בשנים האחרונות הגיע לארץ שטף של מותגים סיניים. אך בעוד רבים ממתגים את עצמם כ"פרימיום-טק", ישנם כאלה שפונים במוצהר לשוק העממי – BYD היא דוגמא מובהקת לכך.

הדגם האחרון שהגיע לארץ דווקא כן מכוון לשוק הפרימיום-טק. סי-ליאון 7 מציע עיצוב פנאי-קופה כמו טסלה מודל Y ואקספנג G6, ומבטיח אבזור נדיב, איכות גבוהה יותר וכמובן שגם טכנולוגיה מתקדמת. לקחנו אותו לנסיעת מבחן, ומצאנו רכב איכותי ומומלץ. ממה הוא מורכב?

עיצוב

החזית מזכירה את סיל הסדאנית, במיוחד בזכות יחידות התאורה הנאות ומכסה המנוע המפוסל. ב-BYD נהגו בחוכמה, ולמרות שאין שבכה עיצוב הפגוש דואג שהחזית לא תהיה אטומה ומשעממת. בפרופיל יש שילוב של מרכב פנאי-קופה ספורטיבי, ובתי הגלגלים הרבועים מוסיפים את הקשיחות הנדרשת מרכב פנאי.

החלק האחורי נראה כאילו אליו התנקזו כל הרצונות הספורטיביים של המעצבים. השמשה המשתפלת בחדות, הספוילר הגדול מעליה עם פתחים לזרימת האוויר וספוילר קטן נוסף מתחתיה, יחידות התאורה הצרות עם קו המחבר אותן לכל רוחב המכונית, ופגוש עם דמוי דיפיוזר גדול ובולט. אם זה לא מספיק, בגרסת ההנעה הכפולה שנבחנה יש חישוקי 20" גדולים, ומתחת לשם הדגם כתוב גם נתון התאוצה: 4.5 שניות. התוצאה הסופית נאה בהחלט, ספורטיבית ומיוחדת, אך גם שומרת לא ליפול למחוזות הצעצוע המוגזם.

תא הנוסעים

בניגוד לעיצוב החיצוני, סביבת הנהג שגרתית יותר – במיוחד למי שמכיר דגמים אחרים של BYD. כמובן שיש כאן את המסך המסתובב, בקונסולה המרכזית יש את בורר ההילוכים הקטן והנאה וגלגל ההגה השמנמן שנוח לאחיזה. מה בכל זאת שונה? לדשבורד עיצוב זקוף יותר, עם פאנל מבריק שבלילה משולבת בו תאורת אווירה נעימה. גם איכות החומרים וההרכבה טובות באופן משמעותי מדגמים אחרים של המותג, ומעולות בפני עצמן. התלונה היחידה שלנו בהקשר זה היא על הלחצנים הפיזיים סביב בורר ההילוכים, שהגימור המבריק שלהם גורם לשמש להשתקף ולסנוור את הנהג בשעות מסוימות.

בנהיגה בסי-ליאון 7 קיבלתי את התחושה שהסינים לא מחבבים גבוהים (הגובה שלי 1.9 מ'). הכניסה לרכב נוחה, אך גבוהים צריכים להיזהר שהראש לא יפגע בגג. גם בפנים, המרווח טוב לכל הכיוונים – אבל רק אם אתם בגובה סביר. לגבוהים המרווח לראש ולברכיים גבולי, ואם אתם אוהבים לשבת גבוה וקרוב – לברך ימין יהיה קצת צפוף והמזגן יקפיא אותה. הראות החוצה טובה קדימה ולצדדים, אך הקורות הקדמיות העבות מפריעות בפניות והשמשה האחורית נראית כמו חרך ירי – מחיר העיצוב הנאה, וסיבה להעריך את מצלמות ה-360 האיכותיות. תאי האחסון רבים וגדולים, ויש אפשרות לשנות את גובה מחזיקי הכוסות – מעולה לבקבוקי 1/2 ליטר, שלא מפריעים ליד להגיע למסך.

רשימת האבזור נדיבה כבר בגרסת הבסיס, בטח ובטח שבגרסת אקסלנס הבכירה שנבחנה. בין היתר, יש גג פנורמי ענק עם וילון חשמלי שאטום כמעט לחלוטין, ריפוד עור (בגרסה זו עור נאפה, בשאר טבעוני), מושבים קדמיים עם כיוון חשמלי, חימום וגם אוורור שכל כך הערכנו בימי המבחן החמים, מערכת שמע באיכות מרשימה ותצוגה עילית פשוטה אך נוחה.

אך לא הכל מושלם. לוח המחוונים בגודל 10.25" לא נדיב במידע וחלק מהאייקונים קטנים מדי, וחיישני החניה היסטריים מהרצוי. וכמובן, מסך המולטימדיה. הוא בגודל של 15.6", התצוגה בו חדה והגרפיקה מתקדמת יותר מאשר בדגמים אחרים. עד כאן נשמע נהדר, אך התגובות שלו איטיות לעתים, וכרגיל בדגמים סיניים – רוב מוחלט של התפעול מתבצע דרכו, והתפריטים לא תמיד מסודרים בהיגיון. המערכת דוברת עברית מלאה, בדרך כלל היא רהוטה אך פה ושם יש שגיאות קטנות. מערכות הבטיחות רבות ורובן פועלות היטב, אך בקרת השיוט האדפטיבית ושמירת מרכז הנתיב לא תמיד חלקות מספיק. לצד אלו, לסי-ליאון 7 יש ציון של חמישה כוכבים במבחן הריסוק האירופאי – וציון גבוה במיוחד בהגנה על ילדים. כל הכבוד!

הכניסה לשורה השניה נוחה, אך גם כאן גבוהים צריכים לשמור על הראש. המרווח לראש ולכפות הרגליים נע בין גבולי לטוב, וזה שוב תלוי בגובה הנוסע, ולעומתם המרווח לברכיים מעולה בכל מצב. לרוחב יש מקום לשלושה, גם בזכות הרצפה השטוחה. עם זאת, המושב האמצעי צר, זקוף ונוקשה יותר, ורזה או צעיר ירגישו בו יותר בנוח. אבזור הנוחות כולל פתחי מיזוג וקצת חבל שאין שליטה נפרדת, חימום למושבים החיצוניים, תאורה, שקעי טעינה ומשענת יד מרכזית עם מחזיקי כוסות ותא קטן נוסף. התאים בדלתות קטנים, ובגב המושבים הקדמיים יש בנוסף לכיס הגדול הרגיל גם שני כיסים קטנים יותר עבור הטלפון וכדומה – נהדר.

דלת תא המטען חשמלית, ותאמינו או לא – גם כאן גבוהים צריכים להיזהר שהראש לא יפגע. פתח התא רחב ומספק גישה נוחה ל-520 הליטרים שמתפרסים בעיקר לרוחב ולעומק אך פחות לגובה, וסף הטעינה הגבוה עלול להקשות על הכנסת חפצים כבדים. יש כאן תאורה חזקה, ווים לעיגון ותליה, רשת בצד לחפצים קטנים, ומתחת לרצפה יש תא עמוק לערכת הניפוח וכבל הטעינה, ונותר עוד קצת מקום. מה שאין פה זה שקע טעינה.

בנוסף, יש תא מטען קדמי – עם פתיחה מתוך הרכב שמסתתרת באופן מיוחד. עד כדי כך שהייתי צריך לחפש בספר הרכב היכן היא נמצאת. חבל שהגישה לא נוחה, כי הנפח השימושי והמבנה הקובייתי והעמוק מאפשר לנצל אותו באופן יומיומי.

מנוע וביצועים

כאמור, למבחן הגיע הרכב בגרסה הבכירה ביותר "אקסלנס". זו מציעה הנעה כפולה, בזכות שני מנועים המפיקים 531 כ"ס ו-69 קג"מ. זמן הזינוק 0-100 קמ"ש כתוב כאמור על דלת תא המטען ועומד על 4.5 שניות, והמהירות המרבית מגיעה ל-215 קמ"ש.

זה לא רק נשמע רכב חזק, הוא בהחלט מרגיש כך. ההבדלים בין מצבי הנהיגה מורגשים, ולמרות זאת ברוב הזמן מצב אקו הספיק לנו. כשלא, כמו בעקיפה בעליה ארוכה ותלולה, המצב הרגיל השלים את החסר. מצב ספורט בשום שלב אינו נצרך, אלא רק רצוי, ובמהירויות נמוכות יחסית הוא ברוטאלי ומטלטל מדי. כרגיל ב-BYD, לבלימה הרגנרטיבית יש שני מצבים חלשים מדי. החזק שבהם מפריע לנהיגה חלקה, ולכן בחרנו ברוב הזמן בחלש יותר.

צריכת החשמל עמדה על 18.5 קוט"ש ל-100 ק"מ בנהיגה בינעירונית רגועה, והגיעה עד 32.5 קוט"ש בשילוב של תוואי הררי, נהיגה ספורטיבית ושימוש רב במזגן. בסיכום ימי המבחן, צריכת החשמל נעמדה על 23.6 קוט"ש ל-100 קילומטרים, ועם סוללה בקיבולת של 91.3 קוט"ש מתקבל טווח של כ-390 קילומטרים. קצת מאכזב ביחס להבטחת היצרן של 502 ק"מ, אך חשוב לציין שהמבחן נערך בימים חמים במיוחד, ותוואי הנסיעה היה הררי יותר מזה שיפגשו רוב הלקוחות.

בזכות מתח גבוה של 800 וולט, טעינת DC אפשרית בהספק גבוה של 230 קו"ט. לא מצאנו עמדה כזו, אך בעמדה של 180 קו"ט הרכב שמר על קצב טעינה גבוה לאורך זמן, והמתנו 25 דקות כדי להגיע מ-20 ל-80 אחוזים.

נוחות והתנהגות

הסי-ליאון 7 לא מתעלה בנוחות הנסיעה. בתוך העיר הוא נוקשה מדי, ורוטט על כביש משובש ושבור. כאשר מגיעים לפסי האטה ושברים גדולים במהירות גבוהה הוא עלול לחבוט בנוסעים, אך בירידה מהם הוא נוח ומרוסן מספיק.

מחוץ לעיר אותה נוקשות מספקת נוחות טובה בדרך כלל, אך ככל שהמהירות עולה ועל כביש גלי הרכב לא מרוסן מספיק וקצת מתנדנד. בידוד רעשי הכביש והרוח נהדר, וגם במהירות המקובלת בכביש 6 נכנסת רק אוושה עדינה ולא מעבר.

בכביש המפותל הרכב נותן המון ביטחון לנהג, ומאפשר לנצל את הכוח הרב ולנסוע מהר. רכינת המרכב עדינה, אחיזת הצמיגים האיכותיים מרשימה, ולהגה משקל טוב ותגובה מהירה. עם זאת, ההגה מרגיש מלאכותי ולא מתקשר, ובבלימה חזקה דוושת הבלמים קצת ספוגית. למרות העיצוב הספורטיבי, ובגלל שזה רכב פנאי, ירדנו גם לשבילים עדינים. שם הסי-ליאון 7 נוח, ומונע מהאבנים הקטנות לטלטל את הנוסעים.

סיכום

בפני עצמו, BYD סי-ליאון 7 מציע חבילה טובה מאוד של עיצוב נאה, תא נוסעים מרווח ומאובזר, איכות חומרים מעולה, המון כוח, טעינה מהירה ובידוד רעשים נהדר. ברשימת ה"למה לא": נוחות הנסיעה לא תמיד מרשימה, להנדסת האנוש יש כמה נפילות פה ושם, וטווח הנסיעה רחוק מהמובטח.

למען האמת, סי-ליאון 7 לא חידש לנו הרבה. רוב מה שפגשנו כאן פגשנו בעבר גם בדגמים אחרים של BYD – אך כאמור כאן ההגשה איכותית ומעודנת יותר. הגרסה שנבחנה מציעה ביצועים ברוטאליים על חשבון טווח הנסיעה, מה שלטעמי פוגע בחבילה המעודנת שמציע הרכב. כך גם ביחס למחירו, שבגרסה זו הוא קצת גבוה מדי. לטעמי, אחת משתי גרסאות הביניים תיתן תמורה טובה יותר למחיר, טווח ארוך יותר, בוויתור על ביצועים שבכל מקרה כמעט ולא יבואו לידי שימוש.