שיעור הילודה בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי. ונכון שילדים זה שמחה, אבל כשזה מגיע לנושא הנסיעות איתם המצב מורכב יותר. אמנם שוק רכבי ה-7 מקומות פורח בישראל יותר מאשר במדינות אחרות, אך חשוב להבחין בין ההצעות השונות כי לא כולם יתאימו לכם.

רוב הדגמים בפלח שוק זה נקראים באופן רשמי "5+2", וזה אומר הכל. ברוב המקרים לא מדובר במושבים בגודל מלא, אלא בדרגשים קטנים שיתאימו רק לילדים. בנוסף, מאחוריהם יש תא מטען סמלי במיוחד שלא יספיק למשפחה שלמה. אם אתם משתמשים בשורה השלישית לעתים רחוקות ו/או לנסיעות קצרות רכבים כאלו כנראה יספיקו לכם, אך אם התברכתם במשפחה ברוכת ילדים ואתם נוסעים למרחקים לעתים קרובות – תשמחו לשמוע שיש פתרונות נוחים יותר.

המיניוואנים הגדולים אולי לא מציעים עיצוב מושך כמו הקרוסאוברים ה"קשוחים", אך מי שזקוק למרווח גדול ימצא דווקא כאן את מבוקשו. מדובר אמנם בקטגוריה שהולכת ודועכת, אך עדיין יש בה כמה הצעות מוצלחות. אחד הבולטים שבהם הוא קיה קרניבל, שמוביל את מכירות הקבוצה כבר מספר שנים. לאחרונה הקרניבל הגיע לארץ במהדורה מחודשת, ואנחנו לקחנו אותו למבחן ובדקנו מה השתנה.

עיצוב

אי אפשר להתעלם מהנוכחות של הקרניבל, אך עוד לפני העיצוב – האחריות לכך שייכת למידות המגודלות: 515 ס"מ לאורך, 177 לגובה ו-2 מטרים לרוחב. שבכה קדמית ענקית ועיצוב המתבסס על קווים ישרים רק מדגישים את אותן מידות. במסגרת מתיחת הפנים הקרניבל קיבל בעיקר פנסים חדשים, כאשר תאורת היום הכתומה, שמגיעה בעקבות התקינה האמריקאית, הזכירה לנו מעט את ה-F-150 ראפטור של פורד. מאחור הפנסים החדשים נראים קטנים ביחס לגודל הרכב, ובפרופיל לא נעשו שינויים למעט הגלגלים החדשים והמעט מוזרים. לסיכום, הקרניבל נראה גדול ומרשים, אך באופן אישי אהבתי יותר את הדגם לפני החידוש.

תא הנוסעים

תא הטייס

המידות החיצוניות הגדולות משפיעות כמובן על המרווח הפנימי, וכבר בכניסה לרכב ברור כמה הוא גדול. אמנם הרצפה הגבוהה פוגעת בנוחות הכניסה, אך כאשר מתיישבים במושב הנהג המרווח טוב מאוד והמושב עצמו נוח גם אחרי נסיעה של כמה שעות. הראות החוצה טובה קדימה ולמרבה ההפתעה גם אחורה, אך לצדדים פחות בגלל המימדים ומראות הצד הלא ברורות.

במסגרת מתיחת הפנים נעשו כאן שינויים קטנים בעיצוב, ובעיקר חיבור לוח המחוונים ומסך המולטימדיה למסגרת אחת. העיצוב נאה, ולמרות שהגוון השחור שולט לא נוצרת אווירה חשוכה בזכות הצבעים הבהירים שנמצאים פה ושם ובעיקר שטח החלונות הענק שמכניס הרבה אור. איך זה ירגיש בקיץ? כנראה שפחות טוב.

בשורה הקדמית מצב תאי האחסון סביר אך לא מעבר, כי התאים בדלתות צרים ופחות שימושיים, תא הכפפות סביר בגודלו אך אין בו תאורה, ומתחת למשענת היד יש תא גדול. איכות ההרכבה נהדרת, ואיכות החומרים טובה בדרך כלל אך ברכב שעולה 320 אלף ש"ח ציפינו לקצת יותר אזורים רכים. אותו הדבר לגבי רשימת האבזור, שמצד אחד נדיבה אך גם יש פריטים שציפינו לפגוש ואינם.

למשל, למושבים הקדמיים יש כיוון חשמלי וחימום, אבל לא זכרונות או אוורור. שטח החלונות הגדול לא כולל את הגג, ולצד מצלמת הרוורס היינו שמחים לקבל מערך היקפי – במיוחד ברכב כזה גדול שהתמרון איתו באזורים צפופים קשה. לזכות הקרניבל נציין כי הנדסת האנוש פשוט מעולה, עם איזון מוצלח בין לחצנים פיזיים למסכים, וקל להבין איפה נמצאת ואיך פועלת כל פונקציה. אהבנו את הפאנל במרכז הדשבורד שמתחלף בלחיצת כפתור בין שליטה על בקרת האקלים לשליטה על המולטימדיה, המסכים דוברים עברית רהוטה, והתלונה היחידה בנושא זה היא לוח המחוונים הדיגיטלי שכולל תצוגות ומידע דלים מהמקובל, והרקע השחור שלו פחות נוח ביום. גם על מערכות הבטיחות מגיעה מילה טובה, כאשר הן כוללות כל טוב ופועלות באופן טוב ומרשים.

שורות 2-3

הכניסה ליושבים מאחור נוחה במיוחד, בזכות דלתות הזזה שיכולות כמובן להיפתח לחלוטין גם בחניות צפופות. התפעול שלהן חשמלי, והפתח הענק מקל על כניסה וקשירת ילדים במושבי בטיחות. בניגוד לדגם לפני החידוש שהגיע עם שני מושבי קפטן נפרדים, כעת הקרניבל מציע בשורה השניה שלושה מושבים – ובסך הכל שמונה. המושבים נפרדים לחלוטין, כל אחד מהם נע על מסילה, והם נוחים אך לא מספיק תומכים בירכיים. מרווח הראש טוב, ומרווח הברכיים והרגליים נע בין טוב מאוד כאשר מתחשבים בשורה השלישית, ואם היא פנויה הוא פשוט עצום. כאן נציין כי המושב האמצעי פחות רחב מהשניים האחרים. הוא יספיק גם למבוגר, אך ילדים ירגישו בו יותר בנוח.

לרווחת היושבים כאן יש תאורה, שקעי טעינה, וילונות לחלונות הצד ופתחי מיזוג עם שליטה מלאה. גם כאן תאי האחסון לוקים בחסר, כאשר בדלתות יש מקום רק לבקבוק אחד, בגב המושבים הקדמיים יש כיסים, ומתחת לקונסולה המרכזית תא אחד. משענת המושב האמצעי יכולה להתקפל, ואז היא מציעה מחזיקי כוסות (בנוסף לאלו שבקצה הקונסולה המרכזית) ומשטח שאפשר להניח עליו לפטופ, ארוחה או כל דבר אחר.

הכניסה לשורה השלישית נוחה גם למבוגרים, בזכות השילוב של אותן דלתות גדולות ומושבי השורה השניה שמתקפלים קדימה במשיכת ידית פשוטה. לשני מבוגרים יהיה פה מספיק מרווח, אך המושב האמצעי צר יותר ומתאים בעיקר לילדים, וכל המושבים נמוכים יחסית ולא תומכים בירכיים וגם המשענת נמוכה. גם כאן יש תאורה, שקעי טעינה, פתחי מיזוג, מחזיקי כוסות, תאים קטנים ואפילו וילונות לחלונות הצד – גדולים יחסית ומונעים תחושת צפיפות וקלסטרופוביה.

תא מטען

לדלת הענקית יש תפעול חשמלי ופתיחה נוחה ללא מגע, אך גם אפשרות מעצבנת לסגירה אוטומטית. למה מעצבנת? כי היא לא מפסיקה לצפצף, ומספר פעמים אף נסגרה עלינו במפתיע. מזל שניתן לבטל אותה בלחיצת כפתור אחת. על כל פנים, סף הטעינה נמוך והפתח ממש רחב ומנצל את כל רוחב הרכב הגדול. נפח תא המטען ענק גם כאשר כל המושבים בשימוש, והנתון הרשמי עומד על 627 ליטרים. הם מחולקים בעיקר לגובה, עם "אמבטיה" נמוכה שקצת מקשה על הוצאת חפצים כבדים, גם לרוחב, אך פחות לעומק.

בדופן התא יש תא לאחסון חפצים קטנים, וכן יש שקע טעינה, ווי תליה ותאורה, אבל לא ווים לעיגון. קיפול השורה השלישית יוצר רצפה שטוחה, ונפח עצום של 1,665 ליטר. רוצים עוד? בקיפול השורה השניה אמנם נוצרת מדרגה, אך עם נפח של 2,827 ליטר תוכלו לפתוח עסק להובלות. שמחנו למצוא גלגל חלופי בגודל מלא.

מנוע וביצועים

החידוש הגדול ביותר שעבר הקרניבל במתיחת הפנים הוא החלפת מנוע הדיזל בגרסה היברידית, אך למבחן קיבלנו את גרסת הבנזין שנותרה ללא שינוי. למנוע האטמוספרי מבנה V6 ונפח של 3.5 ליטר, והוא מפיק 291 כ"ס ו-36 קג"מ. לתיבה האוטומטית יש 8 הילוכים, ההנעה קדמית, וכל אלו מספקים "על הנייר" תאוצה של 8.4 שניות, מהירות מרבית של 190 קמ"ש וצריכת דלק של 8.9 ק"מ לליטר.

לחיצה על כפתור ההתנעה, ומנוע ה-V6 מתעורר לחיים בנהמה. אנחנו עוד נתגעגע לצליל הזה בעידן החשמלי. אנחנו יוצאים לדרך, ומגלים כמה יחידת ההנעה הזו הולמת את הרכב הגדול והייעוד המשפחתי שלו. הכוח זמין תמיד אך לא מתפרץ, והתאוצה לינארית ורגועה. תיבת ההילוכים לא מגיבה במהירות, וזה מורגש בעיקר בתוך העיר כאשר תאיצו מחדש אחרי האטה.

מחוץ לעיר שיוט רגוע מתבצע בקלילות, והמנוע נח על סל"ד נמוך יחסית עם צליל עדין. ביציאה לעקיפה או בתוואי הררי שוב תפגשו את התיבה שמגיבה בהשתהות מסוימת, ויחד עם המנוע האטמוספרי שצריך לטפס לסל"ד גבוה כדי לספק את כל כוחו הנהג צריך להמתין שניה או שתיים מהלחיצה ועד שמגיעה התגובה. אבל כאשר זו מגיעה, היא מספקת כל צורך, ודוחפת את הרכב הכבד לעבר מהירויות יפות מאוד גם בעליות. אגב, ההבדלים בין מצבי הנהיגה מורגשים, אך ברוב הזמן מצב אקו הספיק לנו. אגב נוסף, לתיבה יש אפשרות לתפעול ידני – אך רק דרך הידית וחבל שלא באמצעות מנופים מאחורי ההגה. ככה תוכלו לשפר את מהירות התגובה בהאצה, רק חשוב לזכור לחזור למצב האוטומטי כשתסיימו את העקיפה ותחזרו לנהיגה רגועה – כי במצב כזה התיבה ידנית באמת ולא חולקת על החלטות הנהג.

בתור רכב שמיועד בעיקר לשוק האמריקאי, ובהתחשב בנשיא החדש שענייני אקלים וזיהום לא נמצאים בתחומי העניין שלו, צריכת הדלק של הקרניבל היא לא עניין מרשים במיוחד. בתוך העיר צריכת הדלק נעה בין 5.5 ל-7 ק"מ לליטר, תלוי בכמה רמזורים ופקקים עמדנו, ובנסיעה הררית נעמדה על 6.3 ק"מ לליטר. את הנתון הטוב ביותר קיבלנו בשיוט רגוע בכביש 6, אך שמרנו על קצב התנועה ואז קיבלנו 11.7 ק"מ לליטר. בסיכום ימי המבחן הארוכים הצריכה היתה 9.3 ק"מ לליטר, סבירים בהתאם לקטגוריה ובאופן מפתיע טובה יותר מהבטחת היצרן. מעניין יהיה לראות כמה המערכת ההיברידית תשפיע.

נוחות והתנהגות

כדי להתמודד עם המשקל הגבוה (2.1 טון) מתלי הקרניבל נוקשים יחסית. לכן, בתוך העיר הוא קצת רוטט על כביש משובש, אך מעבר על פסי האטה ושברים גדולים מטופלים בצורה טובה יותר. מחוץ לעיר אותה נוקשות מספקת נוחות טובה והרכב מרוסן גם בכביש גלי במהירות גבוהה.

עם זאת, נסיעה בכביש המהיר לא תהיה מאוד שקטה. רעשי הכביש מתחילים להישמע באזור 80-90 קמ"ש, ולאחר מכן הם תלויים בסוג האספלט – על כזה פחות מוצלח הם סבירים מינוס ועל איכותי טובים. רעשי הרוח מצטרפים גם הם, ויוצרים תא יותר רועש מהרצוי – אך מערכת השמע האיכותית תוכל להתגבר על כך. את האשמה על רעשי הרוח אפשר להפיל על השילוב של העיצוב הקובייתי עם תא הנוסעים הגדול שהופך לתיבת תהודה, אך חשוב לציין כי המבחן נערך בימי סופת "קורל" שאמנם לא הביאה לנו את השלג המובטח אך כן רוחות חזקות מהמקובל. היא גם דאגה ללכלך לנו את הרכב לפני הצילומים, ועל כך התנצלותי.

ומה לגבי רעשי המנוע? אז ראשית, לטעמי לא מדובר ברעש אלא בצליל – וההבדל גדול. אם תתעקשו, אציין כי תחת עומס הוא אמנם נשמע בתא הנוסעים אך הוא נעים לאוזן ולא מציק. בנסיעה עירונית או בשיוט רגוע מדובר בהמהום חלש שנשמע ברקע בעדינות.

הקרניבל כלל לא נועד לדהור בין העיקולים בכביש המפותל, אך דואג לנסוע גם שם בבטחה. תגובות המנוע טובות, ולהגה משקל טוב במצב ספורט (באחרים הוא רך מדי). רכינת המרכב עדינה ולא מטלטלת את הנוסעים, תת ההיגוי מגיע בעדינות ולא באופן מפתיע או מלחיץ, ורק דוושת הבלמים לא עמדה בציפיות שלנו. היא לא ברורה וקשה למנן את עוצמת הבלימה, ותחת עומס הנהג מקבל תחושה שהיא מתקשה להתמודד עם משקל הרכב.

סיכום

קיה קרניבל מוביל כבר מספר שנים את מכירות המיניוואנים, ואחרי המבחן אנחנו בהחלט מבינים מדוע – הוא עונה בצורה מושלמת על הצרכים של משפחות גדולות. המרווח שלו עצום, האבזור אמנם לא שופע אך לא מחסיר שום דבר חשוב, יחידת ההנעה מספקת ביצועים טובים בכל תוואי ונוחות הנסיעה טובה.

לחובתו בעיקר צריכת הדלק, ונקודות פחות קריטיות הן איכות החומרים ובידוד הרעשים. באופן אישי גם פחות התחברתי לעיצוב של הדגם המחודש, אך זה כמובן עניין של טעם – ועל זה אי אפשר להתווכח.

מול המתחרים הלא רבים הקרניבל משפר עמדות, במיוחד עם הגרסה ההיברידית החדשה שתוכל להתחרות טוב יותר בטויוטה סיינה שמגיעה רק ביבוא אישי ומקביל. לסיכום, לקרניבל המחודש יש כל מה שצריך כדי להמשיך ולשמור על ההובלה, ואם יש לכם צורך וכסף לרכב כזה – הוא בהחלט שווה בדיקה.