לפני כעשור הציגה פיג'ו את הדור השני של 3008, רכב פנאי קומפקטי שבישר על דרך חדשה. המותג התנער מהתדמית הבעייתית שהיתה לו בעבר, והציע רכב מעוצב למופת, מהנה לנהיגה, איכותי ומושך. ההצלחה האירה פנים, ופיג'ו הפכה לאחת ממובילות הקטגוריה.

קצת מאוחר יותר הצטרף האח הגדול 5008. אותה נוסחה מוצלחת, אך במידות מוגדלות ועם מקום לשבעה נוסעים. גם כאן ההצלחה הגיעה במהירות, ובישראל הרכב זכה למקום של כבוד בין מובילי הקטגוריה – מיצובישי אאוטלנדר וסקודה קודיאק. השנים חלפו, דור חדש הוצג וכעת הגיע הזמן לבחון אותו: איך הוא נכנס לנעליים הגדולות של הדור היוצא? ואיך הוא מתמודד עם השוק, שכיום מציע שלל מותגים סיניים ודגמים מחושמלים?

עיצוב

עיצוב זה כמובן עניין של טעם, אך בכל הנוגע לפיג'ו 5008 – כל מי שפגש אותנו במהלך המבחן התרשם לטובה. הדגם ממשיך את קודמו הדרמטי, וכבעבר דומה מאוד לאח הקטן 3008. בעיקר בחזית המרשימה, שכוללת שבכה בצבע הרכב, תאורת יום במבנה "טפרי האריה" הידועים של המותג, ומעליהם פנסים צרים. במרכז השבכה יש את הסמל החדש של החברה, ומעליו כיתוב שם הדגם – שניהם כמחווה לדגמים מההיסטוריה המפוארת של החברה.

בצד ומאחור ה-5008 משלב באופן מוצלח בין העיצוב הספורטיבי והקווים החדים מחד, לבין המבנה הקובייתי הנדרש מרכב 7 מושבים יעיל ושימושי. אהבנו את הפרטים הקטנים שמוסיפים רבות, כמו חתימת התאורה מאחור, חישוקי הגלגלים הנאים וסמל המותג בצידי הרכב. התוצאה הסופית פשוט מהממת!

העיצוב המיוחד ממשיך אל סביבת הנהג, שם יש מגוון מפלסים ומרקמים. החלק העליון של הדשבורד עטוף באריג נאה, ובו יש מסך קמור בגודל 21" המשרת את לוח המחוונים ומערכת המולטימדיה. כרגיל בפיג'ו גלגל ההגה קטן וממוקם מתחת ללוח המחוונים, ויוצר תחושה שהרכב "עוטף" את הנהג. תחושה כזו יש גם לנוסע הקדמי, בעקבות מבנה הדשבורד שגולש אל הקונסולה המרכזית וגשר לחצני קיצור הדרך שבה. לסיום, תאורת האווירה הנאה מוסיפה רבות לתחושת האיכות והעושר.

תא הנוסעים

בקוקפיט

הכניסה לרכב נוחה, ולמרות התחושה שהעיצוב יוצר – המרווח טוב לראש, לברכיים ולרגליים. ההגה הקטן והנמוך מצריך תקופת הסתגלות קצרה, אך לאחר מכן תנוחת הנהיגה היתה לי נוחה וטובה. הראות החוצה טובה קדימה, אך לצדדים פחות כי מראות הצד קטנות, ולאחור תלוי כמובן במספר הנוסעים ברכב – כאשר הנהג לבדו היא טובה, אך בהרכב מלא נעדרת לחלוטין.

תאי האחסון בשורה הראשונה רבים וגדולים – בדלתות, תא הכפפות (שאינו מואר), מתחת למשענת היד וגם מתחת לקונסולה המרכזית – אך בעקבות העיצוב הגישה של הנהג לשם לא נוחה. איכות החומרים טובה בחלק העליון וכוללת ריפוד עור, אריג בד ועוד, אך ככל שיורדים מטה האיכות יורדת והפלסטיק הופך לנוקשה ופשוט. לעומת זאת, איכות ההרכבה טובה.

למבחן קיבלנו את הרכב ברמת הגימור הגבוהה GT, והיא בהחלט מספקת את תחושת העושר והפינוק – אך יש לנו גם כמה הערות. המסך דובר עברית כמעט מלאה, אך חלק מהלחצנים והאייקונים קטנים מדי, התגובות שלו איטיות וחלק מהתפריטים עמוסים ולא ברורים. טוב שיש מסך נפרד עם קיצורי דרך בהתאמה אישית. מצלמות ה-360 מעלות מסייעות בחניה ותמרון, אך האיכות שלהן פחות מרשימה מהמתחרים. החיבור לאנדרואיד אוטו אמור להיות אלחוטי, אך ברוב הנסיעות סבלנו מניתוקים והיינו צריכים להשתמש בכבל. הגג הפנורמי הענק, ריפוד העור נאפה, והמושבים הקדמיים עם חימום, אוורור ועיסוי מוסיפים לתחושה האיכותית.

בתחום הבטיחות, ל-5008 יש כמעט את כל המערכות המקובלות. מה חסר? הבלימה האוטונומית לא תומכת בחציית צומת ואין מערכת למניעת שכחת ילדים – קצת חבל ברכב שזה תפקידו. בקרת השיוט האדפטיבית ושמירת הנתיב פועלות היטב, אך תאורת המטריקס-לד לא מנצלת את היכולת שלה לא לסנוור נהגים אחרים ונדלקת רק כאשר הכביש ריק וחשוך. במבחן הריסוק האירופאי, הדגם קיבל ציון של ארבעה כוכבים.

שורות 2-3

לשורה השניה יש דלת גדולה שנפתחת בזווית רחבה, מה שמקל על הכניסה – ורק הרצפה הגבוהה מעט מפריעה לכך ובמיוחד לילדים קטנים. מרווח הראש סביר לגבוהים וטוב לבעלי גובה ממוצע, ומרווח הברכיים והרגליים תלוי במיקום המושבים על המסילה ובצורך להתחשב ביושבי השורה השלישית; כאשר צריך להתחשב בהם המרווח כאן סביר בהחלט, וכאשר לא – הוא ממש מרשים. במקום ספסל כמקובל, כאן יש שלושה מושבים נפרדים – מה שאומר שהמושב האמצעי נוח מהרגיל עם תמיכות צד ומשענת שאינה נוקשה. עם זאת, הוא עדיין צר יותר מהמושבים החיצוניים ויתאים לילדים ומתבגרים. האבזור כאן כולל אזור נפרד למיזוג עם שליטה מלאה, חימום למושבים החיצוניים, וילונות לחלונות הצד, שקעי טעינה ותאורה. השימושיות קצת הוקרבה על חשבון המראה – עיצוב המפלסים גורם לכך שמשענות היד בדלתות לא נוחות (בעיה שקיימת גם מלפנים), והתאים בדלתות קטנים.

בזכות הדלת הגדולה של השורה השניה הכניסה לשורה 3 נוחה יחסית – אך חבל שפיצול המושבים בשורה השניה גורם לכך שיותר קל ונוח להיכנס מצד שמאל – ולא מצד ימין שבדרך כלל הוא זה שצמוד למדרכה. המרווח מפתיע לטובה, מבוגרים גבוהים יוכלו לשרוד פה נסיעות קצרות, אך בנסיעות משפחתיות ארוכות המקום כאן מיועד לכל היותר למתבגרים. גם אם המרווח מרשים יחסית, הנוחות פחות כי המושב ממש נמוך, קרוב לרצפה ולא תומך בירכיים, והמשענת זקופה מדי. שקע טעינה, תאורה ותאי אחסון קטנטנים משפרים את תנאי המחייה כאן, אך אין פתחי מיזוג.

תא המטען

דלת תא המטען חשמלית, וחושפת פתח רחב אך גם סף טעינה גבוה שמקשה מעט על הכנסת חפצים כבדים. כרגיל בקטגוריה, מאחורי השורה השלישית הנפח קטן (259 ליטר), אך המבנה הרבוע מאפשר לנצל את כל השטח. כאשר מקפלים את השורה השלישית הנפח הופך למכובד ממש, בקיפול השורה השניה הוא כבר כמעט מסחרי, ובשני המקרים הרצפה שטוחה לחלוטין. מאחורי שורה 3 יש תאורה, תאים קטנים בצדדים, מקום ייעודי מתחת לרצפה לוילון הכיסוי ושמחנו למצוא גלגל חלופי! כאשר מקפלים את השורה השלישית נוספים נקודות עיגון ושקע טעינה, אך אין ווים לתלייה.

מנוע וביצועים

לישראל מגיע ה-5008 עם מנוע חשמלי לחלוטין, או בגרסת טורבו בנזין עם סיוע מיקרו היברידי – והיא זו שנבחנה. מדובר במנוע החדש של תאגיד סטלנטיס שכבר מוטמע בדגמים רבים, עם נפח של 1.2 ליטר והספק משולב של 145 כ"ס. הכוח עובר דרך תיבה דו-מצמדית עם שישה הילוכים אל הגלגלים הקדמיים, ועל הנייר נתוני הביצועים סולידיים: התאוצה מעמידה למאה קמ"ש אורכת 10.2 שניות, המהירות המרבית מגיעה ל-198 קמ"ש וצריכת הדלק המוצהרת עומדת על 16.9 ק"מ לליטר. בפועל, המצב מורכב ופרק זה הוא נקודת החולשה, תרתי משמע, של הרכב.

השילוב של המנוע והתיבה לא רהוטים מספיק, ומתקשים להתמודד עם משקל הרכב – גם כאשר נסעתי לבד, ובמיוחד בתפוסה מלאה. במהירות נמוכה במיוחד – כמו בתמרוני חניה או נהיגה פקוקה – התיבה הדו-מצמדית משתלבת באופן גס ומחוספס וגורמת לרעידות. המערך המיקרו היברידי מכבה מדי פעם את מנוע הבנזין לפרקי זמן קצרים, וכאשר הוא חוזר לפעולה השילוב שלו לא חלק. ככל שהמהירות עולה המצב משתפר מבחינה זו, אך אז מתגלה נושא בעייתי אחר. בשיוט בינעירוני רגוע ה-5008 שומר על קצב התנועה, אך לא הרבה מעבר. למנוע אין הרבה כוח והתיבה לא ממהרת להוריד הילוכים, ולכן תאוצות ביניים מתבצעות באיטיות יחסית, עקיפות אורכות זמן, ובחלון הזדמנויות קצר צריך לוותר עליהן. באזור הררי או כאשר הרכב עמוס המנוע מתאמץ ורועש, והשליטה הידנית בהילוכים מספקת לנהג חופש פעולה רחב יחסית ומשפרת מעט את המצב.

צריכת הדלק של פיג'ו 5008 עמדה בימי המבחן על כ-11 ק"מ לליטר בתוך העיר, בשיוט בינעירוני רגוע נעה בין 15.5 ק"מ לליטר כאשר הייתי לבד או 14.8 ק"מ לליטר כאשר הרכב היה מלא, ובסיכום ימי המבחן המגוונים עמדה על 14.2 ק"מ לליטר.

נוחות והתנהגות

בהתאם למוצא האירופאי ולמיתוג הספורטיבי של פיג'ו, כיול המתלים של 5008 נעשה על הצד הנוקשה של הסקאלה. כלומר, בתוך העיר שברים קטנים וכביש משובש גורמים לו לרטוט ולקפץ, אך הוא מרגיש יציב ומרוסן במעבר על שברים גדולים יותר ופסי האטה.

מחוץ לעיר נשמרים הריסון והיציבות, וה-5008 הוא שותף נוח לנסיעות ארוכות. בידוד רעשי הכביש והרוח סבירים – הם מתחילים להישמע סביב ה-70 קמ"ש ובמהירות גבוהה יותר נוכחים בתא הנוסעים אך לא מציקים מדי. כאמור, המנוע מתאמץ לעיתים קרובות – ואז הוא גורם לרעש מתכתי ולא נעים.

בכביש המפותל הרכב מציג יכולת מרשימה, וחבל שהמנוע לא עומד באותו רף. רכינת המרכב עדינה, להגה משקל טוב ותגובה מהירה, והבלמים מגיבים בחדות והדוושה הברורה מאפשרת למנן את עוצמת הבלימה בקלות. כאשר יורדים לשבילים, ה-5008 מצריך זהירות במעברי מים או כאשר יש הפרשי גובה, ובמעבר על אבנים קטנות הוא רוטט במהירות נמוכה אך מגהץ אותן כראוי כאשר הקצב עולה.

סיכום

לרוב רכבי ה-7 מקומות נדבקה תדמית אפרורית ויעילה – אולי אלו שאריות מעידן המיניוואנים, לפני שרכבי הפנאי שלטו כאן. פיג'ו 5008 הקודם ניער את הקטגוריה מהתדמית הזאת, כאשר הציע עיצוב מיוחד וחוויית נהיגה – זאת לצד הצטיינות גם במה שחשוב – מרווח לכל הנוסעים, נוחות, בטיחות ועוד.

הדור החדש לוקח את הנוסחה המוצלחת של קודמו ומשפר אותה: העיצוב מיוחד אף יותר, המרווח השתפר בכלל ובפרט בשורה 3 ובתא המטען, האבזור עשיר, נוחות הנסיעה מחוץ לעיר טובה וצריכת הדלק ראויה. מנגד, איכות החומרים פחות מרשימה, בתחום התוכנה יש כמה נקודות לתיקון, נוחות הנסיעה בתוך העיר טעונה שיפור, וכאמור ומעל הכל – יחידת ההנעה לא הולמת את הרכב.

ביחס למחירו ולמתחרים, פיג'ו 5008 מציע מרווח ראוי למשפחה, אבזור נדיב ותמורה טובה למחיר. אם אתם נוסעים בתוואי פרברי, שבו המנוע פחות מפריע, מדובר ברכב ראוי ומומלץ. אם אתם נוסעים בעיקר בעיר או בכביש המהיר, חשוב לוודא בנסיעת המבחן שיחידת ההנעה לא מפריעה לכם מדי – או לשקול את הגרסה החשמלית.