמיים, והמושב נוקשה ולא תומך בירכיים. לרוחב דווקא לא היתה בעיה מכיוון שלאייגו X יש רק שני מושבים מאחור, אך החלונות הקטנים יוצרים תחושה חשוכה ונפתחים רק לחריצים זעירים.

תא המטען שנפחו הרשמי 231 ליטר קטן, הגישה אליו לא נוחה מכיוון שסף ההעמסה גבוה, ויש לו ווי תליה אך לא תאורה או גלגל חלופי.

מנוע וביצועים

לאייגו X מנוע בנזין אטמוספרי בנפח ליטר בודד עם 3 צילינדרים. הוא מספק 72 כ"ס ו-9.5 קג"מ, ההנעה כמובן קדמית ותיבת ההילוכים הרובוטית שהיתה בדור הקודם הוחלפה בכזאת רציפה שמבטיחה פעולה חלקה יותר. על הנייר הרכב מאיץ למאה ב-14.8 שניות, מגיע ל-151 קמ"ש מירביים וצריכת הדלק המוצהרת עומדת על 20 ק"מ לליטר.

בתוך העיר האייגו X מתגלה כמכונית שיוצאת בזריזות מהמקום ומצליחה לשמור על קצב סביר. יחד עם זאת, המנוע לא בריון ובתאוצות חזקות התיבה הרציפה מביאה אותו לסל"ד גבוה ורועש. בנסיעה בינעירונית הרכב משדר שהוא תוכנן לשייט בנינוחות, ועקיפות זריזות או יציאה נחושה מרמזורים זה פחות הקטע שלו.

בסיכום ימי המבחן צריכת הדלק עמדה על 16.3 ק"מ לליטר, נתון נאה לרכב שאין לו סיוע חשמלי משום סוג שהוא ומראה כמה משתלמת הסבלנות.

נוחות והתנהגות

ההתניידות עם אייגו X בתוך העיר נוחה מאוד. הראות החוצה טובה ברובה, וכושר התמרון מוצלח ביותר. רדיוס הסיבוב הקטן מאפשר לבצע פניות פרסה בקלות מרשימה, וגם קל להשתחל לחניות צפופות.

כיול המתלים של אייגו X נוקשה במעט אך לא מדי. בתוך העיר הם מעבירים לתוך תא הנוסעים את השיבושים הקטנים, אך אחרי מעבר על פסי האטה או שברים גדולים הם מרסנים את הרכב והוא לא מתנדנד ומתרסק. מחוץ לעיר האייגו X מרגיש יציב ומרוסן, אך הוא מושפע מעט מרוחות צד.

בידוד הרעשים של אייגו X לא מרשים. תיבת ההילוכים מביאה את המנוע פעמים רבות לסל"ד גבוה ואז רעש חודר לתא הנוסעים והצליל לא נעים. רעשי רוח נשמעים כבר ב-80 קמ"ש וב-120 הם נוכחים בצורה מטרידה, ודווקא רעשי הכביש נשמעו רק על אספלט גרוע במיוחד ובשאר המצבים בודדו כראוי.

בכביש המפותל הרכב מאפשר להנות בזכות הגה עם מעט מאוד שטח מת, בלמים שמגיבים טוב ואפילו מצאנו שימוש למנופי העברת ההילוכים שמאחורי ההגה (תיבת ההילוכים הרציפה מדמה 7 יחסי העברה קבועים). אחיזת הכביש טובה, זוויות הגלגול קטנות הודות לכיול המתלים והבלמים והרכב מאפשר לצאת מעיקולים עם תת היגוי קטן ונשלט. בקיצור, כיף.

סיכום

אייגו X התקדם רבות ביחס לדור הקודם. הוא מציע עיצוב מיוחד, אבזור בטיחות עשיר, חיסכון בדלק וכושר תמרון מוצלח. בצד השלילה נציין יחידת הנעה רועשת, מושב אחורי צפוף ואבזור נוחות דל.

תג המחיר שלו גבוה ועומד על 94 אלף שקלים לרמת הגימור הבסיסית ו-99,000 ש"ח לרמת הגימור שנבחנה. לשם השוואה, יונדאי i10 וקיה פיקנטו עולים כ-85 אלף שקלים, ושברולט ספארק עונד תג מחיר של 89 אלף שקלים. ביחס אליהם האייגו X גבוה בכ-5 ס"מ בלבד אך צפוף יותר בעיקר במושב האחורי ובתא המטען. אז למי הוא מתאים? לזוג (ולא יותר) שנוסע בתוך העיר, פחות מתמקד בצד הפרקטי ומוכן לשלם יותר על עיצוב מיוחד.