את BYD אין צורך להציג לנהג הישראלי, אך בדומה למותגים אחרים, התדמית הכל-חשמלית שיש לה בעיני רבים אינה נכונה. החברה הסינית השאפתנית מחזיקה גם במגוון רחב של דגמי פלאג-אין, ובעקבות הביקוש המתעורר לרכבים כאלו – היבואנית החלה לשווק אותם כאן.
אחרי שבחנו את רכב הפנאי סיל U בגרסת הפלאג-אין, הגיעה אלינו גם משפחתית הסדאן סיל 5. היא מתחרה בקטגוריה של יונדאי אלנטרה וסקודה אוקטביה, אך כמובן שהמתחרה העיקרית היא צ'רי אריזו 8. על פניו, יש כאן פוטנציאל גדול: הנעת פלאג-אין טרנדית וקטגוריה שנמכרת במספרים גבוהים. האם הסיל 5 אכן ראויה להפוך לרבת מכר?
עיצוב
בדומה לדגמים אחרים, וכפי שניתן להבין משמה, הסיל 5 היא חלק מסדרת אוקיינוס שכוללת השראה עיצובית מעולם המים. השתכנעתם? מעולה, כי העיצוב פחות משכנע. השילוב של בסיס הגלגלים הקצר ביחס לאורך הכולל, יחד עם הרוחב הצר ביחס לגובה, יוצרים פרופורציות מעט גמלוניות.
מעבר לכך, החזית עגלגלה וחלקה כמו בדגמים חשמליים, ופתחי האוורור למנוע הבנזין נראים כאילו נוספו באיחור. מאחור הרכב נראה מעט סתמי, ובלילה התאורה בצורת טיפות מים בהחלט משדרגת את ההופעה. לסיכום, זהו רכב שבא לעשות בשקט את העבודה, ולא מנסה להתבלט.
תא הנוסעים
הכניסה למושב הנהג נוחה, וחושפת בפנינו את העיצוב המוכר של BYD: גלגל ההגה השמנמן, מסך המולטימדיה המסתובב, ידית ההילוכים הנאה ולחצני קיצור הדרך שסביבה ועוד. עם זאת, מורגש כי מדובר בדגם פשוט וזול יותר, בגלל הגוון השחור ששולט, ומזל שלאורך הדשבורד יש פס דמוי אלומיניום ש"שובר" את האווירה הקודרת. גם איכות החומרים בסיסית יחסית, עם פלסטיק נוקשה ברוב האזורים, אך יאמר לזכות BYD כי היכן שחשוב יש ריפוד רך ואיכות ההרכבה מעולה.
הצלחתי למצוא תנוחת נהיגה נוחה בקלות, למרות שההגה נע לטווח קצר יחסית. המרווח לרגליים טוב, אך לראש גבולי לגבוהים. הראות קדימה ולצדדים טובה, אך לאחור פחות ובפניה ימינה גם הקורה הקדמית צמודה למראה החיצונית ויוצרת שטח מת. תאי האחסון רבים וגדולים, אך מתחת לקונסולה המרכזית יש תא פתוח נוסף שהגישה אליו לא נוחה – ובמיוחד לשקעי הטעינה שבו.
הסיל 5 נמכרת ברמת גימור אחת, שכוללת כמעט כל מה שחשוב, אך אינה מפנקת כמו שהורגלנו מהסינים. בין היתר יש חלון שמש קטן עם וילון ידני ואטום לחלוטין, ריפוד עור טבעוני שרותח בקיץ הישראלי, כיוון חשמלי למושב הנהג בלבד וללא זכרונות, בקרת אקלים מפוצלת, מצלמת רוורס (ולא 360 מעלות) וחיישני חניה אחוריים אך לא קדמיים. למערכת המולטימדיה יש מסך 12.8", וכאמור וכמובן הוא מסתובב בין מצב אנכי לאופקי. יש גם קישוריות מלאה עם עדכוני OTA ואפליקציה לשליטה מרחוק, ובאופן רשמי גם חיבור אלחוטי לשיקוף הטלפון. למה רשמית? כי לנו זה משום מה לא עבד, והיינו צריכים לחבר כבל.
הנדסת האנוש סבירה אך עדיין טעונה שיפור, וגם ההיכרות שלנו עוזרת להתאקלמות. פתחי המיזוג המרכזיים נמוכים מדי, התרגום לעברית פחות רהוט ממה שזכור לנו בדגמים אחרים של היצרן, וחלק מהפונקציות מסתתרות עמוק בין תתי תפריטים רבים. בלוח המחוונים חלק מהפונטים קטנים או בהירים מדי, ויש המון נתונים לא רלוונטיים אך מחשב הדרך לא עשיר במידע.
בתחום הבטיחות, חבל שאין ניטור שטחים מתים. מה שכן יש עובד טוב בדרך כלל, אך שמירת מרכז הנתיב עקשנית מהרצוי ולא מאפשרת לנהג להתרחק מרכב שנצמד מהנתיב הסמוך.
הכניסה לשורה השניה מתבצעת בקלות ובלי צורך בהשתחלות או "נפילה" אל תוך הרכב, אך גבוהים צריכים להיזהר שהראש לא יפגע בגג. בפנים המצב קצת יותר מורכב. המרווח לברכיים סביר, אך לכפות הרגליים גבולי ולראש בעייתי – 1.9 המטרים שלי השתפשפו בתקרה. לרוחב יכנסו שני מבוגרים וילד, או שלושה מתבגרים, אך לנוסע האמצעי יהיה פחות נוח בגלל שכרגיל המושב זקוף ונוקשה יותר. טוב שיש פתחי מיזוג (אך בלי שליטה נפרדת), שקעי טעינה, תאורה ומשענת יד עם מחזיקי כוסות. התאים בדלתות קטנים, והכיסים בגב המושבים הקדמיים גדולים.
דלת תא המטען ידנית, ובדומה לדגמי סדאן רבים הפתח צר וסף הטעינה גבוה. נתון הנפח הרשמי מכובד, 508 ליטרים, אך הגישה אליהם מאתגרת – כי המבנה המלבני מקשה על הגעה לחלק הפנימי. גם האבזור כאן לא נדיב, ויש רק תאורה ומקום ייעודי לערכת הניפוח. ווי תליה, נקודות עיגון ושקע טעינה אינם בנמצא, ולכבל הטעינה אין מקום ייעודי.
מנוע וביצועים
לסיל 5 יש מנוע בנזין אטמוספרי בנפח 1.5 ליטר, שפועל ברוב הזמן כגנרטור ומשתלב בהנעה בשיוט בינעירוני רגוע. לצידו יש מנוע חשמלי שאחראי על עיקר ההנעה, וההספק המשולב עומד על 213 כ"ס ו-39 קג"מ. ההנעה קדמית, ונתוני הביצועים סולידיים אך מספקים בהחלט: היציאה מהמקום ל-100 קמ"ש אורכת 7.5 שניות, והמהירות המרבית מגיעה ל-180 קמ"ש.
כאשר הסוללה טעונה, ההנעה חשמלית לחלוטין והביצועים טובים בכל תוואי – בתוך העיר, מחוצה לה וגם בעליות ארוכות ובעקיפות. צורת ההגשה רגועה ועדינה, ואין כאן את הטחת הגוף למשענת או דרמות אחרות. בסביבות ה-20% מנוע הבנזין מתעורר לפרקים, כדי להטעין את הסוללה. כאשר ההנעה חשמלית ומנוע הבנזין פועל רק כגנרטור, הוא חלק ושקט ולא מורגש מחסור בכוח. כאשר הוא משתלב גם בהנעה, בסל"ד גבוה הוא קצת יותר רועש והתאוצות רגועות יותר.
לסיל 5 יש סוללת 18.3 קוט"ש, שתומכת בטעינת AC חד פאזית בלבד בהספק של 6.6 קו"ט. לא נתונים מרשימים, אך חשוב לזכור כי סוללת קטנה שכזו תיטען תוך כ-3 שעות. על הנייר, הטווח החשמלי עומד על 100 קילומטרים בדיוק. בתנאי אמת הגענו לטווח של כ-85 ק"מ עד שמנוע הבנזין התעורר, ולאחר מכן צריכת הדלק היתה מכובדת: 17 קילומטרים לליטר.
נוחות והתנהגות
ל-BYD סיל 5 יש מתלים רכים יחסית, ובתוך העיר היא מטפלת כראוי בשברים קטנים או בכביש משובש. מעבר על פסי האטה תלוי במהירות בה תגיעו אליהם. במהירות נמוכה הם בסדר, אך במהירות גבוהה יותר הרכב לא מרוסן מספיק, ומתנדנד בירידה מהם.
מחוץ לעיר אותה רכות גורמת לנדנוד עדין ולחוסר ריסון, תופעה שמתחזקת במעבר על כביש גלי וככל שהמהירות עולה. בידוד הרעשים לא בולט לרעה אך גם לא לטובה, ובמהירות שגרתית בכביש 6 רעשי הכביש והרוח נוכחים מדי.
היכולת הדינמית לא ממש קיימת, ולמען האמת גם לא ציפינו להרבה. המתלים הרכים גורמים לרכינה מורגשת בעיקולים, ויחד עם צמיגים עלומי שם שדואגים ליילל בכל הזדמנות האחיזה לא מרשימה ותת ההיגוי מגיע מוקדם. ההגה לא מספק מידע לנהג, ודוושת הבלמים לא ברורה וקשה למנן איתה את עוצמת הבלימה.
סיכום
BYD זכתה במקום מכובד בשוק הרכב הישראלי בזכות חבילה כוללת טובה. גם אם הדגמים שלה אינם הכי טובים בקטגוריה, הם גם לא נכשלים באופן מהותי באף סעיף, ונותנים תמורה טובה למחיר. סיל 5 ממשיכה באותה הדרך – זו לא מכונית שהדהימה אותנו, אבל היא גם לא אמורה לעשות את זה.
מה שהיא כן אמורה לעשות, להוביל משפחה בנוחות ויעילות, היא עושה די טוב. המרווח טוב למשפחות צעירות, תא המטען גדול, הביצועים טובים, החיסכון בדלק מרשים ונוחות הנסיעה בתוך העיר טובה. בצד החסרונות נציין את המרווח למבוגרים בשורה השניה, את נוחות הגישה לתא המטען, ואת נוחות ואיכות הנסיעה מחוץ לעיר ובכביש המפותל. תחיו עם זה בשלום?
