אסטון מרטין, יצרנית רכבי הספורט הבריטית, מציגה דור חדש למכונית הספורט הבכירה שלה. הואנקוויש המקורית הוצגה ב-2001, ונועדה להיות מכונית הספורט הממוקדת הראשונה של היצרן; עד אז, המותג האקזוטי ייצר בעיקר מכוניות GT מפוארות ונוחות למרחקים ארוכים. ב-2012 הוצג הדור השני, ושש שנים לאחר מכן הוא הוחלף על ידי ה-DBS. כעת החברה חוזרת לעשות שימוש בשם המקורי ואנקוויש, ומחברת אוטו ארט היבואנית נמסר כי המחיר בישראל מתחיל ב-3.5 מיליון שקלים.
כאמור, הואנקוויש החלה את דרכה כמכונית ספורט מושחזת יחסית, וכיום היא מתמקמת בהיצע הדגמים של המותג במקביל ל-DB12 הנינוחה ומעל ואנטג' הקטנה יותר. מתחריה של הואנקוויש הם פרארי SF90, למבורגיני רבואלטו ומקלארן 765. לדברי אסטון מרטין, הדגם עושה שימוש בשלדה של DBS המוחלפת, אך היא עברה שורת שיפורים ושדרוגים וכעת היא קשיחה יותר ב-75%.
הואנקוויש גם גדולה יותר ביחס ל-DBS ובכלל, עם אורך של 489 ס"מ, רוחבה 204.4 ס"מ, בסיס הגלגלים משתרע על 288.5 ס"מ ומשקלה 1,910 ק"ג. הנתונים הצנועים יותר הם הגובה שמסתפק ב-129 ס"מ, ונפח תא המטען שמציע 248 ליטרים.
בניגוד ל-DB12 ו-ונטאג' שנטשו את מבנה ה-V12, הואנקוויש ממשיכה עם מנוע בתצורה המסורתית. הוא מציע נפח של 5.2 ליטר ושני מגדשי טורבו, ומפיק 835 כ"ס ו-101.9 קג"מ. הכוח העצום עובר לגלגלים האחוריים בלבד דרך תיבה אוטומטית עם שמונה הילוכים ודיפרנציאל מוגבל החלקה אלקטרוני. נתוני הביצועים: החל מזינוק 0-100 קמ"ש אורך 3.3 שניות, ועד למהירות מרבית של 345 קמ"ש.
העיצוב החיצוני נועז מהמקובל בדגמי החברה, למרות שהחזית מוכרת משאר הדגמים החדשים וכוללת יחידות תאורה שדומות ל-DB12 ואת גריל הענק המזוהה עם המותג. גם בסביבת הנהג הבסיס נראה מוכר, אך נוספו לו ייחוד ובידול. רשימת האבזור כוללת לוח מחוונים דיגיטלי בגודל 12.3", מערכת מולטימדיה עם מסך 10.5" וקישוריות מלאה, מתלה קדמי בתצורת עצמות עצה כפולות, מתלה אחורי רב חיבורי, מתלים אדפטיביים ומערכת בלימה קרמית עם צלחות בקוטר 410 וקאליפר עם 6 בוכנות מלפנים, ומאחור 360 מ"מ ו-4 בוכנות.
