בסוף 2021 הגיע לארץ ג'ילי, שכאן היה מותג חדש ולא מוכר אך מדובר באחד מהיצרנים הגדולים בסין עם דגמים מכל סוג, קטגוריה ונישה – וגם מספר גדול של חברות בת. באותה תקופה לג'ילי היה קלף חזק – טווח הנסיעה. בזמן שהמתחרים הציעו בסביבות ה-300-350 קילומטרים, לגיאומטרי C היתה גרסה עם 460 ק"מ ונתוני אמת שקרובים להבטחת היצרן באופן מרשים. עם תג מחיר שדומה למשפחתית בנזין, לא מפתיע לגלות שההצלחה הגיעה במהירות.

אך שוק הרכב החשמלי מתפתח במהירות, הן מבחינת מספר המתחרים שהולך וגדל והן בטכנולוגיה וטווחי הנסיעה. ואחרי הכל, לגיאומטרי C היו גם חסרונות. תא המטען לא מספיק לשימוש משפחתי מלא, ההסבה של הפלטפורמה מרכב בנזין גבתה פשרות, והספק הטעינה המהירה לא גבוה כמו חלק מהמתחרים. אחרי 3.5 שנים, מתיחת פנים וכ-20 אלף מסירות הגיע הזמן להתחדש.

לאחרונה גיאו מוביליטי היבואנית השיקה את EX5 שמחליף באולם התצוגה את גיאומטרי C, וביחס אליו הוא מתקדם יותר ומבטיח לשפר עמדות מול המתחרים. האם הוא אכן מוצלח יותר? לקחנו למבחן ארוך, התשובות ברורות.

עיצוב

החלק החיצוני מאוד גנרי וסתמי, ונראה כאילו נעשה באמצעות AI. חלק מהלקוחות יראו בכך חסרון וחוסר זהות מובחנת, יש מי שדווקא יאהבו את המראה העדין שלא צועק "תראו אותי". ה-EX5 משלב בין קווים זקופים של רכב פנאי עם עגלגלות שמשפרת את זרימת האוויר. יחידות התאורה הקדמיות נאות, חישוקי הגלגלים נראים מעט קטנים (הם לא: 19"), ופחות אהבתי את הצבע האפור כהה של רכב המבחן.

גם החלק הפנימי ממשיך את הקו הגנרי, עוד אחד מהשטף הסיני-חשמלי. מסך גדול במרכז, קונסולה רחבה נטולת לחצנים, ופחות או יותר זהו. בניגוד לאפרוריות החיצונית, כאן הריפוד הבהיר יוצר אווירה מרווחת ומוארת – שמקבלת חיזוק משטח החלונות הגדול.

תא הנוסעים

הכניסה למושב הנהג נוחה, אך ההתאקלמות מעט מאתגרת. זאת מכיוון שההגה לא יוצא מספיק החוצה ובחלק מהמקרים מסתיר את לוח המחוונים. המרווח טוב, חוץ מברך ימין של הנהג שמצטופפת בין ההגה לקונסולה המרכזית. הראות החוצה טובה, למושב הנוסע אין כיוון גובה – וחלק מהנוסעים התלוננו שהוא גבוה מדי. תאי האחסון רבים וגדולים, מתחת למשענת היד גם מקורר, והגישה לשקעי ה-USB לא נוחה. איכות החומרים טובה ורכה בחלק העליון, ויורדת כצפוי וכמקובל ככל שיורדים מטה; איכות ההרכבה טובה מאוד.

למבחן קיבלנו את רמת הגימור "טק", הגבוהה מבין שתיים ונדיבה מאוד. עם זאת, כרגיל אצל הסינים, לא כל מה שיש עובד כמו שצריך והנדסת האנוש דורשת עקומת למידה ארוכה. בלוח המחוונים הדיגיטלי (10.2") הפונטים קטנים ואין הרבה מידע, שנמצא בין תתי תפריטים עמוק במסך המרכזי. הוא גדול (15.4"), חד, ומגיב במהירות בדרך כלל, אך בשלב זה אין בו שיקוף לטלפון הנייד – היבואן מבטיח שעדכון OTA יגיע בהמשך. בתחום הבטיחות קיימות כל המערכות המקובלות, אך כרגיל אצל הסינים הן מגיבות בהיסטריה, מוקדם מדי, ודורשות שיוף נוסף. במבחן הריסוק האירופאי קיבל הדגם ציון מכובד של חמישה כוכבים.

אך הבעיות הן לא רק בתחום התוכנה שניתן לפתור בזריזות יחסית. הזכרנו את שטח החלונות הגדול שמכניס אור, אך יחד איתו נכנס גם הרבה חום ואחרי חניה ארוכה ריפוד הדמוי-עור לוהט. בקרת האקלים ואוורור המושבים אמנם פותרים את הבעיה אחרי כמה דקות, אבל היינו שמחים לבידוד טוב יותר ומיקום חכם יותר לפתחי המיזוג המרכזיים. הלחצנים הפיזיים המעטים לא ברורים – החל מכיוון המראות (למרות שזה ודאי עדיף מתפעול דרך המסך) ועד לקיצורי הדרך למזגן – שברוב שעות היום השמש הופכת אותם ללא קריאים. לצידם יש גלגלת גדולה המשנה את תפקודה בין עוצמת השמע לעוצמת המאוורר, והיא לא נוחה מספיק. משטח הטעינה האלחוטית נמצא יחסית מאחור, שזה טוב מבחינה בטיחותית אך גם נמצא מתחת לשמש ישירה. אם נוסיף לכך את הטעינה והעובדה שהמסך שדולק כי אין שיקוף – מהר מאוד הוא מתחמם. ותלונה אחרונה – וילון הגג הפנורמי לא אטום לחלוטין, והתפעול שלו (דרך המסך, אלא מה?) לא נוח.

לשאר המשפחה

הכניסה לשורה השניה פחות נוחה למרות שהדלת נפתחת בזווית רחבה, ובגלל שהיא לא מאוד גדולה והרצפה גבוהה. בפנים המרווח טוב מאוד לכל הכיוונים ובמיוחד לברכיים, ובזכות רצפה שטוחה יש מקום לשלושה. עם זאת, לא לכולם היה פה נוח, בגלל שהמושב לא תומך מספיק בירכיים והמשענת נוטה מדי לאחור. בדרך כלל אנחנו מציינים את המשענת האמצעית הזקופה כחיסרון ביחס למושבים החיצוניים, אך כאן נראה שמדובר ביתרון. תאי האחסון בדלתות גדולים, לפתחי המיזוג אין שליטה נפרדת, ויש תאורה, שקעי טעינה, מחזיקי כוסות וכיסים בגב המושבים הקדמיים.

דלת תא המטען חשמלית, והיא חושפת פתח רחב אבל קצת גבוה – שמקשה על הכנסת חפצים כבדים. לרצפה יש שני מצבי גובה, ובגבוה/שטוח הנפח לא גדול. כאשר היא במצב התחתון תא המטען גדול משמעותית ושימושי בהחלט, ומתחתיו יש תא עמוק וגדול שמכיל גם את ערכת הניפוח וכבל הטעינה. יש ווי תליה ותאורה, אבל לא נקודות עיגון ושקע טעינה. קיפול השורה השניה יוצר רצפה שטוחה, ואין תא מטען קדמי.

מנוע וביצועים

ג'ילי EX5 מגיע לארץ בגרסה אחת, עם מנוע חשמלי-קדמי שמפיק 214 כ"ס ו-32.6 קג"מ, ועל הנייר מובטחת תאוצה של 6.9 שניות ומהירות מרבית שמגיעה ל-175 קמ"ש. אמנם אין כאן את הטחת הגוף המוכרת מדגמים חשמליים חזקים יותר, אך הביצועים מספקים כל צורך שגרתי וניתן לעקוף בקלילות גם בעליות תלולות ובתוואי הררי. במצב אקו התגובות חלשות באופן מורגש ועדיין ברוב הזמן זה הספיק לנו, ובנורמל וספורט לחיצה הגונה על הדוושה תגרום לסחרור גלגלים גם בהאצות ביניים.

לבלימה הרגנרטיבית יש שלושה מצבים, ובנוסף מצב אוטומטי בהתאם לתנאי הדרך. חבל רק שהשינוי מתבצע דרך המסך, ושהמצב החזק ביותר לא מגיע לעצירה מלאה אלא רק עד 8-10 קמ"ש.

ל-EX5 יש סוללת LFP בקיבולת של 60.2 קוט"ש, שמבטיחה טווח של עד 430 ק"מ. ברמת הגימור של רכב המבחן יש חישוקים גדולים יותר, ולכן הטווח המוצהר מתקצר ל-410 קילומטרים. בסיכום ימי המבחן הגענו לנתון חסכוני של 15.6 קוט"ש ל-100 ק"מ, שמבטיח טווח של 385 קילומטרים. סביר להניח שבימים פחות חמים או בתוואי עירוני יותר ניתן להגיע לנתון היצרן ואף לעקוף אותו. עוד נתון יצרן שהופתענו לעקוף הוא קצב הטעינה המהירה. ג'ילי מכריזה על הספק מרבי של 100 קו"ט, אך בכל הטעינות שלנו הגענו ל-120 קו"ט למשך כמה דקות. כדי להגיע מ-20 ל-80 אחוזים המתנו 28 דקות.

נוחות והתנהגות

ג'ילי EX5 מכויל על הצד הרך של הסקאלה, יהיו שיאמרו רך מדי. בתוך העיר הוא סופג טוב שברים ושיבושים, אך במעבר על פסי האטה ושברים גדולים הוא עלול להתנדנד – וזו תופעה שמתחזקת ככל שהמהירות עולה. מחוץ לעיר הוא לא מרגיש מרוסן מספיק, ובמעבר על כביש גלי או חיבורי גשרים גורם לנדנוד עדין. בידוד רעשי הכביש טוב, אך במהירות נמוכה הזמזום החשמלי של המנוע נשמע יותר מהרצוי, ובמהירות גבוהה מחליפים אותו רעשי הרוח. אלו מתחילים להישמע באזור ה-70-80 קמ"ש, ובכביש 6 נוכחים מדי.

אותה רכות מבהירה לנהג שבכביש המפותל צריך להנמיך ציפיות. רכינת המרכב מורגשת, ההגה קליל ולא מתקשר, ודוושת הבלמים מגיבה בנינוחות. אם בכל זאת תנסו לנסוע מהר יותר, הגלגלים הקדמיים יאבדו אחיזה ויווצר תת היגוי בולט אך לא מפתיע.

סיכום

ביחס לגיאומטרי C, המוצר החדש של ג'ילי טוב יותר בכל תחום. הוא מרווח באופן משמעותי, איכות החומרים וההרכבה גבוהות יותר, רשימת האבזור נדיבה, מערכת ההנעה חזקה ומתקדמת יותר ויש "הכשר" של ארגון הבטיחות האירופאי. הנקודה היחידה שבה ג'ילי הלכה לאחור היא טווח הנסיעה – שבפני עצמו אינו חיסרון. עם הנסועה היומית הממוצעת, 385 קילומטרים יספיקו לכם לכמעט שבוע. מה כן נמצא ברשימת החסרונות? הנדסת האנוש ונוחות הנסיעה מחוץ לעיר.

בהשוואה למתחרים, ובראשם כמובן BYD אטו3 וצ'רי FX EV, ג'ילי EX5 מציע קצת יותר מרווח, קצת יותר אבזור, קצת יותר טווח, וכל זה בקצת פחות כסף. לא מדובר ברכב מיוחד ומרגש, אלא יותר בסוס עבודה שנותן מענה למשפחה ישראלית ממוצעת ותמורה טובה מאוד למחיר. האם מדובר בלהיט החדש? בהחלט יש לו את הסיכויים לכך.