האלנטרה של יונדאי היא משפחתית ותיקה ומוכרת. מאז הוצגה בשנת 1990 תחת השם לנטרה, היא הספיקה לעבור שבעה דורות במהלכם שונה שמה לאלנטרה, ולתקופה קצרה היא כונתה גם i35. בתחילת 2020 הוצג הדור השביעי הנוכחי, ולקח לו קרוב לשנתיים עד שהגיע לארץ. האלנטרה החדשה הושקה בישראל בנובמבר 2021 לצד האיוניק, אך עם תחילת השנה ייצורה של זו האחרונה פסק, ולאחר סיום המלאי הקיים בסוף הרבעון הראשון האלנטרה תשאף להיכנס לנעליה הגדולות. כידוע, מאז הושקה האיוניק היא נמכרה בכמויות נכבדות והפכה לדגם מבוקש ופופולרי מאוד.
עיצוב
האלנטרה מושכת מבטים. זה מתחיל בחלק הקדמי שמורכב משבכה ענקית בעיצוב מעניין, ופנסי לד צרים המזכירים מעט את אלו שב-i20. במבט מהצד צללית עם גג נמוך ומכסה מנוע ארוך, יחד עם חישוקי 17" נאים וקווים מפוסלים במרכב, יוצרים מראה ספורטיבי ומאוד נאה. בחלקה האחורי של המכונית יחידות תאורה צרות וקו לד שמחבר ביניהן. גם פה קווים חדים שיוצרים מראה ספורטיבי ונאה מאוד. בסעיף הזה מגיע לאלנטרה ציון מאוד גבוה.
גם תא הנוסעים מרשים בעיצובו, אך הכיוון כאן הוא יותר מכובד ואלגנטי מאשר ספורטיבי. קווים רוחביים שבהם משולבים פתחי המיזוג, צבע אפור בהיר נעים לעין, דיפוני הדלתות הרכים עם תפרים בעיצוב מיוחד ומסך המולטימדיה הצף שצמוד ללוח מחוונים דיגיטלי נאה יוצרים אווירה מאוד נעימה. גם גלגל ההגה החדש של יונדאי, שמוכר מדגמים כמו הסונטה והטוסון נאה מאוד. חלון הגג אמנם פוגע במרווח הראש, אבל מכניס אור לתא הנוסעים. בין הנוסע לנהג מפרידה ידית גדולה, שיש כאלו שפחות אהבו אותה. אנחנו יותר.
אבזור ושימושיות
קו הגג הנמוך יוצר כניסה לא נוחה שמחייבת הרכנת ראש, מחיר העיצוב החיצוני. המושבים הקדמיים דווקא נוחים ומרווחים, ורק מרחב הראש די גבולי, גם בגלל חלון הגג. הנוסע התאכזב לגלות שאין כיוון גובה למושב, ושהידית הגדולה מעט פוגעת במרווח לברך שמאל. בסביבת הנהג תאי אחסון בנפח סביר, ואהבנו את מחזיקי הכוסות עם שינוי גובה לתמיכה בכוסות בגדלים שונים. הנדסת האנוש מוצלחת, למערכת המולטימדיה מסך 8" עם תפריטים ברורים ופשוטים, ולבקרת האקלים המפוצלת פקדים נפרדים. לצד אלו, ברמת הגימור הבסיסית "פרימיום" ישנם חישוקי 16", מפתח חכם עם התנעה מרחוק, בלם יד חשמלי עם אוטו-הולד, ובבטיחות 6 כריות אוויר, בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב ושמירה על מרכזו, בקרת שיוט אדפטיבית ומערכת למניעת שכחת ילדים. רמת הגימור "סופרים" מוסיפה לוח מחוונים דיגיטלי בגודל 10.25", משטח טעינה אלחוטית לנייד, חלון גג קטן וחישוקי 17". בתחום הבטיחות נוספות מערכת לניטור שטחים מתים, התרעה על רכב חולף בעת פתיחת דלת ובלימה אוטונומית גם בנסיעה לאחור.
איכות החומרים די בסיסית, ופלסטיק פשוט וזול למגע נראה במקומות רבים. מנגד, איכות ההרכבה טובה ממש ובמשטחים אליהם היד מגיעה בתדירות גבוהה דאגו גם לחומרים יותר רכים ואיכותיים. הראות לפנים טובה, אך לאחור פחות בשל זווית השמשה האחורית וגודלה המצומצם. לצדדים הראות גם מעט מוגבלת, בעיקר בשל קורות A עבות ומראות צד שצמודות אליהן. יצוין כי התמונה המתקבלת מהמראה השמאלית די מעוותת. עוד בתלונות: התקינה האמריקאית שגורמת לעיוות במראה השמאלית, מביאה גם לכך שהמראות אינן מתקפלות חשמלית. מצד שני, בזכות אותו עניין אמריקאי הרכב כולל התנעה מרחוק (עניין מקובל ביבשת החדשה), שבימי המבחן הקרים עזרה לנו להגיע לרכב חם ונעים.
הכניסה למושב האחורי מאתגרת גם היא, למרות דלתות שנפתחות בזווית רחבה ובגלל עניין הגג המשתפל. גם הכנסת וקשירת ילדים במושבי בטיחות עשויה להיות מאתגרת. עם הכניסה מתגלה כי המושב מוטה לאחור ובנסיעות ארוכות זה לא ממש נוח. מרווח הברכיים מרשים, זה של הראש פחות. לנוסע שלישי יהיה פה יותר צפוף, אם כי ילד יוכל לשבת בין שני מבוגרים בנוחות יחסית. לנוסעים מאחור מחזיקי כוסות, אך בלטו בחסרונם שקעי טעינה ופתחי מיזוג.
תא המטען מציע נפח של 474 ליטר המתפרסים בעיקר לעומק. סף הטעינה נמוך, ודלת תא המטען מעט צרה. יש פה תאורה וגלגל חלופי מוקטן (לא מובן מאליו), אבל לא שקע לטעינה או ווים לתליה.
מנוע וביצועים
יחידת ההנעה ההיברידית מוכרת מהאיוניק ומאוד דומה לה. מדובר במנוע בנזין בנפח 1.6 ליטר שיחד עם מנוע חשמלי מפיקים 139 כ"ס ו-27 קג"מ. צמד המנועים משודכים לתיבה דו-מצמדית עם 6 הילוכים. דפי הקטלוג טוענים לתאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 10.5 שניות ברמת הגימור הבסיסית ו-10.8 בגבוהה, ועד למהירות מירבית של 178 או 173 קמ"ש, בהתאמה.
עם היציאה לדרך יחידת ההנעה מתגלה כנעימה וחלקה. היציאה מהמקום מרגישה זריזה ונמרצת הודות למומנט המיידי של המנוע החשמלי, ושילוב מנוע הבנזין חלק ושקט. גם כשמנוע הבנזין בפעולה, יחידת הכח די שקטה ולא נשמע שהיא מתאמצת יתר על המידה. גם העברות ההילוכים חלקות. מנגד, יש לציין כי בעמידה לפעמים מנוע הבנזין מתעורר לחיים על מנת להטעין את הסוללה, ואז הוא מעט רועש מהרצוי ונשמע מתכתי. צריכת הדלק הרשימה מאוד, ועמדה על כ-19 ק"מ לליטר בחלקו המאומץ של המבחן, ובסביבות ה-23 ק"מ לליטר בנסיעה בינעירונית נינוחה. נתון מצויין!
נוחות והתנהגות
ברחובות הערים האלנטרה נוחה לנסיעה. כיול המתלים רך יחסית, והם מגהצים את שברי הכביש בהצלחה. דווקא שברים קטנים וחספוסים יותר מורגשים, ויתכן כי ברמת הגימור הנמוכה, שלה חישוקי 16", פגמים אלו יסוננו בצורה טובה יותר מתא הנוסעים. חבל רק שאותה ראות לקויה לצדדים ולאחור מקשה על התמרון באותם רחובות, וראויה לציון מצלמת הרוורס שהקלה על הקושי.
מחוץ לעיר נוחות הנסיעה מצויינת גם היא, והרכב מרגיש נינוח ומרוסן. בידוד רעשי המנוע טוב, אך רעשי רוח נשמעו כבר ב-90 קמ"ש, ובמהירויות יותר גבוהות הפכו לנוכחים יותר ונעימים פחות. רעשי הכביש מאוד תלויים בסוג האספלט. על אחד שקט, הם מבודדים היטב ולא נשמעים. בכבישים עם אספלט יותר ישן, הם כן חודרים לתא הנוסעים, אך לא מדובר בהפרעה גדולה מדי.
בכביש המפותל האלנטרה מכריזה מיד בהתחלה כי יש מתחרות מוצלחות יותר. ההגה קליל וזוויות הגלגול מעט בולטות. גם דוושת הבלמים רכה, ולא ממש ברור מתי מתרחש המעבר בין הבלימה הרגנרטיבית לזו באמצעות הרפידות. בנוסף, אחיזת הכביש לא מרשימה כשדוחקים את הרכב לעיקולים. בקצב נמוך יותר האלנטרה מרגישה יותר בטוחה משמעותית, ונוסכת בנהג תחושת ביטחון.
סיכום
לאלנטרה החדשה שורה ארוכה של יתרונות. היא נראית נפלא, מרווחת (חוץ מעניין הגג), עמוסה באביזרי נוחות ובטיחות, וצריכת הדלק שלה מעוררת השתאות. שורת החסרונות קצרה בהרבה, וכוללת בעיקר את הגג הנמוך (שיש הרואים בו דווקא יתרון בדמות העיצוב הנאה), איכות החומרים הבסיסית, ופתחי המיזוג החסרים מאחור. הבעיה גדלה כשמגיעים לשורת המחיר – 147 אלף שקלים לרמת הגימור "פרימיום", ו-3000 שקלים נוספים עבור רמת הגימור "סופרים" שנבחנה. עם תג מחיר כזה, האלנטרה היא מהמשפחתיות היותר יקרות, ותצטרך להתמודד גם מול רכבי הפנאי שלקוחות רבים מעדיפים.