בתקופה בה עולם הרכב רץ קדימה להנעה חשמלית, נהיגה אוטונומית, קישוריות וטכנולוגיות רבות נוספות, יש מי שמחפשים דווקא את הפשוט, הוותיק, המוכר והאמין. בדיוק עבורם סוזוקי הציגה בסוף 2023 את הדור הרביעי של הסופר-מיני סוויפט.

בסוזוקי החלו את הספירה ב-2004, כאשר הציגו מכונית סופר-מיני ייעודית לשוק האירופאי, אך למען האמת הכינוי סוויפט היה בשימוש כבר מ-1984 כשם היצוא של קלטוס המיועדת ליפן. כך או כך, במהלך השנים המתחרות גדלו, התאבזרו ולכן גם התייקרו – בעוד הסוויפט שומרת על מימדים מוקטנים, אבזור בסיסי ומחיר נגיש. האם היום הנוסחה הזו עדיין עובדת? יצאנו לבדוק.

עיצוב

הסוויפט החדשה דומה לדור הקודם, וצריך רגע או שניים למשחק מצא את ההבדלים. הבסיס המאוד נאה נמצא גם כאן, ואהבנו את קורות A הזקופות בצבע שחור שיוצרות מראה של "גג צף". חלקו האחורי של הרכב מנופח אך לא מוגזם, ויחד עם מידות קומפקטיות מתקבלות פרופורציות מעולות ועיצוב מיוחד.

מה בכל זאת חדש? בחזית פנסי לד חדשים, ויחד עם שבכה גדולה יותר מתקבל מראה "מחייך". אהבנו גם  את עיצוב מכסה המנוע, שנראה כאילו הוא "מונח" על הרכב וממשיך את קו הכתפיים בפרופיל, ולכל אלו הוסיף הצבע הכחול היפהפה של רכב המבחן – אחד ממגוון גדול של צבעים בולטים שפגשנו בחניית היבואן.

תא הנוסעים

הכניסה לרכב קלה ולא נמוכה מדי, וקל למצוא תנוחת נהיגה נוחה. יחד עם זאת, חלקו האחורי של המושב שוקע והתמיכה לירכיים לא מספקת. בנסיעה עירונית אליה הרכב מיועד ביומיום זה לא יפריע, אך אחרי נסיעה של כמה שעות ברצף הוא היה פחות נוח. המרווח מעולה לבני אנוש, אך לחפצים פחות. התאים בדלתות צרים, תא הכפפות קטן ולא מואר, ומתחת למשענת היד תא נוסף אך הוא קטן ולא מאוד שימושי.

בניגוד לעיצוב החיצוני המקורי, בפנים הסוויפט שגרתית יותר אך עדיין נאה. כמקובל היום יש מסך צף ודשבורד עם מספר מפלסים, ואהבנו את שילוב הצבעים בדשבורד ובדלתות שמונע את התחושה הקודרת שיש בחלק מהמתחרות. גם איכות ההרכבה טובה מאוד וככל הנראה הסוויפט תשרוד לאורך שנים.

רשימת האבזור לא ארוכה גם ביחס לקטגוריה, וכוללת בקרת אקלים עם שליטה נוחה באמצעות לחצנים פיזיים שהקפיאה אותנו גם בימי המבחן הלוהטים, מערכת מולטימדיה עם מסך 9" הכוללת מערכת ניווט מקורית וחיבור אלחוטי לשיקוף הטלפון, לוח מחוונים עם שני מחוגים גדולים ומסך אחד קטן (4.2"), מפתח חכם, מצלמת רוורס באיכות לא מרשימה, חיישני חניה אחוריים וחימום למושבים הקדמיים. על נושא הבטיחות אחראיות 6 כריות אוויר, לצד בלימה אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ודו-גלגלי, תיקון סטייה מנתיב ושמירה על מרכזו, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מתים עם התרעה על תנועה חוצה מאחור, אורות גבוהים אוטומטיים וזיהוי תמרורים. עם זאת, במבחני הריסוק באירופה הסוויפט אכזבה וקיבלה שלושה כוכבים בלבד.

ועכשיו לרשימת התלונות. הבולטת ביותר היא איכות החומרים הבסיסית, ובכל מקום פגשנו פלסטיק פשוט ונוקשה. בנוסף, נראה כי בסוזוקי לא ממש יודעים לנצל את הטכנולוגיה והמסכים. בניגוד להנדסת האנוש הטובה בכל הקשור למיקום ותפקיד הלחצנים הפיזיים, למסך המולטימדיה גרפיקה מיושנת ולא הרבה אפשרויות, והחיבור האלחוטי לאנדרואיד אוטו תלוי במזל – לפעמים הוא עבד ממש טוב, לפעמים בכלל לא (בחיבור עם כבל לא נתקלנו בבעיות). במסך בלוח המחוונים יש המון מידע, והוא מוצג באופן צפוף ולא מסודר. בזמן הנסיעה תוכלו רק לראות את המידע, אך שינוי ההגדרות, גם הפשוטות ביותר וגם של מערכות הבטיחות, אפשרי רק בהילוך חניה. הבעיה היותר קשה? השליטה על מסך זה מסורבלת באמצעות "מחט" היוצאת מלוח המחוונים כמו לפני 20 שנה. סוזוקי, זה לא לעניין.

גם על פעולת מערכות הבטיחות יש לנו כמה הערות. בקרת השיוט האדפטיבית ושמירת הנתיב דווקא פועלים באופן מרשים במהלך הנסיעה, אך כאשר מגיעים לעצירה מוחלטת בקרת השיוט מתנתקת והרכב מתחיל לגלוש קדימה. למרות צפצוף קולני וארוך שמסיט את תשומת לב הנהג לכך, זה לא לעניין ולא בטיחותי. גם לזיהוי התמרורים צפצוף מעט מציק מהרצוי, ולמרות שבדרך כלל הוא זיהה את המהירות הנכונה – פה ושם נקלטו תמרורים לא קשורים. לסיום, השליטה האוטומטית על האורות הגבוהים פועלת טוב בכביש ישר, אך במפותל מגיבה מעט מאוחר מדי.

לשורה השניה קל להיכנס בזכות דלת בגודל סביר הנפתחת בזווית רחבה. לבעלי גובה ממוצע יהיה מספיק מרווח לכל כיוון, אך מרווח הברכיים מעט גבולי לגבוהים. לרוחב יש מקום לשניים, והשלישי יידחק בקושי. המושב עצמו קצר ולא תומך מספיק בירכיים, ויחד עם משענת זקופה לא לכולם יהיה פה נוח. גם האבזור כאן לא מרשים, ויש מחזיק כוס (ביחיד) ותאים קטנים בדלתות. אין פה כיסים בגב המושבים הקדמיים, תאורה, שקעי טעינה ובטח שלא פתח מיזוג.

דלת תא המטען חושפת פתח רחב ונמוך – מה שאומר שקל להכניס חפצים כבדים, והמבנה רחב ועמוק ומנצל את כל 265 הליטרים הלא רבים. אמנם אין כאן ווי עיגון או שקע טעינה, אבל כן וו תליה, תאורה נוחה ואפילו גלגל חלופי שהולך ונעלם בשוק הרכב.

מנוע וביצועים

על הנייר מנוע הבנזין האטמוספרי דומה לדור היוצא, אך למעשה הוא חדש לחלוטין. הנפח נותר 1.2 ליטר, אך כעת יש שלושה צילינדרים במקום ארבעה. יחד עם מערכת מיקרו היברידית של 12V הוא מבטיח להיות חסכוני יותר, וצריכת הדלק המוצהרת אכן כזו: 20.8 ק"מ לליטר בגרסה האוטומטית שקיבלנו למבחן, וטובה אף יותר בגרסה הידנית עם 22.2 ק"מ לליטר. המנוע החדש מפיק 82 כ"ס ו-11 קג"מ צנועים, ויחד עם תיבה אוטומטית-רציפה מבטיח תאוצה של 11.9 שניות ומהירות מרבית של 170 קמ"ש.

מספר הצילינדרים האי-זוגי של המנוע מורגש, וגורם לרעידות בעצירה ובמהירות זחילה. בתוך העיר הסוויפט מרגישה זריזה וקלילה, גם בגלל שהיא באמת כזו ושוקלת 950 קילוגרמים בלבד. לעומת זאת, מחוץ לעיר מורגש המחסור בכוח, והתיבה הרציפה שומרת על סל"ד נמוך ככל האפשר ומחמירה את התחושה. בתאוצת ביניים התיבה מגיבה באיטיות, ומיד לאחר מכן מעלה את המנוע לסל"ד מאוד גבוה שבו הוא בעיקר רועש וגם קצת מאיץ. מאחורי ההגה יש מנופים לשליטה ידנית המדמה 7 הילוכים, וזו מסייעת לשמור על סל"ד והספק גבוה ומשפרת מעט את התגובה בהשתלבות בכביש מהיר. יחד עם זאת, על עקיפה בתוואי הררי צפוף תיאלצו לוותר, והתיבה לא נותנת חופש מלא להחלטות הנהג.

לאופי המעט עצל של תיבת ההילוכים יש תגמול נהדר בצריכת הדלק. בנסיעה עירונית פקוקה או בכביש הררי קיבלנו צריכה של כמעט 15 ק"מ לליטר, ובנסיעה בינעירונית רגועה חצינו את ה-20 ק"מ לליטר. בסיכום ימי המבחן קיבלנו צריכה מעולה של 18.3 ק"מ לליטר, שמרשימה עוד יותר אם מתחשבים במזגן שעבד שעות נוספות ובעומס שהטלנו על המנוע. למרות זאת תבקרו הרבה בתחנת הדלק, בגלל המיכל הקטן שמספק טווח קצר יחסית.

נוחות והתנהגות

הסוויפט מאוד מרוסנת, ובתוך העיר היא נוחה ומבליעה את השברים הגדולים ופסי האטה. מנגד, נסיעה על כביש שבור ומחורץ כן מעבירה רטט לתא הנוסעים, אך לא מדובר בעניין מציק מדי.

מחוץ לעיר הריסון נשמר והמכונית נוחה מאוד מבחינת היציבות ושיכוך הכביש, אך בידוד הרעשים לא טוב. רעשי הרוח מתחילים להישמע כבר באזור ה-80 קמ"ש, ובנסיעה בכביש 6 הם נוכחים מדי. רחשי הכביש מצטרפים ב-100 קמ"ש ותלויים בסוג האספלט, אך למרות שהם נשמעים הם לא מציקים מדי.

אותו ריסון ונוקשות יחסית מביאים להתנהגות מאוד בטוחה וצפויה בכביש המפותל עם רכינה שכמעט ולא מורגשת, ויחד עם משקל נמוך ומידות קומפקטיות מתקבל רכב כיפי לנהיגה. דוושת הבלמים ברורה והתגובה ללחיצה מיידית, וגם להגה משקל טוב אך הוא מעט גדול וארוך מדי. התלונה הבולטת היא על המנוע החלש, שמתקשה להאיץ אחרי היציאה מהפניה. אנחנו מקווים מאוד שבדומה לדורות הקודמים היצרן יציג גרסת ספורט, ובניגוד לדורות הקודמים שהיבואן ישכיל להביא אותה אלינו.

סיכום

הדור החדש של סוזוקי סוויפט מציע עיצוב מקסים, תא נוסעים מרווח לארבעה, נוחות נסיעה בתוך העיר, הנאה מנהיגה וצריכת דלק נהדרת. מנגד, איכות החומרים בסיסית, בידוד הרעשים לא מוצלח ופוגע בנוחות מחוץ לעיר, המנוע לא מספיק חזק והאבזור וציון הבטיחות מאכזבים.

עסקת החבילה והאופי המיוחד של סוזוקי סוויפט נשמרו גם בדור הרביעי, לא רק בזכות היתרונות אלא גם בגלל החסרונות. לקוחות סוזוקי שאהבו את הדגם ימשיכו לאהוב ולרכוש אותו גם בדור החדש, ומוניטין האמינות של המותג היפני רק מוסיף. ואולי זו הבעיה הגדולה ביותר של המכונית. מחיר של 127 אלף שקלים (לגרסה האוטומטית) דומה מדי למתחרים שמציעים יותר מרווח ואבזור לצד מנוע מעודן יותר, ופונה לקהל המעריצים של הסוויפט. כדי להרחיב את קהל היעד ולהפוך לאחד ממובילי הקטגוריה, היבואנית צריכה לקצץ מעט את תג המחיר.