בשנים האחרונות שוק הרכב הישראלי הוצף בעשרות מותגים חדשים, רובם המוחלט מסין. רק כדי לסבר את האוזן, בשנת 2020 נמכרו אצלנו 51 מותגים, ורק שישה מהם היו סיניים. כיום? 76 מותגים מציעים את מרכולתם, ו-31 מהם מגיעים מסין. רובם אמנם מלקטים פירורים מעוגת המסירות, אך חלקם הצליחו לפצח את הסוד ולכבוש את המקומות הגבוהים ביותר בטבלת המכירות.
איך? בזכות תמורה גבוהה למחיר, שבאה בעיקר עם מידות נדיבות, אבזור עשיר וכוח רב. בחלק מהמקרים, האיכות, הנוחות והתחושה הכללית פחות משכנעות. אחת הקטגוריות החשובות שבהן ההשתלטות הסינית היתה מהירה ומוחלטת היא רכבי הפנאי עם שבעה מושבים, שהישראלים כה אוהבים (וצריכים). מול קודיאק ואאוטלנדר, סנטה-פה וסורנטו, הסינים הציעו הנעת פלאג-אין חסכונית וחזקה ואבזור רב.
בתחילת השנה הגיע לארץ MG S9, נציג נוסף בקטגוריה שמאז הספיק להימכר במספרים נאים מאוד. מה שמעניין בו, שהוא עושה לשאר המתחרים הסינים מה שהם עשו למותגים המסורתיים – הוא גדול ומאובזר כמו הבכירים שבהם, אבל עולה כמו גרסאות הכניסה של הדגמים הפשוטים יותר. אחרי שיבואנית MG הורידה מחירים גם לשאר הדגמים, לקחנו אותו למבחן ובדקנו את התמורה, גם אך לא רק מול המחיר.
עיצוב
המידות המאוד גדולות של ה-S9 מעניקות לו נוכחות רבה, ולכן לא ברור מדוע המעצבים התאמצו ליצור לו עיצוב שמתאמץ לבלוט. בחזית יש פנסים קטנים, שמהם יוצאים פסי לד ש"עוטפים" את השבכה הענקית באופן מוגזם. לא מספיק? יש גם כונסי אוויר אטומים שנראים מיותרים. מהצד הרכב נראה טוב יותר ואהבתי את הטקסטורה בקורה האחורית שמוסיפה עניין, אך חישוקי הגלגלים נראים קטנים (והם לא – 20 אינץ'). מאחור חוזרת התחושה המתאמצת, בעיקר בגלל פס התאורה המאסיבי החוצה מצד לצד.
בתוך הרכב העיצוב שגרתי יותר. הקווים ישרים וזקופים, גלגל ההגה מזוהה משאר דגמי MG, מסגרת עם שני מסכים כמקובל, ולא כמקובל (בטח בהשוואה לסינים אחרים) יש כאן יחסית הרבה לחצנים פיזיים מבורכים. החל מאלו שעל ההגה, דרך הקונסולה המרכזית ועד לשליטה על בקרת האקלים מתחת למסך המולטימדיה. ברכב המבחן פחות אהבנו את הריפוד השחור שיצר תחושה חשוכה, אך לרוכשים ישנה אופציה בהירה יותר בתוספת תשלום.
תא הנוסעים
הכניסה לרכב נוחה, ובהתאם למידות הנדיבות ולרצפה הגבוהה צריך קצת "לטפס" אליו. בפנים המרווח טוב מאוד לכל הכיוונים, אך עמוד ההגה מפריע לברכיים של הנהג. מעבר לזה קל למצוא תנוחת נהיגה נוחה והיא גובהה ושולטת, והראות החוצה מפתיעה לטובה בהתחשב במידות. התאים בדלתות לא גדולים אך כל השאר כן, וחבל שהגישה לשטח האחסון הפתוח מתחת לקונסולה לא נוחה. איכות החומרים וההרכבה לא מרשימות. בדשבורד ובדלתות יש אזורים מפלסטיק נוקשה ופשוט, ובמהלך המבחן נשמעו זמזומים וקרקושים.
למבחן קיבלנו את רמת הגימור הגבוהה "לקשרי" שמציעה אבזור נדיב יחסית. עם זאת, הנדסת האנוש לא סגורה על עצמה – במקומות מסוימים היא טובה ממש, אך באחרים טעונה שיפור. למשל, בורר מצבי הנהיגה זכה לגלגלת נוחה בהישג יד, במקום להיעלם בתפריט כלשהו במסך. גם לבקרת האקלים יש לחצנים פיזיים מעולים, אך בחלק משעות היום השמש משתקפת עליהם ומסנוורת את הנהג. לצמד המסכים יש גרפיקה פשוטה ויהיו מי שיקראו לה מיושנת מעט, ומצד אחד זה מקל על ההתמצאות אך עדיין יש אזורים במולטימדיה עם יותר מדי תתי תפריטים לא מסודרים ובלוח המחוונים יש אייקונים קטנים מדי. התמיכה בעברית מקלה גם היא למרות שפה ושם תמצאו שגיאות תרגום משעשעות, והחיבור האלחוטי לאנדרואיד אוטו עבד לנו נהדר.
בימי המבחן הקיציים בקרת האקלים התקשתה לקרר את המרחב הנרחב. באופן מוזר פתחי המיזוג המרכזיים לא ניתנים לכיוון, ואלו הצידיים לא נוחים לכיוון. הגג הפנורמי הענק מכניס הרבה אור, אך הווילון הדקיק לא מצליח לסנן מספיק את החום וריפוד העור לוהט אחרי חניה ארוכה בשמש – לפחות יש קירור למושבים הקדמיים. מערכת השמע של Bose פחות איכותית ממה שציפינו שתהיה, והעיסוי לא מוצלח.
בתחום הבטיחות, הענק הסיני מציע 7 כריות אוויר, ואת כל מערכות הבטיחות המקובלות. הן לא רהוטות מספיק ומרבות לצפצף ולהתריע, והכיבוי מסתתר בתפריטים בתוך המסך. זה לא הפריע לרכב לקבל ציון של חמישה כוכבים במבחן הריסוק של היורו NCAP.
הגישה לשורה השניה סבירה וכבר פגשנו דגמים נוחים יותר, מכיוון שזווית הפתיחה של הדלת לא גדולה והרצפה גבוהה. בפנים המצב טוב בהרבה – המושבים נעים על מסילה, והמרווח נע בין טוב כאשר צריך להתחשב ביושבי השורה השלישית וכשלא הוא ממש מעולה. לרוחב יש מקום לשלושה מבוגרים, אך המשענת האמצעית זקופה יותר ולא תהיה נוחה לכולם. נציין לשבח את המיקום הנוח של פתחי המיזוג (בתקרה) שמציעים גם אזור שליטה נפרד לחלוטין, אך הם מעט קטנים מדי. ליושבים כאן יש גם שקעי טעינה ותאורה, אך תאי האחסון בדלתות קטנים למדי.
הכניסה לשורה השלישית נוחה, אך היציאה ממנה מאתגרת יותר. בזכות המידות הגדולות של הרכב המרווח כאן מפתיע לטובה, וגם מבוגרים גבוהים (אני 1.9 מ') יצליחו להיכנס לכאן. עם זאת, המושב נמוך ולכן לא יהיה נוח בנסיעות ארוכות, אך לילדים ומתבגרים מדובר במושב ראוי בהחלט. לכך מוסיפים תנאי המחיה: פתחי מיזוג, שקעי טעינה, תאורה, ואפילו מחזיקי כוסות ותאים קטנים.
תא המטען חשמלי, והדלת חושפת פתח רחב אך סף טעינה קצת גבוה. מאחורי השורה השלישית הנפח הרשמי עומד על 332 ליטרים, ומדובר בנתון מכובד יחסית לקטגוריה. במצב זה יש תאורה ושקע טעינה, אבל לא ווים לתלייה או נקודות עיגון. מתחת לרצפה יש תא קטן נוסף, אך מצבר ה-12V של הרכב שוכן במרכזו ומפריע בניצול השטח. קיפול השורה השלישית יוצר רצפה שטוחה, נפח גדול מאוד של 1,026 ליטר ואז נחשפות גם טבעות עיגון.
מנוע וביצועים
כצו השעה, ל-S9 יש הנעת פלאג-אין. היא מורכבת ממנועי טורבו בנזין 1.5 ליטר, המשמש בעיקר כגנרטור ומפיק 143 כ"ס ו-23.4 קג"מ. לצידו המנוע החשמלי שמספק 231 כ"ס ו-38.7 קג"מ, שהוא האחראי העיקרי על ההנעה ובזכותו מתקבלים ביצועים של 9.6 שניות ביציאה מהמקום ועד ל-100 קמ"ש, ועד 200 קמ"ש מרביים.
בדומה לדגמי פלאג-אין רבים, ברירת המחדל של הרכב בתחילת הנסיעה היא הנעה חשמלית. למרות המידות הגדולות והמשקל הגבוה (2,160 ק"ג), היציאה מהמקום מיידית וזריזה, ובלחיצה קצת יותר חזקה על הדוושה תשמעו בתדירות גבוהה מדי את יללת הצמיגים. ככל שהמהירות עולה הביצועים נעשים לינאריים יותר, אך קשה להגיע למצב שבו הרכב הרגיש חלש מדי – אלא אם תבחרו במצב "אקו" שמאחלש את התגובות באופן משמעותי.
בניגוד לרוב דגמי הפלאג-אין, שבהם מנוע הבנזין נכנס לפעולה כאשר הסוללה סביב ה-20%, כאן הרכב מחכה ממש לרגע האחרון ומנוע הבנזין מתעורר ב-5% ומספר פעמים ראינו שאף פחות מכך. במצב כזה הוא ישמש כגנרטור ולא יתחבר לגלגלים, ורק בשיוט רגוע ישתתף בהנעה עצמה. בזכות אופי פעולה זה, הפער בביצועים בין סוללה מלאה לריקה לא בולט כמו בדגמים מתחרים. מנגד, כאשר מנוע הבנזין נדלק הוא לא ממהר לכבות חזרה, ויטעין את הסוללה עד לכ-30% – בנסיעות עירוניות קצרות בהם הטווח החשמלי מספיק זה חבל ופוגע בצריכת הדלק.
מה שמביא אותנו לעסוק בצריכת האנרגיה. על פי הנתונים הרשמיים, לרכב יש סוללת 24.7 קוט"ש המספקת טווח חשמלי של 100 ק"מ ותומכת בטעינת AC בלבד בהספק 11 קו"ט. צריכת הדלק הרשמית עומדת על 43.4 ק"מ לליטר, או 14.9 ק"מ לליטר במצב ההיברידי לבדו.
בפועל, בימי המבחן הגענו לטווח חשמלי של כ-85 קילומטרים, בתוואי מגוון שכלל גם נסיעה בינעירונית. בנסיעה עירונית בלבד, סביר להניח שתצליחו להגיע לטווח הרשמי. לאחר מכן, צריכת הדלק שהרכב הציג לנו היתה 13.5 ק"מ לליטר – נתון טוב מאוד בהתחשב בקרבה להבטחת היצרן, ומול המידות והמתחרים.
נוחות והתנהגות
כמו העיצוב החיצוני המצועצע, גם סעיף הנוחות נותן את התחושה שמדובר ברכב מהדור הקודם של סין, לפני שהם התאימו את עצמם לדרישות הלקוחות המערביים. כיול המתלים רך למדי, ומתקשה להתמודד עם משקל הרכב. התוצאה היא תחושה של ספינת ענק, כמו רכבי היוקרה האמריקאים מהמאה הקודמת. בתוך העיר הרכב רוטט ומקפץ על שברים קטנים, ובמעבר על פסי האטה או מחוץ לעיר הוא מתנדנד מדי ולא מרוסן מספיק.
בידוד הרעשים סביר בלבד. כאשר מנוע הבנזין פועל נשמע המהום עדין, ורחשי הכביש נשמעים גם הם בעדינות יחסית. לעומת זאת, הטיפול ברעשי הרוח מוצלח פחות, והם חודרים כבר ב-70-80 קמ"ש ובכביש מהיר נוכחים מדי ואז מצטרפת מדלת הנוסע שריקה מטרידה.
כאשר מגיעים לכביש המפותל, ה-S9 מבהיר במהירות שזה לא אזור הנוחות שלו. המתלים הרכים גורמים לזוויות גלגול מורגשות, להגה משקל טוב אך מהלך ארוך שמביא לתגובה איטית יחסית, ולו וגם לדוושת הבלמים יש תחושה מלאכותית ולא ברורה. ובכלל, המידות הגדולות שמרגישות צפופות בכבישים כאלו והאופי הלינארי של יחידת ההנעה לא מעודדות את הנהג לנהיגה ספורטיבית.
ואם הזכרנו את תחושת הצפיפות בעקבות המידות, נציין כי לכך מצטרף רדיוס סיבוב גדול יחסית והתמרון ברחובות העיר מאתגר. כאשר יורדים מהכביש הסלול, הרכב נוח לנסיעה על שבילים אך אז שומעים את איכות ההרכבה הפחות מרשימה.
סיכום
לזכותו של ה-S9 נציין את המרווח המכובד, האבזור הנדיב, יחידת ההנעה המוצלחת, ומעל הכל תג המחיר שובר השוק. מנגד, איכות החומרים וההרכבה, נוחות הנסיעה, היכולת הדינמית ובידוד הרעשים לא מרשימים, לא כולם יאהבו את העיצוב המוחצן, והנדסת האנוש טובה בדרך כלל אך צריכה שיוף קל בכמה מקומות. ביחס לשאר המתחרים הסינים הוא לא שונה בהרבה באיכות הנסיעה, נופל מהם באיכות החומרים וההרכבה אך עולה עליהם במרווח וברהיטות המנועים.
MG נכנסה באיחור לקטגוריית הפנאי-פלאג-אין-7-מושבים, אחרי שצ'רי וחברת הבת שלה ג'אקו הספיקו להפוך ללהיטי מכירות. זה לא יפריע לה לתפוס גם נתח נכבד מעוגת המסירות, בזכות תמורה מעולה למחיר, גם אם הביצוע פחות מרשים בחלקים מסוימים – אך לא באופן שונה מאוד מהמתחרים.
