בתחילת השנה הגיע לארץ מותג סיני-חשמלי נוסף – זיקר השייך לג'ילי. אלא שבניגוד לחברת האם שפונה למרכז השוק, זיקר מציגה את עצמה כחברת יוקרה עם איכות ואבזור בהתאם. ולמרות זאת, תג המחיר נמוך משמעותית מהמתחרים בפלח זה.
אחרי שבחנו את דגם הפנאי הקטן זיקר X, למבחן היום מתייצבת ספינת הדגל של המותג – מכונית הסלון זיקר 001. מידותיה מציבות אותה מול מרצדס EQE, ב.מ.וו i5 וטסלה מודל S – אך מחירה נמוך בכ-50%. האם רק המידות זהות לדגמים הנחשבים – או גם האיכות והיכולות? בדקנו, התשובות לפניכם.
עיצוב
עם אורך של קרוב ל-5 מטרים ורוחב של שני מטרים, הזיקר 001 נוכחת מאוד. עיצוב הסטיישן-קופה הייחודי רק מוסיף, ואהבנו את השילוב בין אזורים מקוריים/מתחכמים (כמו יחידות התאורה מלפנים ומאחור), כאלו אלגנטיים (למשל הקווים החלקים בצד הרכב) והתוספת הספורטיבית פה ושם – בעיקר חישוקי הגלגלים הגדולים (21") והפגוש הקדמי. בהתחלה זה יוצר עומס בעין, אך ככל שעבר הזמן התרגלנו למראה והוא מצא חן בעינינו.
תא הנוסעים שומר על המראה המיוחד, אך עושה זאת בדרך אחרת. העיצוב אלגנטי ונקי ומתבסס על קווים ישרים, ועיטורי הנחושת שמזכירים את קופרה מוסיפים רבות לנראות ו"שוברים" את התחושה המעט קודרת של הגוונים הכהים.
תא הנוסעים
הכניסה למושב הנהג מאתגרת, מכיוון שלמושב החשמלי יש פונקציית "כניסה/יציאה נוחה" המזיזה אותו אחורה ולמטה – אך יותר מדי וזה כבר לא נוח. ניסינו לבטל את הפעולה, אך הודות להנדסת האנוש הסינית (שתיכף נרחיב עליה) לא מצאנו אותה בין שלל התפריטים במסך. אחרי שהצלחנו להיכנס, גילינו שהמושב לא רק נראה טוב – הוא גם מאוד נוח ותומך בגוף. הראות החוצה סבירה, אך התקשינו למצוא תנוחת נהיגה נוחה. לנהג והנוסע יש מגוון של תאי אחסון – בדלתות ומתחת למשענת היד הם גדולים, מתחת לקונסולה תא נוסף אך הגישה אליו קשה, ותא הכפפות סביר.
הריפודים והדיפונים משלבים בין מגוון גדול של חומרים, וכולם באיכות גבוהה מאוד. מי שקצת פחות הרשימה היא איכות ההרכבה, ובמעבר על כבישים משובשים נשמעו צקצוקים וזמזומים.
רשימת האבזור נדיבה כבר בגרסת הבסיס שקיבלנו למבחן, אך ביותר מדי פריטים יש "אבל" שהופך את הסיפור ליותר מורכב. יש תאורת מטריקס-לד, אך הפיקסלים גדולים ממה שהורגלנו ברכבים אחרים. לפעמים הם מכבים אזור גדול מדי, ולפעמים נשארים דולקים ומסנוורים נהגים אחרים. הגג הפנורמי גדול ונאה, אך בימי המבחן החמים הכניס יותר מדי חום. השליטה על לוח המחוונים לא ברורה, המידע בו חסר והפונטים קטנים. היינו שמחים גם אם לחימום המושבים היה מצטרף קירור – שנצרך הרבה יותר במדינה שלנו.
אך מעל הכל, היעדר כמעט מוחלט של כפתורים פיזיים מפנה את כל התפעול אל מסך המולטימדיה. הוא מציע גודל של 15.4" ושיקוף לטלפון (שעשה לנו בעיות באופן קבוע), אך גם הנדסת אנוש בעייתית עם תפריטים רבים, בתוכם עוד תפריטים, וסידור לא תמיד הגיוני של האפשרויות השונות. הנדסת האנוש הסינית לא נגמרת במסך. מחזיקי הכוסות מציעים שני גדלים – שזה רעיון מעניין – אך הם לא עמוקים מספיק ובקבוק חצי ליטר בולט מדי ומפריע. לזכות ה-001 יאמר כי יש שורה של לחצני קיצור דרך ספק-מגע-ספק-פיזיים שמגיבים ברטט ללחיצה. עוד כמה כאלו והמצב יכול היה להיות הרבה יותר טוב.
בסעיף הבטיחות, לאחרונה קיבלה ה-001 ציון של חמישה כוכבים במבחן הריסוק האירופאי, בזכות שילוב של 7 כריות אוויר ומגוון רחב של מערכות אקטיביות. אמנם בקרת השיוט האדפטיבית עבדה כראוי, אך שמירת הנתיב היסטרית והתחושה בהגה שהרכב "נלחם" בנהג, מעבר הנתיב האוטונומי מהוסס, זיהוי התמרורים טועה לעתים קרובות וכולם יחד מצפצפים בלי סוף. כאן נדרש יישור קו.
הגישה לשורה השניה מעט לא נוחה, למרות שהדלת בגודל סביר ונפתחת בזווית סבירה – ובגלל הרצפה הגבוהה. עם זאת, מיד לאחר מכן מתקבלת תחושה יוקרתית בזכות שילוב החומרים האיכותיים, נגיעות הנחושת והמושבים הנוחים והתומכים. המרווח פשוט מעולה לכל כיוון, והנוסע הימני יכול להרחיק את המושב הקדמי על מנת לשפר אותו אף יותר. שלושה יוכלו להיכנס, אך המושב האמצעי פחות נוח בגלל מבנה זקוף יותר ומשענת נוקשה. זו "מחביאה" משענת יד מרכזית שצריך להפעיל כוח כדי לפתוח אותה, ובה מחזיקי כוסות, תא אחסון זעיר שלא ברור מה אפשר לשים בו ולחצנים לשליטה על זווית המשענת. ליושבים כאן יש פתחי מיזוג גם במרכז וגם בצדדים (אך בלי שליטה נפרדת שציפינו לפגוש), שקעי טעינה, תאורה ותאים קטנים בדלתות.
לתא המטען דלת חשמלית, וכאשר היא נפתחת נחשף פתח רחב אך גבוה – שמקשה על הכנסת חפצים כבדים. המבנה רחב ועמוק אבל לא מאוד גבוה, גם במצב הנמוך של הרצפה – שמתחתיה יש תא קטן נוסף לכבל הטעינה וכדומה. כרגיל, וזה עדיין מאכזב, יש ערכת ניפוח ולא גלגל חלופי. האבזור כאן כולל שקע טעינה, תאורה ומגוון ווים לעיגון ותליה, ומתחת למכסה המנוע יש תא נוסף – קטן ולא מאוד שימושי.
מנוע וביצועים
כאמור, למבחן קיבלנו את גרסת הבסיס הנקראת לונג ריינג'. היא מציעה מנוע אחד ואחורי עם 272 כ"ס ו-34.3 קג"מ, וסוללת ענק של 94 קוט"ש נטו. הודות לאלו, הביצועים על הנייר עומדים על תאוצה 0-100 קמ"ש של 7.2 שניות, מהירות מרבית של 200 קמ"ש וטווח מכובד של 620 קילומטרים.
בחיים האמיתיים יחידת ההנעה הזו מאוד הולמת את המראה היוקרתי והגדול של הרכב. התאוצה חזקה, אך לינארית ולא "בועטת". מצב אקו יספק את הסחורה ברוב הזמן, ומצב ספורט יסייע במקרי קיצון – אך הוא מטלטל יותר ופחות נוח. כנ"ל לגבי הבלימה הרגנרטיבית, שמצב נהיגה בדוושה אחת מגיע עד לעצירה מלאה, אך הוא פחות נוח וזורם והעדפנו לוותר עליו.
בסיכום ימי המבחן הגענו לנתונים של 20 קוט"ש ל-100 ק"מ וטווח של 470 קילומטרים – מכובד מאוד בהתחשב בסגנון הנהיגה התובעני שכלל קטעים רבים של נסיעה בינעירונית מהירה או תוואי הררי. בנסיעה רגועה יותר הצריכה עמדה על 15 קוט"ש ל-100 ק"מ, והטווח קרוב מאוד להבטחת היצרן ואף עקף אותו מעט.
הרכב תומך בטעינת AC של 22 קו"ט, ואם התשתית אצלכם בבית תומכת בכך – טעינה מלאה תארוך פחות מ-5 שעות. לא פחות חשוב היא הטעינה המהירה, שאפשרית בהספק גבוה של 200 קו"ט. כאשר הטענו את הרכב התחבר לעמדה נהג נוסף – מה שהוריד את קצב הטעינה והאריך את זמן העצירה, ולצערנו לא נוכל לדווח על זמן הטעינה בתנאים אופטימליים.
נוחות והתנהגות
הזיקר 001 רך יחסית, ובתוך העיר הוא מגהץ היטב כביש משובש ומחוטט. מנגד, מעבר על שברים גדולים ופסי האטה מוציאים אותו משלוותו, אך יחד עם זאת ובזכות בסיס הגלגלים הארוך הרכב לא "מתרסק" אלא יורד מהם בנדנוד עדין.
מחוץ לעיר נשמר אותו נדנוד במעבר על כביש גלי, ובכל תוואי אחר מורגש כי הריסון חסר, והרכב נוטה בבלימה או האצה. בידוד רעשי הרוח טוב, אפילו טוב מאוד, אך רעשי הכביש נשמעים על כל אספלט שאינו מושלם. יחד עם ההתראות הבלתי פוסקות של מערכות הבטיחות, מתקבלת נסיעה לא שקטה.
כאשר הגענו לכביש המפותל, די מהר הזיקר מבהיר שזה לא אזור הנוחות שלו. המתלים הרכים, יחד עם המשקל הגבוה והמידות המכובדות, יוצרים רכינת מרכב מורגשת ותת היגוי כמעט מיידי. תוסיפו לכך צמיגים ממקור סיני עלום שם שהשמיעו יללות גם במהירות לא מאוד גבוהה, ותבינו כי הביטחון של הנהג לא משהו. ההגה רך אך ברור, ודוושת הבלמים לא מגיבה מספיק חזק והתחושה היא שהבלמים לא עומדים במשקל הרכב.
סיכום
בתור ספינת הדגל של המותג, זיקר 001 מביאה מידות גדולות הבאות לידי ביטוי במרווח הנדיב, עיצוב ייחודי בחוץ ובפנים, איכות חומרים מעולה, רשימה ארוכה של אבזור, ביצועים טובים וטווח ארוך ויעיל. מנגד, הנדסת האנוש טעונה שיפור, נוחות הנסיעה לא תמיד טובה ומערכות הבטיחות צריכות כיול נוסף (מובילאיי הישראלית, לטיפולכם).
מה שמביא אותנו לשורה התחתונה – המחיר. הגרסה הזולה ביותר, זו שנבחנה, עולה 270 אלף שקלים – וזה לא מעט כסף. גם הרכב, כפי שאפשר להבין אם הגעתם עד לכאן, מחזיק בנקודות חיוביות אך כולל גם חסרונות בולטים. ולמרות זאת, וכאשר מסתכלים על דגמים מתחרים, בגודל ובמחיר – והפעם מדובר בשני אזורים שונים לחלוטין – מתעוררת מחשבה מעט פילוסופית. האם למרות החסרונות והמחיר הגבוה – התמורה למחיר טובה? כ-350 לקוחות בחצי הראשון של השנה חושבים שכן.
