בשנתיים האחרונות מגיע לישראל שיטפון של מותגים חדשים – רובם סינים, רובם חשמליים. המצב הגיע לכך שרוכשים פוטנציאליים רבים אינם מבדילים בין כל אלו, ואנשי השיווק של היבואנים עמלים למצוא ייחודיות להתבלט בה.
אחד המותגים שהגיע לאחרונה עושה עבודה קלה לאנשי הפרסום, ובין שלל דגמי הפנאי מציע משפחתית בעיצוב רטרו ייחודי. המותג הוא אורה, הדגם הוא "פאנקי קאט" – חתול מגניב בתרגום חופשי, ואנחנו בדקנו מה יש בתוך הקנקן.
עיצוב
מספיק מבט קצרצר כדי להגיע למסקנה הבאה: החתלתול הזה יפהפה, מיוחד, ונראה כל כך שונה בפקק. יעידו על כך אינספור המבטים שננעצו בנו בכל מקום אפשרי, ובדרך כלל נוסף אליהם גם חיוך רחב. קווי העיצוב עגלגלים, החזית עם הפנסים העגולים שכוללים תאורת לד מלאה ומכסה המנוע המשתפל מזכירים דגמי עבר של פורשה, הפרופורציות במבט מהצד נראות ממש מיוחדות, ורק חישוקי ה-18" נראים מעט פשוטים. מאחור העיצוב פחות רטרו ויותר עתידני, עם פס תאורה מתחת לשמשה ופגוש שמעט מתאמץ להיראות ספורטיבי. משהו פה פחות הרמוני וזורם. הצבע של רכב המבחן, ירוק מנטה, הוסיף גם הוא למראה המיוחד ובלילה הוא נראה שונה מאוד ותלוי בסוג התאורה.
תא הנוסעים עדכני ומודרני עם צמד מסכים בגודל 10.25", ומציע שילוב נהדר של חומרים וצבעים. חלקו העליון של הדשבורד עם צבע תואם לזה החיצוני, גוונים בהירים בחלקו התחתון, וביניהם יציאות מיזוג עם מסגרת כתומה שתופסת את העין. שילוב הצבעים המיוחד נמצא גם על גלגל ההגה הגדול שקוטרו גדול אך עוביו דק, בדיפוני הדלתות ועל המושבים הנאים. טביעת הרגל החתולית על משענת היד מוסיפה קריצה שובבה שמאוד אהבנו, בדיוק כמו שורת הלחצנים הפיזיים של בקרת האקלים שמביאה את עיצוב הרטרו החיצוני לתוך הרכב.
אבזור ושימושיות
המידות של החתול המגניב ממצבות אותו איפשהו באמצע בין דגמי סופר-מיני כדוגמת פיג'ו 208 ואופל קורסה לבין ניסאן ליף, MG4, ודגמים משפחתיים נוספים בהם הוא מתחרה באירופה. מנגד, נתון הגובה חריג: עם 160.3 ס"מ הפאנקי קאט גבוה מג'ילי ב-2 ס"מ ונמוך מ-BYD אטו3 ב-1.5 בלבד.
וכל ההקדמה הזאת באה להסביר שהמראה החיצוני מאוד מטעה, והאורה לא קטנה כמו שהיא נראית. הכניסה לתא הנוסעים נוחה, ומרווח פה מאוד. יש מספיק מקום גם לנוסעים גבוהים, ומרווח הראש מפתיע ממש. גם הראות החוצה טובה – קדימה ולצדדים, אך לאחור ממש לא בגלל השמשה הזעירה. רשימת האבזור כוללת בין היתר מפתח חכם רק מדלת הנהג, מצלמות 360 מעלות איכותיות, משטח טעינה אלחוטית במיקום לא נוח, ושלל מערכות בטיחות שמגיעות יחד עם ציון מעולה של חמישה כוכבים במבחן הריסוק האירופאי.
איכות החומרים טובה מאוד בחלקו העליון של תא הנוסעים, עם שילוב של דיפונים מבד, דמוי-עור וחומרים נוספים. בחלקו התחתון פגשנו פלסטיק פשוט יותר, אך איכות ההרכבה מעולה גם כאן. תא הכפפות קטן ולא מואר, אך התאים בדלתות גדולים ושימושיים, לפני הקונסולה המרכזית ישנו שטח נוסף לאחסון עם מחזיקי כוסות, ומתחת למשענת היד המרכזית תא עמוק נוסף.
מה פחות מוצלח כאן? בסיס המושב קצר ולא תומך מספיק, ההגה נע מעלה/מטה וקדימה/אחורה בטווח מאוד מוגבל ומקשה למצוא תנוחת נהיגה נוחה, ובנוסף לכך הוא מסתיר את חלקו העליון של לוח המחוונים וצידו השמאלי של מסך המולטימדיה – שגם נעדרים ממנו ממשקי השיקוף של אנדרואיד ואפל. את מערכות הבטיחות נאלצנו לכבות בגלל פעלתנות יתר – במיוחד תיקון הסטייה מנתיב, או בגלל שטף של התרעות ובלטה במיוחד זו של עירנות הנהג. אם שאלתם, היא מגיעה בעקבות הצורך לתפעל כל דבר ממערך המולטימדיה, ושם יש עודף של תפריטים ותתי תפריטים שצריך לעבור על מנת להגיע לפעולה הרצוייה. הבעיה? בכל תחילת נסיעה הן נדלקות מחדש, ומספר פעמים גם באמצע הנסיעה הן חזרו משום מה לפעילות.
הכניסה למושבים האחוריים נוחה, למרות שהדלת נפתחת בזווית לא מאוד רחבה. לשניים מרווח מאוד ומוסיפה לכך הרצפה השטוחה כמעט לחלוטין, אך לנוסע שלישי יהיה צפוף מדי. גם כאן שילוב נאה של צבעים מגוונים וחומרים איכותיים, אך אין כאן פתחי מיזוג ותאורה, אלא רק שקע טעינה בודד, תאי אחסון קטנים בדלתות, כיסים בגב המושבים הקדמיים ומשענת יד עם מחזיקי כוסות.
תא המטען. ובכן, הוא לא ממש קיים. הדלת הקטנה מציעה סף גבוה שמקשה על הכנסה והוצאה של חפצים כבדים, והתא עצמו קטנטן עם נפח של 228 ליטרים בלבד. מתחת לתא ישנו מקום לאחסון ערכת הניפוח וחלל זעיר נוסף, אך כבל הטעינה נותר בתא ותופס מקום חשוב. יש כאן ווים לעיגון ותליה וגם תאורה, אבל לא שקע טעינה.
מנוע וביצועים
לארץ מגיעה גרסת הנעה אחת, עם מנוע חשמלי קדמי שמפיק 171 כ"ס ו-25 קג"מ, התאוצה אורכת 8.2 שניות והמהירות המרבית מוגבלת ל-160 קמ"ש. הוא ניזון מאחת משתי סוללות – 47.8 קוט"ש שמספקת 310 ק"מ, או 63.1 קוט"ש עם 420 ק"מ בין טעינות. אנחנו קיבלנו למבחן את זו הקטנה.
ביציאה מהמקום החתול המגניב מציג אופי נמרץ, ולמרות שמצב "אקו" מאחלש את תגובת הדוושה הוא עדיין זריז. במצב נורמל הצמיגים הקדמיים יסתחררו ביציאה מהמקום, ובמצב ספורט זה יקרה גם בתאוצות ביניים של כ-50 קמ"ש. בשיוט מהיר לא מורגש מחסור בכוח בשום מצב, ועקיפות מתבצעות בקלילות גם בחלון הזדמנויות צר.
בתחילת המבחן צריכת האנרגיה אכזבה אותנו עם כמעט 20 קוט"ש ל-100 ק"מ, נתון המציין טווח של כ-240 ק"מ בלבד. אלא שאז שמנו לב שבקרת השיוט האדפטיבית מאטה באמצעות הבלמים הרגילים ולא על ידי הרגנרציה, וכאשר ביטלנו אותה אחזור האנרגיה הביא לצריכה של 16 קוט"ש ל-100 ק"מ, כלומר טווח הנסיעה עומד על 298 ק"מ – קרוב מאוד להצהרת היצרן.
אפרופו בלימה רגנרטיבית, היא מציעה ארבעה מצבים שהאחרון נקרא "נהיגה בדוושה אחת" אך גם בו הרכב לא מגיע לעצירה מלאה. בשתי הדרגות החזקות קשה למנן את עוצמת הבלימה והתוצאה היא שהרכב מטלטל את נוסעיו, וחבל שהשליטה על כך מתבצעת דרך תתי תפריטים במסך ולא על ידי פקדים פיזיים.
נוחות והתנהגות
לפאנקי קאט כיול מוצלח של מערכת הבולמים והמתלים, ואלו מציעים איזון טוב בין הנוחות בעיר לריסון מחוצה לה. שיבושים גדולים מטופלים כיאות, וכך גם שברים חדים או כבישים גליים. רק ברצף של שיבושים כמו שביל עפר או רחוב עם אבנים משתלבות החתול יוצא משלוותו ומעט מתנדנד. אז גם נשמעים רעשים מכיוון הבולמים.
גם בכביש המפותל האורה נוחה ולא רוכנת מדי, תוצאה של אותו כיול מוצלח, אך היא גם לא נוסכת ביטחון בנהג. להגה שלושה מצבים – הראשון רך מדי, "ספורט" קשה מדי, והאמצעי סביר אך לא מתקשר. גם דוושת הבלמים לא ברורה עם קשיחות שמשתנה באמצע הלחיצה, והצמיגים ממותג עלום שם לא אוחזים מספיק, מביאים לתת היגוי מוקדם מהצפוי ומייללים גם בעומס לא רב (וגם בבלימת חירום בתוך העיר).
בידוד הרעשים הוא נקודה שטעונה שיפור. רעשי הרוח מתחילים לחדור ב-80-90 קמ"ש, וב-120 הם כבר נוכחים באופן מציק וייתכן שהגובה של הרכב גורם לכך. רעשי כביש מאוד תלויים בסוג האספלט – על כזה איכותי הם נכנסים רק במהירות של כ-110 קמ"ש וגם אז מדובר בצורה עדינה, אך על אחד פחות מוצלח הם לא נעימים כבר ב-90-100 קמ"ש. בנוסף, במהלך כל הנסיעה נשמע זמזום מעיק מכיוון המנוע, ומדי פעם נוספו רעשים מכניים לא ברורים.
סיכום
החתול של אורה מביא לכבישי ישראל עיצוב, ובכן, מגניב מאוד. גם בחלקו החיצוני של הרכב וגם בתוך תא הנוסעים שפשוט כיף להיות בו. לזה הוא מוסיף מרווח טוב לארבעה, איכות חומרים והרכבה מרשימות, רשימת אבזור טובה וציון מעולה במבחן הריסוק, ולכל אלו נוספת נוחות הנסיעה הטובה. מאידך תא המטען מוגבל, בידוד הרעשים טעון שיפור, הנדסת האנוש והתפעול "סיניים" מאוד וטווח הנסיעה בגרסה זו עלול ליצור אי נוחות.
עם תג מחיר של 137,900₪ לגרסה זו הפאנקי קאט מציע עסקה מאוד מעניינת אם תא המטען וטווח הנסיעה לא מפריעים לכם. גרסת הטווח הארוך מוצעת ברמת גימור גבוהה יותר ומחירה מטפס ל-164,900 שקלים, ובמחיר כזה ישנם מתחרים שימושיים יותר גם אם מגניבים ומיוחדים הרבה פחות.