הצמיחה המהירה של הרכב החשמלי יצרה שחקן חדש בעולם הרכב – היצרנים הסינים. אלו דילגו על עשרות שנות פיתוח וניסיון של מנועי בעירה פנימית, עקפו תקנות רעש וזיהום, והקדימו יצרנים ותיקים בהצגת סוללות מתקדמות ומנועים חשמליים יעילים. מול יחידת ההנעה המתקדמת, ישנם תחומים בהם הסינים "עדיין לא שם". בין אם זה בהנדסת האנוש, או בכיול המתלים המשפיע על נוחות הנסיעה והיכולת הדינמית.

ישנם דגמים בהם בולט כי מדובר בחוסר ניסיון, אך באחרים התחושה היא שזה מה שדורשים הלקוחות בסין, ועם קצת התאמות אפשר אחרת. אחרי שנים בהם היצרנים הסינים התמקדו בשוק הביתי, כעת הם שואפים להתרחב לשאר העולם ובמיוחד לאירופה – ואטו2 הוא הדגם החדש של BYD שנועד לכך. זהו קרוסאובר קטן (B-SUV) עם גרסאות חשמליות או פלאג-אין, המתמקד בשימושיות ויעילות. האם הוא סוגר את הפער גם בנושאים המוזכרים? ואיך הוא באופן כללי?

עיצוב

האטו2 משלב בין נראות ייחודית, לבין דמיון לשאר משפחת BYD. קווי המרכב הזקופים ומסגרת החלונות ש"זולגת" אל הקורה האחורית מקוריים, ואילו חתימת התאורה מלפנים דומה לאח הגדול אטו3, וזאת שמאחור מזכירה את דולפין המשפחתית – שקרובה גם במידות ובמחיר. על כל אלו אטו2 מוסיף איפור "שטח" הכולל מסילות גגון, מגיני גחון מדומים וחגורת פלסטיק מסיבית בקצה המרכב. התוצאה הסופית נאה לטעמי – וחבל שרכב המבחן הגיע בצבע שחור שמעלים את העיצוב.

החלק הפנימי מיוחד פחות, דומה מאוד לשאר דגמי BYD ובאופן כללי לקו הסיני-חשמלי. מסך מולטימדיה גדול, מסך מחוונים קטן, והיעדר כפתורים פיזיים – למעט שורה חשובה אך לא נוחה ליד מחזיקי הכוסות. אם בכל זאת תחפשו ייחוד, בדלתות ובצידי הקונסולה יש ידיות נאות עם תאורת אווירה צנועה שיחד עם הריפוד הבהיר מונעת אווירה חשוכה.

תא הנוסעים

הרצפה מעט גבוהה, אך מעבר לכך הכניסה לרכב נוחה. בפנים מרווח הראש סביר לגבוהים וטוב לכל השאר, ואילו לברכיים ולרגליים תלוי במי מדובר. לנוסע הם טובים, אך במושב הנהג ההגה קצת מפריע. תנוחת הישיבה גבוהה, והמושבים נוחים אך הבסיס קצר ולא תומך מספיק בירכיים. הראות החוצה טובה מאוד לכל הכיוונים, ותאי האחסון שימושיים וגדולים – אך הגישה מתחת לקונסולה המרכזית לא נוחה.

איכות החומרים טובה בחלק העליון ויורדת כמקובל ככל שיורדים לאזורים בהם לא נוגעת יד אדם, ואילו איכות ההרכבה מעולה. כדי לשמור על תג מחיר נגיש יחסית, רשימת האבזור לא שופעת אך כן כוללת את כל מה שחשוב ואף מעבר, והתחושה היא של רכב איכותי ולא כזה של מותג לואו-קוסט. וכרגיל בסין, עדיין יש לנו הערות לשיפור.

הנדסת האנוש מעט מאתגרת, כי רוב התפעול מתבצע דרך המסך הראשי – ושם התפריטים רבים, לא תמיד מסודרים בהיגיון, ומדי פעם יש "גליצ'ים" בתרגום. לוח המחוונים לא עשיר במידע, וחלק מהאייקונים לא קריאים על הרקע הבהיר. הלחצנים הפיזיים בקונסולה המרכזית משלבים בין כאלו חשובים, כמו אורות המצוקה או הדלקת/כיבוי הרכב (שניתן לוותר עליו בתחילת הנסיעה אך לא בסופה), שאינם בולטים מספיק, לבין כאלו חשובים פחות כמו אוטו-הולד או עוצמת הרגנרציה. יצוינו לטובה הגג הפנורמי הגדול שמכניס אור (אך אינו נפתח) והוילון שלו אטום, החיבור החלק והאלחוטי לאנדרואיד אוטו, המצלמות ההיקפיות האיכותיות והמושבים החשמליים והמחוממים. ואם הזכרנו את נושא האקלים, פתחי המיזוג המרכזיים נמוכים מדי – אבל לא צריך את המסך כדי לכוון אותם!

אבזור הבטיחות כולל 7 כריות אוויר והיצע נדיב של מערכות אקטיביות. נציין לטובה את בקרת השיוט האדפטיבית וניטור השטחים המתים, אך מנגד תיקון הסטייה ושמירת הנתיב אגרסיביות מדי, האורות הגבוהים האוטומטיים הגיבו באיחור, ואילו ניטור הנהג וזיהוי התמרורים מצפצפים בלי סוף. יאמר לשבחן כי הכיבוי מתבצע די בקלות.

הזכרנו בשורה הקדמית את הרצפה הגבוהה, ובשורה השניה מצטרפת דלת לא גדולה – מה שפוגע בנוחות הכניסה. בפנים יש מרווח טוב לכל הכיוונים (לגבוהים קצת פחות באזור הראש), ובזכות הרצפה השטוחה לרוחב יכנסו שני מבוגרים וילד – וכרגיל המושב האמצעי צר וזקוף יותר. הנוסעים כאן יצטרכו לריב על פתח מיזוג בודד, אבל יהנו גם משקעי טעינה, תאורה אישית, והתאים בדלתות קטנים.

דלת תא המטען ידנית, והגישה אליו ממש נוחה – בזכות סף טעינה נמוך ופתח רחב. באופן מרשים ומפתיע הנתון הרשמי של 450 ליטר גדול יותר מהאח הגדול אטו3 (ב-10 ליטרים, ועדיין), והמצב בפועל בהחלט מאשר זאת. המבנה קובייתי ושימושי, וניתן לבחור אם הרצפה תהיה גבוהה ושטוחה בקו הדלת וכאשר מקפלים את המושבים, או נמוכה לטובת הגדלת הנפח. בצדדים יש תאים לחפצים קטנים, ויש גם טבעות עיגון ותאורה ומקום קטן מתחת לרצפה עבור כבל הטעינה וערכת הניפוח. מה אין? ווים לתליה, שקע טעינה, וגם תא מטען קדמי – שנראה שעם קצת מאמץ היה אפשר ליצור.

מנוע וביצועים

לגרסה החשמלית שמגיעה לארץ יש  מנוע קדמי המפיק 204 כ"ס ו-31 קג"מ, וצמודה לו סוללת LFP בנפח 64.8 קוט"ש. נתוני היצרן מספרים על תאוצה של 7.9 שניות, 160 קמ"ש מרביים, ו-430 קילומטרים בין טעינות.

בתוך העיר, מצב "אקו" הלינארי והרגוע יספיק בהחלט ויתמודד בקלות עם קצב התנועה. מחוץ לעיר, בעליות תלולות או עקיפות מהירות הוא עלול להתקשות, ואז יבואו לידי מימוש מצבי "נורמל" וספורט. במצב זה, יציאה מהירה מהמקום תגרום לסחרור גלגלים קצר ובאופן מפתיע גם ללוחמת הגה בתאוצות ביניים. עוד נקודה שכדאי לדעת: במצב נורמל הכוח מרוסן אך מגיע באופן מיידי, ואילו בספורט הוא מתפרץ וחזק יותר, אך באופן תמוה מגיע שבריר שניה אחרי הלחיצה על הדוושה ולא מיד.

כרגיל ב-BYD לבלימה הרגנרטיבית יש שני מצבים חלשים מדי, אך זה לא הפריע לאטו2 להציג צריכת אנרגיה ראויה: 11.9 קוט"ש ל-100 ק"מ בתוך העיר (וטווח של כ-540 ק"מ), 15.9 קוט"ש ו-407 קילומטרים בשיוט בינעירוני רגוע, ובנסיעה ספורטיבית באזור הררי הגענו ל-25.4 קוט"ש וטווח של 250 קילומטרים בלבד. בסיכום ימי המבחן, הצריכה הממוצעת היתה 14.9 קוט"ש ל-100 קילומטרים והטווח הגיע בדיוק להצהרת היצרן – 434 ק"מ. כל הכבוד!

לצערנו, במספר טעינות שביצענו העמדה לא סיפקה יותר מ-80 קו"ט, ולכן לא יכולנו לאמת את הבטחת היצרן להספק של 155 קו"ט ולבדוק את זמן ההמתנה בין 20-80%.

נוחות והתנהגות

כיול המתלים הפתיע אותנו לטובה, והזכיר לנו את המתחרים האירופאים בקטגוריה – הם נוקשים מספיק כדי לרסן את הרכב, אך לא נוקשים מדי ופוגעים בנוחות. בתוך העיר אטו2 מעביר רטט עדין במעבר על כביש משובש וחריצים, אך מטפל היטב בפסי האטה ושברים גדולים, ומרוסן בירידה מהם. מחוץ לעיר הנוחות טובה והריסון נשמר, אבל אל תגזימו עם המהירות על כביש גלי – אז הוא קצת מאבד את הכיוון. בידוד רעשי הכביש לא מרשים, אך רעשי הרוח טובים יותר.

למרות המתלים המוצלחים, היכולת הדינמית פחות מבריקה. אמנם הרכינה עדינה, אך ההגה קל מדי במצב הרגיל וכבד ומלאכותי בספורט, וישנו תת היגוי. בנוסף וכאמור, לחיצה הגונה על דוושת התאוצה תגרום ללוחמת הגה. דוושת הבלמים לא ברורה, וגם בלחיצה חזקה התגובה לא מספיק חדה – ובמצבי חירום זה מלחיץ. בנסיעת שבילים הכיול המוקפד יחד עם איכות ההרכבה הגבוהה מספקת נוחות טובה לנוסעים ותחושת ביטחון לנהג.

סיכום

BYD אטו2 פונה לחלק הנגיש של שוק הרכב – בלי תועפות כוח, ערמות של אבזור ומחיר אסטרונומי. ודווקא בגלל זה, מפתיע ומרשים לראות את הדרך הארוכה והמהירה שעשו הסינים בסגירת הפערים מול יצרנים ותיקים.

לזכותו מרווח טוב למשפחה, יחידת הנעה המאזנת היטב בין כוח לטווח ונוחות נסיעה מעולה, ועל כך הוא מוסיף עיצוב חביב ואבזור נדיב. לחובתו הנדסת האנוש, כיול מערכות הבטיחות ובידוד הרעשים, ובעיקר היכולת הדינמית – אך סביר להניח שלרוב הלקוחות זה לא יפריע. עם מחיר שמגרד מלמטה את ה-150 אלף שקלים, מדובר ברכב מומלץ ובעסקה עם תמורה טובה למחיר.